רפאל בש

רפאל בש נולד בשנת 1913 בלטביה. בשנת 1930, בהשפעתו של אלעזר גלילי, הגיע לעיירתו רז'יצה, החל בש לפעול כמדריך בתנועת הנוער הציונית "נצ"ח" (נוער צופי חלוצי).^[1]

בשנת 1938 עלה לארץ ישראל. עד שנת 1956 היה חבר קיבוץ כפר בלום. ב-1944, בהיותו גזבר המשק, הביאו ברל כצנלסון לירח העיון של ההסתדרות ברחובות.^[1] בשנות ה-40 החל בפעילות במוסדות מפא"י, ובשנת 1950 נבחר למזכיר מחלקת הנוער של המפלגה.

בבחירות לכנסת הראשונה שובץ במקום ה-78 ברשימת מפא"י לכנסת ולא נכנס בתחילה לכנסת. בשלהי כהונת הכנסת ולאחר סדרת התפטרויות הושבע במאי 1951 כחבר הכנסת במקומו של יוסף מיכאל לם. תקופת כהונתו הייתה קצרה בשל פיזורה המוקדם של הכנסת, ובש, שהספיק לכהן פחות מארבעה חודשים, לא מונה לחבר בוועדות הכנסת.

בראש מחלקת הנוער עמד עד שנת 1953. בשנים 1954–1956 כיהן כמזכ"ל המפלגה ובשנים 1962–1966 היה מזכיר מחוז תל אביב במפא"י.

בש היה חבר מזכירות מועצת הפועלים של תל אביב, וכן חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות (שלוש קדנציות) ויו"ר המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות עד דצמבר 1977.^[2]

פרסם מאמרים פובליציסטיים ב"דבר" וב"הפועל הצעיר". בשנת 1975 ראה אור ספרו "הוָויוֹת חברה".

בש נפטר בשנת 2000, בגיל 87.

• הוויות חברה, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"ה.^[3]

•   רפאל בש, באתר הכנסת
• רפאל בש, באתר כנסת פתוחה
• כלי הסברה מודרניים: ריאיון עם רפאל בש, דבר, 4 ביולי 1969
• דוד ליפקין, התפקיד העיקרי – הדאגה לדמות העתודה: שיחה עם רפאל בש, יו"ר המרכז לתרבות ולחינוך, דבר, 3 בדצמבר 1968, המשך

מפרי עטו:

• לטפח המפעל התרבותי-חינוכי של ההסתדרות, דבר, 18 בדצמבר 1977