נחל צין

בין פרשני המקרא קיים ויכוח באשר למיקומו של נחל צין המקראי, אחד הפירושים גורס שנחל צין היה ממוקם באזור חלוצה, שבטה וניצנה, אזור המהווה את אגן הניקוז של נחל צין בן ימינו.

קיים בלבול בין נחל צין לנחל סין המוזכר בספר שמות כנמצא "בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי".

באופן טבעי, מזרים הנחל מי שיטפונות בממוצע ארבע פעמים בשנה. הוא חוצה את הנגב, יורד לבקעת הערבה ושם מתפצל למניפת סחף ענקית שבמשך מיליוני שנה זרמה למלחת סדום. בעשרות השנים האחרונות מסתיים נחל צין בסכר עפר רחב שבנו מפעלי ים המלח על מנת להגן על בריכות האידוי משיטפונות. תחת לזרום למלחה, נשפך הנחל למערכת ניקוז המים של המפעלים ומוסט אל הירדן ונחל הערבה. בשל כך, ובשל הפעילות החקלאית של שני ישובי כיכר סדום, הצטמצם שטחה של המלחה בכ-90%^[2].

בתחומי נחל צין עובר קו צינור אילת-אשקלון, צינור נפט בקוטר 42 אינץ' ובאורך 254 קילומטר. קו זה שימש להעברת דלק סילוני בין הים התיכון למפרץ אילת. לאחר שהתגלו תקלות במעטפת הצינור והוא לא עמד בדרישות המשרד להגנת הסביבה הופסקה הזרימה בצינור והחברה המפעילה החלה בעבודות שדרוג של הקו. ביוני 2011, במהלך עבודות השדרוג, פגע מחפרון בצינור הדלק וגרם לדליפה של דלק סילוני בשמורת הטבע^[5].

על פי ההערכה, מעל מיליון וחצי ליטרים של דלק זרמו באפיק נחל צין. זיהום הדלק בשמורת הטבע איים על מעיינות חשובים במורד הנחל והיה צורך בפעולה מהירה להצלת השמורה. תוואי השטח לא אפשר כניסה מיידית אל אזור הדליפה. כדי למזער את הנזק ננקטו פעולות ראשוניות כגון: מגופים נסגרו ידנית, האזור נסגר למטיילים, נבנה חציץ במורד הנחל כדי לעצור את זרימת הדלק, ונחפרו בורות אגירה לאיסוף הדלק הנוזלי. ההשלכות האקולוגיות של הדליפה היו קשות: צמחים התייבשו ומתו, בעלי החיים המתבססים על צמחים אלו נפגעו, בנוסף היה חשש כבד כי הזיהום יסחף למי התהום ולנאות המדבר במורד הנחל עקב גשמים והשטפונות האופייניים למקום. פקחים העידו שגם חודשים אחרי המקרה הנחל הצחין מדלק^[6][7].

בית משפט השלום הרשיע את חברת קצא"א וכמה בכירים לשעבר בחברה בזיהום כבד של נחל צין וסביבותיו בעקבות שני מקרים של דליפה, בספטמבר וביוני^[8].

הגאולוגיה של הנחל הכתיבה את אופן הטיפול בזיהום והוחלט על ידי המומחים כי הפעולה הנדרשת היא טיפול ביולוגי ex situ, כלומר חפירה ופינוי של הקרקע אל אתרים מורשים בהם יתבצע הטיפול^[5]. אסטרטגיה זו נבחרה כדי למנוע את הישארות הזיהום ודליפת המזהמים האורגניים אל מי התהום. עומק החפירות הוגבל ל–5 מטר או עד למסלע קרקעית הנחל, וזאת בשל חשש להתמוטטות גדות הנחל. חשיבות עליונה ניתנה לסיום החפירות ולכיסוי הנחל בחומר זהה לזה שהוצא ממנו בחפירות לפני תחילת עונת הגשמים.

הקרקע שנחפרה הועברה בין היתר לאתר אפעה, האתר מקבל קרקעות מזוהמות בדלקים ומפחית את ריכוז המזהם עד לרמה בה ניתן להשתמש בה שוב כקרקע לכיסוי במטמנות. הטיפול נעשה באמצעות טיפול ביולוגי בו השתמשו בחיידקים "זוללי" נפט שהורידו את רמת הזיהום בדרך ידידותית לסביבה. יתרונות הטיפול בראש ובראשונה הם הפחתת נפח הפסולת המוטמנת, הפחתת רמת הזיהום והאפשרות לשימוש חוזר בקרקע.

כ–65% מהדלק שדלף נאסף בפעולות החפירה שנמשכו מספר חודשים. בזמן זה חלחל חלק מהדלק לעומק של יותר מ–5 מטר, וחדר אל אקוות החלוקים המזינה את עין עקרב ועין צין שבמורד הנחל. לאור זאת, הציעה קצא"א, על פי הנחיית המשרד להגנת הסביבה, תוכנית לביצוע ניטור ארוך טווח בקרקעית הנחל, שיאמוד את פוטנציאל הזיהום ואת התפשטותו.

אירוע הדליפה ואסטרטגיית הטיפול עוררו מחלוקות ודיונים רבים בקרב מומחים בתחום איכות הסביבה^[9].

• עין עבדת
• עין עקב
• נחל דרוך
• גבעת מדור
• נחל עפרן

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: בקעת צין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחל צין

• גדי גולן ודן לביא, נחל צין: הנפט זרם כמים, באתר ישראל היום, 30 ביוני 2011
• אביב לביא, הבהלה לזהב: טלנובלת דלק בנחל צין, באתר nrg‏, 22 ביולי 2011
• פרויקט טיהור נחל צין באתר איזיטופ
• פעולות השיקום בנחל צין מזיקות יותר מדליפת הדלק, באתר nrg‏, 12 במרץ 2012

‏