נחל קישון

 

מלחת הקישון היא שריד למלחת חוף היסטורית, בית גידול לח בשילוב מליחות קרקע קיצונית הייחודי לשפכי הנחלים בארץ ומתאפיין בחברת צומח וחי עם התאמות אבולוציוניות לקליטת מים עם רמת מליחות קיצונית האופיינית למשטחי הצפה תלויי משטר גאות ושפל בקרבת הים. שלוחת "האפנדיקס" (מזכירה בצורתה תוספתן) וגדותיה, משתרעים לאורך כ-400 מטרים במסעף ללא מוצא של נחל הקישון היוצר לגונה הניזונה ממי הקישון, מעיינות מלוחים והצפת מי ים מדרום להתרחבות הגדולה בנחל, מדרום לפארק הקישון וממערב לגשר יוליוס סימון. האפנדיקס מציין את תוואי הנחל הקדום, שהוסט לכיוון צפון לצורכי פיתוח וניקוז. גרעין רבייה לשימור הלופיטים - צמחיית המקור של המלחה וצמחיית המסדרון האקולוגי לאורכו של כל הנחל מטופח בגן הבוטני במכללת אורנים בשיתוף רשות נחל הקישון.^[4]

  ערכים מורחבים – ועדת שמגר (פרשת הקישון), פרשת הקישון

מאחר שהנחל מזוהם בשפכים תעשייתיים, הרחצה בו אסורה.

מספר תביעות מתנהלות בטענה לקשר סיבתי עובדתי בין חשיפה למי הנחל ומחלות סרטן ומחלות אחרות שנתגלו אצל התובעים. קבוצה אחת של משפטים נוגעת לכ-50 דייגים ממעגן נחל קישון אשר חלו בסרטן. במהלך המשפט מנסים הדייגים להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין זיהום הנחל והמעגן וסרטן בקרב הדייגים. לדעת הנתבעים, אין יותר דייגים חולים בסרטן ביחס לחולים באוכלוסייה הכללית, אך לעת עתה יש חילוקי דעות (המתבררים כעת בבית המשפט) ביחס לדרך בה יוכח הקשר הסיבתי. למן הגשת התביעה חזרו בהם 9 דייגים מתביעתם. כמו כן, התברר כי כ־95% מהדייגים שחלו בסרטן עישנו, וכמחציתם היו מעשנים כבדים. מאידך, טוענים הדייגים, כי אין הרגלי החיים ותנאי עבודתם שונים מאלה של הדייגים בנמלים אחרים (עכו, יפו, אשדוד), אך אף על פי כן רק בין דייגי נחל קישון קיימת התפרצות של מחלות הסרטן^{[דרוש מקור]}.

קבוצת תביעות של 76 חיילי צה"ל אשר שירתו באזור נחל קישון ונמל חיפה, חלקם כצוללים בשייטת 13 וחלקם בתפקידים אחרים, הוגשו כנגד חלק מן המפעלים. חלק ניכר מתובעים אלו הוכרו, לפנים משורת הדין, על ידי קצין התגמולים כנכי צה"ל (בעקבות דו"ח ועדת שמגר). ב-17 ביוני 2013 דחה בית המשפט את תביעות החיילים בנימוק שלא הוכח הקשר הסיבתי בין הצלילות בנחל ובין המחלות בהן חלו התובעים, או מי מהם.^[5] בספטמבר 2015 דחה בית המשפט העליון את ערעור התובעים.^[6]

בחודש יולי 2011 התפרסם בעיתונות כי בקרקעית נחל קישון, על גדותיו ובצמחיה שלאורכו, התגלו חומרים רדיואקטיביים, שמקורם להערכת המשרד להגנת הסביבה בגלישות מאתר פסולת תעשייתית במפעל דשנים שמכיל שאריות פוספטים. המשרד להגנת הסביבה טען שהדבר אינו מהווה סכנה לציבור.^[7]

רשות נחל הקישון הוקמה ב-1994 ומאגדת בתוכה 32 גופים שונים. מטרת הקמתה הייתה לטפל בקטע הנחל באורך 25 ק"מ לפני כניסתו לים התיכון. שבעת הקילומטרים האחרונים שלו סבלו מאוד מזיהומים של שפכי תעשייה של מפעלים במפרץ חיפה. תחום זה משלב בתוכו קטעי נחל בעלי אופי שונה. התחום שבמעלה הנחל הוא קטע טבעי חי ונקי ברובו, בעל ערכי טבע, נוף, היסטוריה ומורשת. הזיהום הסביבתי ממנו סבל הנחל בעבר הביא בעבר לתמותה של המערכת האקולוגית הטבעית ולהפיכת הערוץ לתעלת שפכים פתוחה הזורמת למפרץ חיפה ופוגעת גם בו. קטע זה של הנחל הוא שהניע את תהליך הקמת הרשות ואת העבודה לשיקום הנחל. במרץ 2001 הוגשה "תוכנית אב לנחל קישון" בשיתוף גופים ותאגידים כגון: החברה הממשלתית לתיירות, הקרן הקיימת לישראל, החברה להגנת הטבע, איגוד ערים אזור מפרץ חיפה - הגנת הסביבה ועוד. מטרת התוכנית הייתה הפיכת הנחל ממטרד למשאב. התוכנית הציעה את המדיניות והאמצעים לשיקום הנחל והפיכתו לנחל חי שיהווה ליבה ירוקה שתקשר בין העיר חיפה וערי הלוויין שלה נשר, קריית טבעון והקריות, לצמצום נזקי הצפות ועוד. מטרות אלו פורטו בתוכנית לעשרות רבות של יעדים משלוש קבוצות, לפי רמת החשיבות שלהן: הכרחיות, רצויות ואפשריות. התוכנית כוללת גם מדיניות לגבי כל קטע הנחל מהים ועד אזור יקנעם, כולל שיקום נחל גדורה, שגם הוא בתחום אחריותה של הרשות.

המדיניות הבחינה בנחל קישון ובנחל הגדורה בין מסדרון הנחל לבין מרחב הנחל. מסדרון הנחל הוא הנחל, גדותיו וסביבתם הקרובה במרחק כמה עשרות מטרים לפחות. מרחב הנחל מורכב משטחים שאינם חלק ממסדרון הנחל, הכוללים פארקים, שטחים חקלאיים, שטחי בינוי ועוד. תפקידה של רשות נחל הקישון הוא לשקם את מסדרון הנחל, אך לא ניתן לעשות זאת מבלי להתייחס גם למרחב הנחל.

ב-2010 אישרה עיריית חיפה תוכנית של חברת נמלי ישראל להקצות שטח של 95 דונם סמוך לגדות הנחל כשטח אחסון למכולות, לשימוש נמל חיפה, וזאת על-אף התנגדות רשות נחל הקישון, שחוששת שהתוכנית תפגע בפארק המתוכנן לקום לגדות הנחל.

ב-15 בפברואר 2011 נערך טקס הנחת אבן פינה לפארק מורד נחל קישון ושיקום הנחל במעמד רה"מ, בנימין נתניהו, והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. פארק הקישון המורחב יכלול מערכת פארקים רציפה הכוללת פארק רחב ידיים במורד הנחל, פארק מטרופוליני מרכזי באזור מפרץ חיפה, פארקים במעלה הנחל, ומערכת שבילים המקשרת ביניהם. הפארקים ישלבו פעילות פנאי ונופש במקביל לשיקום אקולוגי ושימור בתי-הגידול הייחודיים המאפיינים כל קטע וקטע לאורך הנחל.

ביולי 2011 הוחלט שפרויקט ניקוי קרקעית נחל קישון יתבצע תוך שלוש שנים במימון משותף של המדינה, המפעלים והרשויות המקומיות. ביצוע הפרויקט הוטל על רשות ניקוז ונחלים קישון.^[8] פרויקט זה יכלול הוצאת שכבת הקרקע המזוהמת והקמת מערך טיפול ביולוגי. במסגרת ביצוע הפרויקט יוסט חלק מתוואי הנחל לתוואי חדש שיאפשר הקמת פארק משני צדי הנחל. כמו כן, ישוקמו נופי האזור כולו ובתי-גידול אופייניים בתוואי החדש. בנוסף על כך, הסתיימה הכנתה של תוכנית מים שתיתן מענה לזרימת הבסיס בנחל, באמצעות הזרמת מי קידוחים מושבתים בשולי עמק יזרעאל ושילוב מי מעיינות המנוצלים לחקלאות. במקביל, יושבו מים לתעשייה באמצעות שימוש מוגבל במי הנחל המושבים אליו במעלה, בטרם איבודם למערכת הימית. כחלק מהתוכנית, יינתן מענה חלקי לסילוק הזרמות המפעלים מהנחל, כאשר קולחין בתי-הזיקוק ומפעלי כרמל אולפינים יועברו גם הם לטיפול והשבה לצורכי תעשייה ולא יוזרמו עוד לנחל קישון. קטע הנחל העובר ליד בז"ן הועמק ושוקם על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון במימון חלקי של בז"ן במהלך שהחל בשנת 2015. התגלו ערכים גבוהים וצפויים של זיהום קרקע במרכיבי דלק. קטע מהנחל באורך של 1.5-1 ק"מ הוסט למעקף קבוע שהוסף לו פיתול. לאחר ההסטה נוקה חלק הנחל המזוהם, האדמה המזוהמת נאספה בקטע שבין האפיק המקורי לאפיק החדש. אדמה זו עוברת טיפול ביולוגי שימשך מספר שנים. לאחר ניקוייה תשמש למילוי האפיק הישן ושאר האדמה תשמש להקמת פארק סביב גדות הנחל. המליחות הגבוהה והלא צפויה שהתגלתה במי הנחל עיכבה את תהליך השיקום עקב פגיעה בהליכי הפירוק הביולוגי.

ב-2017 יזמה הרשות בשיתוף עיריית חיפה תוכנית להקמת פארק מורד הקישון, אשר מטרתה "לספק מענה מסוים למפרץ חיפה המתועש".^[9]

באוקטובר 2018, במסגרת בקשה של חברת נמלי ישראל לאשר תוכנית להפעלת נמל המפרץ, הציגה הקואליציה לבריאות הציבור דרישה נגדית לפיה חברת נמלי ישראל תתרום בתמורה לפיתוח הסביבתי של פארק מורד נחל הקישון כמטלה ציבורית-עירונית שתאזן בין האינטרס העירוני לאינטרס הנמלי באזור.^[10] עם זאת, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דחתה את הדרישה בדצמבר 2018 והפרויקט נקלע למבוי סתום.^[11]

ב-24.9.19 חתם יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בחיפה על מתן תוקף לתוכנית הפארק המטרופוליני מורד נחל הקישון ובכך בא לסיומו הפרק התכנוני שלה.

בנחל קישון יש קרוב לעשרים מיני דגים ביניהם

אמנון הגליל ואמנון מצוי אשר קיימים בעיקר בקיץ עקב רגישותם לטמפרטורות קרות שפמנון מצוי במורד הקישון משפחת הדגים הבולטת ביותר בשנים האחרונות הם קיפוניים- בורי, כאשר המין העיקרי הוא קיפון טובר מין נוסף הוא קיפון גדול ראש^[12].

בשפך הקישון יש בעיקר דגים ממוצא ימי ביניהם לברק חלק ושישן מסורטט^[12]..

קרפיון מצוי אשר בשונה מאמנוניים הוא מתרבה בטמפרטורות קרות ויוצר בעיה אקולוגית קשה - הרחפת קרקעית הנחל והעכרת המים, מין דגים נוספים הם הגופי וצלופח אירופי^[12]..

במהלך מחזור גידול הדגים, הבריכות מרוקנות לעיתים את תכולת המים לנחל, המים מכילים ריכוזי נוטריינטים גבוהים ביחד עם דגים אשר אינם מקומיים ולא משתייכים למערכת הטבעית בקישון ולכן השפעתם לנחל היא שלילית בין מיני הדגים ניתן למצוא אמנון מצוי וקוי^[12]

בנחל קישון יש כ־40 מינים של עופות, כמחצית ממינים אלו יציבים או מקייצים, ומחצית חורפים או חולפים ביניהם

סיקסק, אנפית בקר, תור מצוי ממשפחת היוניים הנודד למרחקים ארוכים ומקנן בישראל בחודשי הקיץ, קאק, עפרוני מצויץ.^[13]

אנפה ארגמנית שמקננת בקבוצות גדולות בסבכי הסוף בגדות הנחל, אנפה אפורה, אנפית סוף שנודדת וחולפת בנחל אך לא מקננת, נמצאת בסבך ובצמחים הקרובים למים וניזונה מדגיגים, זוחלים וחרקים הנמצאים בחלק הרדוד, פרפור עקוד, מגלן חום הולך על גדות הנחל הרדודים וניזון מדגים דו-חיים וחסרי חוליות ומקנן על עצי אקליפטוס גבוהים.^[13]

ביצנית לבנת כנף ניזונה מחסרי חוליות לאורך הנחל, ביצנית שחורת כנף, שחף אגמים בנחל קרוב אל הים וניזון מדגים אך גם מחרקים ותולעים אותם תופס בתעופה, שחף ארמני, טבלן גמדי שבונה קן הצף על פני המים ומחובר לסבך בגדת הנחל, ניזון מדגים, רכיכות, חסרי חוליות, סרטנים, חרקים וזחלים, צחראש לבן. רוב האוכלוסייה של הצחראש מתרכזת במרכז אסיה, דרום מזרח אירופה, והמזרח התיכון, כאשר ישראל מצויה בגבול התפוצה של המין ונחשבת כאזור בו המין רק חולף בתקופת החורף ברווזי צחראש לבן מתרכזים במאגרים גדולים וותיקים, עם ריכוז מזינים ומליחות גבוהים כפי שיש בבריכות נשר. בסקרים שבוצעו נספרו במאגר נשר הצפוני 480 ברווזי צחראש לבן, המהווים כ-5%- מהאוכלוסייה העולמית שלו, שלדג גמדי, ברכיה חלק מהפריטים יציבים ומקננים לאורך כל השנה,(הברווז המוכר ביותר באזורנו) ניזון מחסרי חוליות במים, לבנית קטנה מקננת על העצים יחד עם לבניות ממינים אחרים. ובדומה ללבנית הגדולה - צדה את מזונה (דגים, צפרדעים, פרוקי רגליים) במים הרדודים, קורמורן גדול חולף חורף במספרים גדולים בנחל הקישון ולן על עצי אקליפטוס בלהקות גדולות של אלפי פרטים. צד דגים בצלילה במים הרדודים, לבנית גדולה צדה את מזונה דגים, צפרדעים, פרוקי רגליים בחלקים הרדודים של הנחל ומקננת על העצים בלהקות גדולות, שלדג לבן חזה, ביצנית לבנת בטן נמצאת על סלעים בגדות הנחל ואוספת את מזונה- פרוקי רגליים מפני הקרקע, אנפת לילה חלק חולף חורף וחלק מהפרטים יציבים לאורך השנה מקננת על עצים גבוהים יחד עם אנפות ממינים אחרים וניזונה מדגים.^[13]

סופית מצויה מהלכת בסבך ועל גדות הנחל ואפילו חוצה את הנחל בריצה מומחית בהסוואה וחיה בסבכי סוף וקנים, אינה נוטה להתעופף אך שוחה בנחל, ניזונה מחלזונות זרעים אצות וצמחים, קנית קטנה חיה באזורים צפופים וגבוהים של קנים ליד הנחל, ומכאן שמה, ניזונה מחרקים קטנים אותם תופסת בעזרת מקור דק וארוך. סבכי שחור ראש מתחבא בסבכים ועל הענפים התחתונים של עצים ושיחים. בולט עקב קולו הנשמע כצקצוק צרוד ומחוספס ומאפשר לשמירת קשר בין פרטי הלהקה, ניזון מחרקים ופירות, צטיה, קופצת על הקרקע ליד הצמחייה הסבוכה בקרבת הנחל ומקננת על בסיסי גבעולים מתאפיינת בשירה קולנית הנשמעת כאילו מבטאת את שמה ניזונה מחרקים בעיקר.^[13]

מאינה מצויה, מין פולש מאסיה שהתבסס בישראל בעקבות בריחה מהצפארי שבפארק הירקון בשנות ה-90 ותוך זמן קצר התפשטה מתל אביב לכל הארץ וכיום היא בין הציפורים הנפוצות ביותר בישראל, דררה מין תוכי טרופי בצבע ירוק בהיר עם זנב ארוך ומדורג ומקור בצבע אדום. בעל קול חזק וצווחני המתלהק בקבוצות של עשרות עד מאות. תפוצתה בהודו, דרום מזרח אסיה ומרכז אפריקה, נצפו בישראל לראשונה בשנות ה-60 לאחר שמספר פרטים הובאו מאיראן. ניזונה מחלקי הצמח השונים: זרעים, פירות, פרחים, נקטר וגרעינים.^[13]

שחרור עף לטווחים קצרים ובגובה נמוך בתנועות כנפיים מהירות. נע על הקרקע בריצה מהירה או שנמצא בסבך הצמחייה. ניזון מתולעים, לטאות, פרוקי רגליים וזרעים, צופית, נחליאלי לבן, עורבני שוכן בעצים ומקנן על הסתעפויות הענפים ובעל יכולת חיקוי מרשימה של מגוון קולות וצלילים כמו יללת חתול, צלצול טלפון, אזעקת מכונית ועוד, ניזון מפירות ובלוטים אך גם חומס קינים של ציפורי שיר אחרות, פשוש, דרור הבית, עוף חברותי האוהב להתלהק ולהשתכשך באמבטיות חול, חוחית, נחליאלי זנבתן.^[13]

  ערך מורחב – פארק העמקים

באזור צומת העמקים הקימה רשות נחל הקישון על גדות הנחל משני צידי כביש 75 את "פארק העמקים". בתחום הפארק ניצב גשר הרכבת הטורקי על נחל הקישון, שעליו עברה רכבת העמק. הפארק הוקם על האדמות שנרכשו על ידי קרן קיימת לישראל בשנת 1935. בשטח הפארק נסללה דרך עפר העוברת לאורך גדות הנחל ומשמשת כמסלול טיול רגלי ולרכיבה על אופניים. אורך המסלול כ-3–4 ק"מ והוא מגיע עד ל"אי האקליפטוס", אי קטן באמצע נחל קישון. בקרבת הגשר גישה נוחה לנחל המאפשרת דיג. הפארק הוקם על האדמות שנרכשו על ידי קרן קיימת לישראל בשנת 1935 עליהן הוקם גם קיבוץ שער העמקים. אדמות אלה היו בעבר ביצתיות ולא ראויות לעיבוד. הם נקראו בפי הערבים "חרתיה" (ח'יראת-חורש). ליד הפארק תל מְעַמֵר - תל ארכאולוגי.

הפארק נמצא על גדות נחל קישון, משני צידי כביש 75. בפארק גשר הרכבת הטורקי בנוי אבן בעל שש קשתות שתוכנן על ידי מהנדס הרכבות הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר. הגשר נבנה ב-1905 והעביר את רכבת העמק מעל נחל הקישון. במקביל אליו הוקם גשר הכביש הבריטי. לאורך הנחל מסלול אורכי של כשני ק"מ המקביל לכביש 70 ועובר בין גבעות האלונים של קריית טבעון מצד אחד ורכס הכרמל מצידו השני. לאורך הגדה צמחייה מקומית הכוללת פטל, חנק מחודד, הרדוף הנחלים ועצים כגון זית ואקליפטוס. מי הקישון לרוב אינם מזוהמים בקטע זה מאחר שהמפעלים המזהמים נמצאים במורד הנחל אך לעיתים תקלות נקודתיות של היישובים בסביבה גורמות לגלישת הביוב לתוכו.

  ערך מורחב – שביל נחל קישון

 

שביל נחל קישון הוא שביל העובר לאורך קטע מנחל הקישון. בשנת 2008 נסלל שביל נחל קישון ביוזמת רשות נחל קישון. השביל שופץ ושודרג לאחר השיטפון שאירע ב-2012. רשויות הנחל, והמועצה האזורית זבולון ובשיתוף רשות ניקוז קישון יזמו תיקון הנזק והציבו במקום ספסלים לרווחת המטיילים. הקטע האחרון בכניסה לפארק העמקים מונגש לבעלי מוגבלויות. ראשיתו של השביל בפארק המסילה או בשמו האחר פארק הקטר. משם השביל ממשיך אל פארק תחנת העמק אלרואי. השביל ממשיך לכיוון מעיין אלרואי ומשם אל פארק העמקים הדרומי ומשם לכיוון הפארק הצפוני. השביל מסתיים במחלף יגור ליד כפר חסידים.

• נמל הקישון
• נחל גדורה
• נחל סעדיה
• תל אבו הואם
• מעיין אלרואי
• ועדת שמגר (פרשת הקישון)
• פרשת הקישון

• סמדר בן-אשר, פרשת הקישון: צלול ועכור, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת, 2016

  מדיה וקבצים בנושא נחל קישון בוויקישיתוף

  מדיה וקבצים בנושא פארק הקישון בוויקישיתוף

• נחל קישון, אתר המשרד להגנת הסביבה
• פרויקט שיקום קרקעית נחל הקישון, אתר המשרד להגנת הסביבה
• רשות נחל הקישון
• תוכנית אב לשיקום נחל קישון מרץ 2001
• בועז מטלון, עקיפה מסוכנת ב"ירוק ברשת"
• אלי אשכנזי ופאדי עיאדאת, הקישון "המשוקם": 500 ק"ג חנקה, 90 ק"ג אמוניה ביום, באתר הארץ, 8 ביוני 2007
• עיריית חיפה אישרה: יוצבו מכולות בנחל הקישון, באתר nrg‏, 5 במאי 2010
• רונית סבירסקי, מטיילים בקישון: קבלו את הנחל שעשה מהפך, באתר ynet, 1 במאי 2012
• ניקוי קרקעית הנחל – השלב הבא בשיקום נחל קישון, כתב העת 'אקולוגיה וסביבה',נובמבר 2011
•   הרחבת הערוץ של הקישון, יומני כרמל יולי 1951
• נחל קישון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   נחל קישון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• ממטרד למשאב: מגשימים חלום והופכים את הקישון לריאה ירוקה, לימור קלר ועיריית חיפה, דהמרקר, אוגוסט 2024