1אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃ 2ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃ 3ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃ 4כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃ 5כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃ 6ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃ 7לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃ 8עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃ 9כזאת דבר וישב בגליל׃

10ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃ 11והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃ 12ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃ 13אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃

14ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃ 15ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃ 16ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃ 17האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃ 18המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃

19הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ 20ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ 21ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃ 22משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ 23ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃ 24אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃

25ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃ 26והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃ 27אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃ 28אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃ 29ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃ 30ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃ 31ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃

32והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃ 33ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃ 34תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ 35ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃ 36מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃

37ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃ 38המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃ 39וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃

40ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ 41ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃ 42הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ 43ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ 44ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃

45וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ 46ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ 47ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃ 48הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃ 49רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ 50ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃ 51התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ 52ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃ 53וילכו איש איש לביתו׃