ס

מבחינה פונולוגית ס' מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום (IPA: ‏/s/).

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ס' נמנית עם חמש האותיות השיניות: זסשר"צ.

בפעלים שהאות הראשונה שלהם היא ס' חל שיכול עיצורים בבניין התפעל: הסתרק, הסתדר.

שם האות סמ"ך קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).

ס' (סַמֶךּ=יתד אוהל/סומכה, או אדרה של דג) באלפבית הפרוטו-כנעני	ס' באלפבית הפיניקי	ס' באלפבית הארמי

 

בקוד ASCII מיוצגת האות ס' בערך F1, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E1.

בקוד מורס מיוצגת האות ס' באמצעות הרצף (משמאל לימין): .-.- (קו נקודה קו נקודה). סימן ארוך במיוחד זה משקף את תפוצתה הנמוכה של האות ס בטקסטים עבריים.

 

הוא ייצוגה של האות ס' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות ס' באמצעות המילה "סמך".

באיתות בדגלי סמפור ס' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה מערבה (שמאלה) ודגל שני הפונה צפונה (כלפי מעלה).

בגימטריה ערכה 60.

בשפה עברית מודרנית שכיחות השימוש באות ס' היא כ־1.55% מכלל אותיות האלפבית העברי.

הקיצור ס' בסלנג הצבאי פירושו סְגן, והוא מופיע גם בצירופים כגון "סמ"פ" (קרי: סמך מם פא), שפירושו סגן מ"פ, וכן בחיל הים מתקיים קורס ושמו ס', המכשיר חיילים להיות מכונאים בסטי"לים.

האות ס' מופיעה בביטויים אחדים:

• ס"ט (מבוטא סמך-טית): סיפיה טב – בעברית 'סופו טוב', (לא ספרדי טהור – יהודי שמוצאו מספרד).
• ס"מ (מבוטא סמך-מם): קיצור שמו של סמאל, מלאך המוות.

• س – האות סין בערבית

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ס
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ס

• גדי דויטש, ‏האות ס' הקדומה ביותר בעולם התגלתה בגן הלאומי תל לכיש, באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2020