1ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת׃ 2כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי׃ 3וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם׃ 4כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם׃

5ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת׃ 6ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃ 7ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃ 8על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה׃ 9כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון׃ 10ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח׃ 11פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו׃

12ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו׃ 13לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא׃

14אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃ 15כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃ 16לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃ 17כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח׃