tío

TÍO

ניתוח דקדוקי

הגייה:	/'tio/
חלק דיבר:	שם עצם
מין:	זכר
נטיות:	ר׳ tíos; נ׳ tía, ר׳ נ׳ tía

דוֹד.
?A dónde vamos, tía¿—

.Iremos al supermercado—

?Y me podrías comprar caramelos¿—

!Claro que sí! ¡Los que quieras¡—

!Hurra¡—

"לְאָן אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים, דּוֹדָה?"

"נֵלֵךְ לְסוּפֶּר".

"וְאַתְּ יְכוֹלָה לִקְנוֹת לִי מַמְתַּקִּים?"

"כַּמּוּבָן! אֵלֶּה שֶׁאַתָּה/אַתְּ רוֹצֶה/־צָה!"

"יֵשׁ!"
זָקֵן.
שימוש (ב־): בשימוש לפני שמות מתאימים וכינויים.
!?En serio te gusta Carlos¿¡—

?Sí, ¿por qué? ¿Hay algo malo en él—

.No; pero Carlos ya está muy tío para ti—

?Es en serio, Rosa? ¿Tú también¿—

!Pero no te enojes, mujer¡—

"הַאִם אַתְּ בֶּאֱמֶת אוֹהֶבֶת אֶת קַרְלוֹס?!"

"כֵּן, בִּגְלַל? הַאִם מַשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר אִתּוֹ?"

"לֹא; אֲבָל קַרְלוֹס כְּבָר זָקֵן מִדַּי בִּשְׁבִילֵךְ".

"בִּרְצִינוּת, רוֹזָה? גַּם אַתְּ?"

"אֲבָל אַל תִּכְעֲסִי, אִשָּׁה!"
[סלנג] מִישֶּׁהוּ.
שימוש (ב־): משמש רק כאשר מתעלמים מהשם או לא רוצים להזכיר אותו.
[סלנג] אָדָם כַּפְרִי וְ גַס רוּחַ.
[ז׳] חוֹתֵן, חָם; אָבָּא חוֹרֵג.
[עממי] [נ׳] אִמָּא חוֹרֶגֶת, חָמוֹת.
שימוש (ב־): ארגנטינה, קסטיליה.

גיזרון

מלטינית: thius, וזה מיוונית: θεῖος.