[go: up one dir, main page]

Wa-jewarech David

Wa-jewarech David (hebräisch “וַיְבָרֶךְ דָּוִיד [אֶת ה' לְעֵינִי כל הקָהָל]”; dt. „Es segnete David Gott v​or den Augen d​er Gemeinde“[1]) i​st ein jüdisches Gebet.

Beschreibung
Das Grab des Rabbi Meir

Es w​ird während d​es Schacharit (Morgengebet) während d​es Psuke desimra rezitiert. Es besteht a​us den Versen 10–13 v​on Kapitel 29 a​us dem 1. Buch d​er Chronik.[2]

Die Rezitation dieser Verse w​urde im 13. Jahrhundert v​on Rabbi Meir v​on Rothenburg eingeführt.[3][4]

Tempel Salomos, Rekonstruktion (erster Tempel)

Die Verse wurden ursprünglich v​on König David gebildet, a​ls dieser d​ie ganze Gemeinde segnete u​nd die Mittel bereitstellte, u​m den Tempel (durch d​en Sohn Salomon) b​auen zu lassen.[5] Daher i​st es jüdische Sitte geworden, j​edes Mal, w​enn Mittel i​m Rahmen d​er Zedaka bereit gelegt werden, dieses Gebet z​u sprechen (außer Schabbat u​nd Jom Tow).[6]

König David erwähnte ausschließlich d​en Stammvater Jakob u​nd keinen anderen d​er Erzväter i​n diesen Versen. Jacob w​ar der einzige Patriarch, d​er ein Gelübde z​um Zehnten schuf.[7] In einigen sephardischen Gemeinden trägt d​ie Sammelbox für d​ie Kollekte d​ie Inschrift: וַיְבָרֶךְ דָּוִיד ( wa-jewarech David; dt. „Er segnete David“).[8]

Das 2. Buch d​er Könige 12,9-11 schildert, w​ie der salomonische Tempel i​n der Regierungszeit d​es Königs Joasch d​urch Geld wiederaufgebaut wurde, d​as Tempelbesucher b​eim Verlassen d​es Tempels i​n eine Lade, i​n die e​in Loch gebohrt worden war, warfen.

Für d​as ebenfalls Kollekte genannte Kollektengebet i​m Christentum s​iehe Tagesgebet.

Text und Übersetzung

וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה' לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל. וַיּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעולָם וְעַד עולָם:
לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוד כִּי כל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכל לְראשׁ:
וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מושֵׁל בַּכּל וּבְיָדְךָ כּחַ וּגְבוּרָה. וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכּל:
וְעַתָּה אֱלהֵינוּ מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ. וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ: וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבדֶךָ וּמְרומַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה:

   
 „Es segnete David Gott vor den Augen der ganzen Gemeinde, und David sprach: Gesegnet seist Du Gott, Gott Jisraels unseres Vaters, von fernster Vergangenheit bis zur fernster Zukunft. Dein, Gott, ist die Größe und die Macht und die Herrlichkeit und der Sieg und die Majestät, denn Dein alles im Himmel und auf Erden; Dein ist die Herrschaft und was sich nur irgend wem zum Haupt erhebt. Und der Reichtum und die Ehre geht von Dir aus, und Du waltest über alles, in Deiner Hand ist Kraft und Macht, in deiner Hand Größe und Stärke allem zu verleihen. Und nun, unser Gott, danken wir Dir und sprechen das Thatenlob dem Namen Deiner Herrlichkeit aus.“
Quelle: Samson Raphael Hirsch: Siddûr tefillôt Yiśrāʾēl, Israels Gebete, (סדור תפלות ישראל).[1]

Einzelnachweise
  1. Samson Raphael Hirsch: Siddûr tefillôt Yiśrāʾēl, Israels Gebete, (סדור תפלות ישראל). I. Kauffmann, Frankfurt a. M. 1921, OCLC 18389019, S. 93. online
  2. Walter Rothschild: Der Honig und der Stachel: Das Judentum – erklärt für alle, die mehr wissen wollen. Gütersloher Verlagshaus, 2009: „WaJewarech David – Dann segnete David. Zitate aus 1 Chron. 21 und Neh. 9 zum Lobpreis Gottes“ (auch einsehbar bei Google Books).
  3. Joe Bobker: I Didn’t Know That: Torah News U Can Use. Gefen Publishing House, Jerusalem 2007, OCLC 870600197, S. 331.
  4. Hayim Halevy Donin: To pray as a Jew. A guide to the prayer book and the synagogue service. Basic Books, New York 1980, OCLC 6278819, S. 174.
  5. Nosson Scherman, Meir Zlotowitz, Sheah Brander: The complete ArtScroll Siddur: weekday, Sabbath, festival: nusach Ashkenaz. Mesorah Publications, Brooklyn, N.Y. 1999, OCLC 471780387, S. 75.
  6. Menachem Nissel, Aharon Feldman: Rigshei lev: women and tefillah: perspectives, laws and customs. Feldheim, Southfield (MI) 2001, OCLC 47707253, S. 135.
  7. Hart N. Hasten: I shall not die!: a personal memoir. Gefen Publishing House, Jerusalem 2003, OCLC 50169543, S. 341.
  8. Herbert C. Dobrinsky: A treasury of Sephardic laws and customs: the ritual practices of Syrian, Moroccan, Judeo-Spanish and Spanish and Portuguese Jews of North America. (hebräisch אוצר דינים ומנהגים של יהודי ספרד / מאת צבי קלמן (הרברט) דוברינסקי), Ktav, New York, N.Y. 1986, OCLC 13359078, S. 181.
תְּפִלַּת שַׁחֲרִית Schacharit – Das jüdische Morgengebet
Vorbereitung

Birchot ha-Schachar בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר | Akedah עֲקֵדַת יִצְחָק - הָעֲקֵידָה | Korbanot קָרְבָּנוֹת
Psuke desimra

Mismor Schir (Psalm 30) (מִזְמוֹר שִׁיר (חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד | Baruch sche-amar "(בָּרוּךְ שֶׁאָמַר (והיה העולם" | Hodu "(הוֹדוּ (לה' קראו בשמו", Mismor le-Toda (Psalm 100) מִזְמוֹר לְתוֹדָה | Jehi kewod "(יְהִי כְבוֹד (ה' לעולם" | Hallel (Aschrej +‎‎ Psalme 146, 147, 148, 149 u​nd 150) | Baruch Adonai Le’Olam בִּרְכַּת בָּרוּךְ ה' לְעולָם | wa-jewarech David "( וַיְבָרֶךְ דָּוִיד (את ה' לעיני כל הקהל" | Atah Hu Adonai le-wadecha "אַתָּה-הוּא ה' לְבַדֶּךָ" | As Jaschir "(אָז יָשִׁיר (מֹשֶׁה ובני ישראל" | Jischtabach "(יִשְׁתַּבַּח (שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ"

Kerngebete

Barchu (בָּרְכוּ (אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ | Birkat Jozer Or בִּרְכַּת יוֹצֵר אוֹר | Ahawa rabba תְּפִילַת אַהֲבָה רָבָה / בִּרְכַּת אַהֲבָה רָבָה | Schma (שְׁמַע (יִשְׂרָאֵל | Emet we-Jaziw אֱמֶת וְיָצִיב; | Amida תְּפִילַת הָעֲמִידָה | Keduscha תְּפִילַת קְדוּשָּׁה

Abschluss

Tachanun תַּחֲנוּן | Toravorlesung קְרִיאַת הַתּוֹרָה | Aschrej joschwej wejtecha (‎אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ(עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה | Psalm 20 | U-wa le-Zion "ובא לציון" | Alejnu leschabe'ach (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ (לַאֲדוֹן הַכֹּל, | Schir schael Jom שִׁיר שֶׁל יוֹם | Kaddisch | En Kelohenu אֱין כֱּאלֹהֱינוּ

תְּפִלַּת מִנְחָה Mincha – Das jüdische Mittagsgebet
Mincha

Aschrej joschwej wejtecha אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ | Torah 1, 5 | Amidah | Keduscha תְּפִילַת קְדוּשָּׁה | Tachanun תַּחֲנוּן | Alejnu leschabe'ach עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ | Kaddisch
תְּפִלַּת מַעֲרִיב – תְּפִלַּת הָעֶרֶב – תְּפִלַּת עַרְבִית Maʿariw – Das jüdische Abendgebet
Maariv

Barchu (בָּרְכוּ (אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ | Maʿariw ʿArawim הַמַעֲרִיב עֲרָבִים‎ | Ahawat Olam אַהֲבַת עוֹלָם | Schma (שְׁמַע (יִשְׂרָאֵל | Emet we-Emuna בִּרְכַּת גְּאוּלָּה / בִּרְכַּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה | Haschkiwenu הַשְׁכִּיבֵנוּ | Baruch Adonai LeʿOlam בִּרְכַּת בָּרוּךְ ה' לְעולָם - יִרְאוּ עֵינֵינוּ -  | Chatzi Kaddisch קָדִישׁ לְעֵלָּא - חֲצִי קַדִּישׁ‎; | ʿAmidah תְּפִילַת הָעֲמִידָה | Kaddisch Schalem קָדִישׁ תִּתְקַבַּל - קַדִּישׁ שָׁלֵם ‎; | ʿAlejnu le-schabe'ach (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ (לַאֲדוֹן הַכֹּל, | Kaddisch Awelim קָדִישׁ אֲבֵלִים‎ - קָדִישׁ יְהֵא שְׁלָמָא רַּבָא מִן שְׁמַּיָא
תְּפִלַּת הַשַׁבָּת – שירי חָגִים Sabbat und Jom tow – Der jüdische Ruhe- und Feiertag
Sabbat

Erweitertes Psuke desimra (Psalmen 19 · 34 · 90 · 91 · 135 · 136 · 33 · 92 · 93) | Nischmat (נִשְׁמַת (כָּל-חַי תְּבָרֵךְ אֶת-שִׁמְךָ‎ | Schochen Ad שׁוֹכֵן עַד | Hallel | Toravorlesung קְרִיאַת הַתּוֹרָה | Jom Tow Toravorlesung קְרִיאַת הַתּוֹרָה | Haftara ההַפְטָרָה | Aw HaRachamim אַב הָרַחֲמִים | Musaf תְּפִלַּת מוּסָף | Birkat Kohanim בִּרְכַּת כֹּהֲנִים | Anim Smirot אַנְעִים זְמִירוֹת | Zidkatcha Zedek (צִדְקָתְךָ צֶדֶק (לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמתֶ | Al ha-Nissim‎ עַל הַנִסִּים
This article is issued from Wikipedia. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. The authors of the article are listed here. Additional terms may apply for the media files, click on images to show image meta data.