אשם

יש להוסיף לדף זה את הערך: אָשָׁם.

יש להוסיף לדף זה את הערך: אָשַׁם.

אָשֵׁם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אשם
הגייה^*	ashem
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	א־שׁ־ם
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ אֲשֵׁמָה, ר׳ אֲשֵׁמִים, נ"ר אֲשֵׁמוֹת

לא חף מפשע, חייב בדין.
- ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת.“ (בראשית מב, פסוק כא)
- ”וְהָיָה כִּי-יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת-הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת-הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת-הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא.“ (ויקרא ה, פסוק כג)
- הבחור נמצא אשם ברצח.
אחראי לתוצאה.
- "אני אשם בזה שאין כלום במקרר."
- ”מי אשם בזה? - - אשם בזה החנוך המקולקל, אשמה בזה "הסביבה" הארורה הנרקבת, האוכלת מנפש ועד בשר והמקלקלת כל מדה טובה בנו, אשמים בזה הוריהם ומוריהם.“ (השקל ודמי-חנוכה, מאת אלחנן ליב לוינסקי, בפרויקט בן יהודה)

צורת בינוני של פועל אָשֵׁם

השורש א־שׁ־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]