מעשה

מַעֲשֶֹה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעשה
הגייה^*	ma'ase
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־שׂ־י/ה
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות	ר׳ מַעֲשִֹים נ"י נ"ר מַעֲשֵׂי־ מַעֲשַֹי מַּעֲשֵׂנוּ מַעֲשֶׂיךָ מַעֲשַֹיִךְ מַּעֲשֵׂיכֶם

שם כולל לפעולות האדם. בדרך כלל מה ששינה דבר ממש ולפעמים גם מחשבה או דבור.
- ” זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ “ (בראשית ה, פסוק כט)
- ”וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ“ (בראשית מז, פסוק ג)
- ”שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת“ (שמות כג, פסוק יב)
תוצרת שנעשתה בידי אדם.
- ”וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה“ (שמות כג, פסוק טז)
(בנסמך) צורת הדבר. תוארו ותבניתו ומאפייניו. בה עשו אותו.
- ”מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן“ (יחזקאל א, פסוק טז)
לשון חז"ל עניין שמסופר וידיעתו מועברת מאדם לאדם.
- ”וְכָל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים“ (אסתר י, פסוק ב)
- ”מעשה שבאו בניו מבית המשתה ואמרו לו לא קרינו את שמע“ (משנה, מסכת ברכות – פרק א, משנה א)
- ”שכבר היה מעשה בביתסי אחד שניסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן“ (תוספתא, מסכת סוכה – פרק ג, הלכה טז)
- ישבנו אצל האיש הזקן וסיפר לכולנו מעשה נאה במלך שחלתה בתו ונתרפאה בזכות הצדיק.

גיזרון

מן הפועל עָשָֹה.
תיבת 'מעשה' מופיעה במשנה כנרדפת בלשון נקייה ליחסי מין ככתוב, ”חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. מעשה ברבן גמליאל שקרא בלילה הראשון שנשא. אמרו לו תלמידיו: לא לימדתנו, רבינו, שחתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון?“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ב, משנה ה)

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

אנגלית: act‏, deed‏‏‏‏ (1,2), tale‏‏‏‏ (4)
ערבית: عَمَل‏, فِعْل‏‏‏‏ (1,2), أُسْطورة‏‏‏‏ (4)

מְעֻשֶֹּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעושה
הגייה^*	meuse
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־שׂ־י/ה
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְעֻשָֹּה ר׳ מְעֻשִֹּים מְעֻשֹּוֹת

לשון חז"ל שלא נעשה ברצון חופשי. שנעשה בכפיה.
- ”גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך וכשר“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ט, משנה ח)
עברית חדשה שאינו טבעי. שאינו אמיתי. שמוצג כלפי חוץ בלבד.
- פקיד הבנק חייך חיוך מעושה.

גיזרון

מן הפועל עִשֹּוּי עִשָֹּה – הכריח בלשון חז"ל.

נגזרות

מילה גזורה

מילים נרדפות

ניגודים

ספונטני

תרגום

אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

רצוני