מנגג'יאנג
מֶנְגגְ'יָאנְג (במנדרינית: 蒙疆, במונגולית:ᠣᠩᠭᠣᠯ ᠤ᠋ᠨ
ᠥᠪᠡᠷᠲᠡᠭᠡᠨ
ᠵᠠᠰᠠᠬᠤ
ᠬᠣᠯᠪᠣᠭᠠᠲᠤ
ᠵᠠᠰᠠᠭ ᠤ᠋ᠨ
ᠣᠷᠳᠣᠨ) או בשמה הרשמי הממשלה האוטונומית המאוחדת של מנגג'יאנג הייתה מדינת בובות מונגולית שנשלטה על ידי האימפריה היפנית, אשר נוסדה במסגרת מלחמת סין–יפן השנייה עם כיבוש מונגוליה הפנימית בידי צבא קוואנטונג בשנת 1937[דרושה הבהרה] ועד לכניעת האימפריה היפנית וכיבוש השטחים בידי ברית המועצות במבצע סערת אוגוסט בשנת 1945.
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | משטר צבאי (בפועל מדינת חסות של האימפריה היפנית) | ||
שפה נפוצה | מנדרינית, יפנית, מונגולית | ||
עיר בירה | קאלגאן (כיום ג'אנגג'יאקואו (אנ')) | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אסיה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | |||
הקמה | 1937 | ||
פירוק | |||
פירוק | 19 באוגוסט 1945 | ||
ישות קודמת | הרפובליקה הסינית | ||
ישות יורשת | ממשלת ואנג ג'ינג-ויי | ||
שליטים בולטים | יונדונוונצ'יג | ||
שטח בעבר | 506,800 קמ"ר | ||
אוכלוסייה בעבר | 5,500,000 | ||
כלכלה | |||
בנק מרכזי | בנק מנגג'יאנג | ||
היסטוריה
עריכהב-1 בינואר 1912 נכנסה ממשלתה הזמנית של הרפובליקה הסינית לתפקידה בנאנג'ינג, עם סון יאט-סן כנשיא זמני. הרפובליקה החדשה ירשה למעשה את שטחה של שושלת צ'ינג הקיסרית אותה הדיחה, והפכה לרפובליקה רב-אתנית הקוראת לשליטתה על טיבט ומונגוליה ודוגלת בעקרון של חמישה עמים מאוחדים (מנדרינים, מונגולים, מנצ'ורים, טיבטים וחווי).
לעומת תוכניות הרפובליקה, התפתחה תסיסה מהפכנית גם במונגוליה. במהלך תקופה זו, החלה רוסיה לנקוט במדיניות פעילה יותר כלפי השפעה על מונגוליה, עד אשר מונגוליה החיצונית הכריזה על עצמה כמדינה עצמאית ב-1 בדצמבר 1911 על בסיס נאמנותה לשושלת המנצ'ורים ולא לסין.
במשא ומתן עם ברית המועצות לאחר מלחמת האזרחים ברוסיה הרחיבה האימפריה היפנית את גבולות אזורי ההשפעה שלה כפי שנקבעו בשני ההסכמים שלה עם רוסיה עד שאלו הגיעו לגבולות מונגוליה הפנימית. כתוצאה מכך, מונגוליה הפנימית פוצלה לשני אזורי שליטה, כאשר יפן דומיננטית במזרח ורוסיה במערב. דבר זה הביא להכרה שחלקיה המזרחיים של מונגוליה הפנימית יהוו מעתה חלק מתחום השליטה היפני. שאלת גורל ההשפעה מעל מנצ'וריה הפכה לשאלת מנצ'וריה ומונגוליה לאחר שיפן הקימה במנצ'וריה את מדינת החסות של מנצ'וקוו.
מדינת החסות היפנית מנגג'יאנג הוקמה על ידי הנסיך דה וואנג (דמוצ'וגדונגרוב) לאחר שנמלטה מהשפעת ברית המועצות במונגוליה הפנימית. דה וואנג, נסיך משפחת אצולה מונגולית, פעל למען אוטונומיה במונגולית הפנימית. בספטמבר 1933 ניהל הנסיך דמוצ'וגדונגרוב כינוס של נסיכים מונגולים ממחוזות צפון סין כדי להקים תנועה שתלחץ למען הקמת מדינתם הפאן-מונגולית. הממשלה הלאומנית בנאנג'ינג, בלחץ המונגולים הדורשים אוטונומיה, הקימה את המועצה הפוליטית האוטונומית האזורית של מונגוליה, אך דמוצ'וגדונגרוב לא היה מרוצה. הנסיך דמוצ'וגדונגרוב התקרב לצבא קוואנטונג, שהשתמש בהסכם לפיהם יהיה פעל השפעה על המדינה המונגולית ובתמורה הוא יצא במאבק צבאי כדי להבריח את הצבא הסיני.
באפריל 1936 הוקמה הממשלה הצבאית המונגולית בהנהגת צבא קוואנטונג, עם דמוצ'וגדונגרוב כראש הממשלה, וממשלה זאת סיכמה במהרה אמנה של סיוע הדדי עם מנצ'וקוו. בספטמבר 1936 נדחק הצבא הפנימי של מונגוליה לצפון מחוז סויואן, בגיבוי צבא גואנדונג, והתעמת עם כוחות סינים, אירוע המכונה תקרית סויואן.
כניעת האימפריה היפנית נחתמה ב-1 בספטמבר 1945 והממשל של מנגג'יאנג, אשר עוד קודם נכבש בידי הצבא האדום, התמוטט. לאחר מלחמת העולם השנייה, דמוצ'וגדונגרוב המשיך לפעול בניסיון להקים מדינה ריבונית במונגוליה הפנימית עד אשר הרשויות של הרפובליקה העממית של סין תפסו אותו ושלחו אותו למוסד חינוך מחודש. מורשת מנגג'יאנג מרוכזת בחשיבותה בזמן קיומה וסמלה כמאבק לעצמאות מונגוליה הפנימית. יתרה מזאת, היא הייתה המדינה המונגולית המונרכית הראשונה מזה 700 שנים שמנהיגה לא פעל לחפס בשושלתו את ירושתו של ג'ינגיס חאן.