נמל

ערך זה עוסק בנמל ים. אם התכוונתם לנמל תעופה, ראו שדה תעופה.

נָמֵל^[1]^[2] הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים. השם "נמל" בעברית הוא תולדה של המילה היוונית "לימנוס" (λιμένας), שקוצרה ל"לימן".^[3]

מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון

לנמל השפעה ניכרת על אופייה של העיר שבה הוא נמצא, ולכן עיר כזו קרויה עיר נמל.

מאפיינים

תפקידי הנמל:

הגנה מפני זרמים, גלים, רוחות וסערות (באמצעות שובר גלים).
מתן אפשרות הצטיידות, טעינה ופריקה כולל גישה לדרכי תחבורה יבשתיות, שמאפשרות הובלת מטענים אל הנמל וממנו.
מתן אפשרות לתיקונים קלים

למיקום הנמלים אפשרויות אחדות, המשפיעות על תפקודם:

נמל השוכן לחוף ים, ומשמש לתובלה בין-לאומית. זהו הסוג הנפוץ ביותר של נמלים.
נמל השוכן על גדת נהר, ומשמש לתובלה פנים-ארצית לאורך הנהר, וכן לתובלה בין-לאומית דרך מוצא הנהר אל הים.
נמל השוכן לחוף אגם, ולכן התובלה בו מוגבלת לתחומי האגם. דוגמה לנמל כזה הוא נמל פורט בל לחוף אגם ויקטוריה שבמרכז אפריקה.
נמל על אי מלאכותי

סוגי נמלים:

נמל מעבר, נותן לספינות שבדרך שירותים כמחסה בסערה (ובעת העתיקה גם בלילה), מים, מזון, דלק. זהו גם מקום אליו מגיעות ספינות ונאספות לשיירות.
נמל שטעון, מקום בו ספינות טוענות ופורקות סחורות ונוסעים.
נמל צבאי, בסיס לספינת מלחמה

נמל עמוק-מים הוא נמל המאפשר גישה במים עמוקים (13 מטר לפחות).

ציוד שניתן למצוא בנמלים:

רציפי טעינה ופריקה, תדלוק ותיקונים (Pier)
מזחים (mole, dock)- מבנים הבאים במגע עם הים לידם עוגנות האוניות ובהן מתבצעת פעילות פריקה וטעינה
שטחי אחסנה פתוחים ומקורים
כלי רכב להעברת מטענים מהאוניות ואליהן
עגורנים
מחסני קירור
רציפים לסירות ולספינות דיג

מכולות סטנדרטיות הן בגודל 20 רגל ולכן מכונות Twenty-foot Equivalent Units) TEU) אולם ישנן גם מכולות בגודל 40 רגל ו־45 רגל. גובהן 8.5 רגל או 9.5 רגל ומשקלן מגיע ל־22.68 טון.

אחת הבעיות שנמל צריך להתמודד מולה היא הרבדת חול שעלולה לגרום לסתימת הנמל.

נמלים עיקריים

דירוג נמלי העולם בשנת 2022 לפי היקף הסחורות:^[4]

#	שם הנמל	ארץ	מיליוני TEUs
1	נמל שאנגחאי	הרפובליקה העממית של סין	47,303
2	נמל סינגפור	סינגפור סינגפור	37,289
3	נמל נינגבו-ג'ושאן (אנ')	הרפובליקה העממית של סין	33,351
4	נמל שנג'ן (אנ')	הרפובליקה העממית של סין	30,036
5	נמל צ'ינגדאו (אנ')	הרפובליקה העממית של סין	25,670
6	נמל גואנגג'ואו (אנ')	הרפובליקה העממית של סין	24,857
7	נמל פוסאן (אנ')	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	22,078
8	נמל טיינג'ין (אנ')	הרפובליקה העממית של סין	21,021
9	נמל לונג ביץ'	ארצות הברית ארצות הברית	19,044
10	נמל הונג-קונג (אנ')	הרפובליקה העממית של סין	16,685
11	נמל רוטרדם	הולנד הולנד	14,455
12	נמל דובאי (אנ')	איחוד האמירויות הערביות	13,970
13	נמל אנטוורפן	בלגיה בלגיה	13,500
14	נמל קלאנג (אנ')	מלזיה מלזיה	13,220
15	נמל שיאמן (אנ')	הרפובליקה העממית של סין	12,434
16	נמל טנג'ונג פלפס (אנ')	מלזיה מלזיה	10,512
17	נמל ניו יורק וניו ג'רזי (אנ')	ארצות הברית ארצות הברית	9,493
18	נמל קאושיונג (אנ')	טאיוואן טאיוואן	9,491
19	נמל ליים צ'בנג (אנ')	תאילנד תאילנד	8,741
20	נמל המבורג	גרמניה גרמניה	8,261

סיכון בטיחותי ובריאותי לאוכלוסייה האזרחית

בהתייחס לפיצוץ בנמל ביירות וללקח שעל מדינת ישראל ללמוד ממנו כתב פרופסור שאול חורב כי נמל ימי וקרפיפיו מהווים מטבעם סיכון בטיחותי ובריאותי לאוכלוסייה האזרחית השוכנת בקרבתם: בהתחשב ביכולת ההרס ובהינתן מעורר התחלי,^[5] חומרים מסוכנים, הנפרקים, נטענים ומאוחסנים בו לתקופות שונות בשילוב תעשייה פטרוכימית שהתפתחה בסביבתו ברבות השנים ושבקרבתה נוספו מתחמי מגורים, גדל הסיכון לאפר"ן. גם הימצאות בסיסים צבאיים של חיל ים בנמל בהם עוגנים כלי שיט מצוידים בנשק, תחמושת ופירוטכניקה, תורמים להיותו גורם סיכון לסובב אותו.^[6]