מועצת גדולי התורה

מועצת גדולי התורה הוקמה בעקבות הקמתה של אגודת ישראל, בקטוביץ בשנת תרע"ב (1912)^[1]. הוחלט אז שתוקמנה לתנועה שתי מועצות: מועצת בעלי בתים ומועצת רבנים^[2] שבה יהיו חברים גדולי התורה בעולם^[3]. באותו מעמד התמנתה מועצה זמנית של רבנים^[4]. מבחינת סמכויות המועצה הוצעו הצעות בסגנון: "כל שאלה העומדת ושתעמוד על הפרק תיפתר אך ורק על פי חוות דעת מועצת גדולי התורה"^[5] ו"היא תהיה המנהלת הרוחנית אשר תעמוד בראש אגודת ישראל. דעת הוועד הזה תהיה מכרעת כשעלינו למדוד את הפעולות המעשיות באמת המידה של התורה ולהתוות להן דרך"^[6]. בכנסייה הגדולה בווינה בשנת תרפ"ג (1923) אושרו חברים קבועים במועצה^[7]. באותו מעמד הכריז יצחק ברויאר בשם הוועד הפועל של אגודת ישראל שמועצת גדולי התורה עומדת "מעל לכנסייה הגדולה בכל השאלות החשובות"^[8].

לקראת הוועידה המתוכננת בבאד הומבורג באוגוסט 1914, שלא יצאה אל הפועל בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פנתה הוועדה המארגנת אל רבנים ברחבי העולם היהודי בבקשה שיצביעו על גדולי הדור "היותר מצוינים בתורה ובחכמה" ממדינתם הראויים להיות חברים במועצה^[9].

דרך בחירה אחרת שהייתה יותר רווחת הייתה שהחברים במועצה צירפו אליה חברים חדשים.

בקטוביץ טרם הוחלט על שם למועצת הרבנים, והרב יצחק אייזיק הלוי התנגד בשנת 1913 להצעת הרב שלמה ברויאר: "ועד גדולי הרבנים"^[3]. לקראת הוועידה בבאד הומבורג ב-1914 השתמשה הוועדה המארגנת בשם "מועצת חכמי התורה"^[9]. היה גם שימוש בשם "מועצת גדולי ישראל"^[6]. עם זאת, השם "מועצת גדולי התורה" כבר תפס אחיזה בדיונים מסוף שנת 1912^[10].

אחת ההחלטות החשובות והידועות של מועצת גדולי התורה התקבלה במהלך הכנסייה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד שבצ'כוסלובקיה בשנת תרצ"ז (1937), כאשר חברי המועצה החליטו לדחות את תוכנית ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל בכתבם: ”ארצנו הקדושה נתונה לנו מאדון העולם בשבועה וברית עולם... הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולותיה בתורה הקדושה, נתונה לעם ישראל עַם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמות קודש הנתונה לנו על ידי הקב"ה בגבולותיה, אין בו ממש”^[11][12].

מאידך, לגבי השאלה העקרונית של הקמת מדינה יהודית, הוכרז לאחר פולמוס ארוך, כי הכנסייה הגדולה ומועצת גדולי התורה אינם דוחים את רעיון הקמת מדינה יהודית, בתנאי שתקום על פי חוקת התורה ותתנהל לפי שלטון התורה^[13]. ההחלטה התקבלה בתמיכת כל האדמו"רים וכן הרבנים סורוצקין, כהנמן, בלוך, צירלסון, לוין ועוד. לעומת זאת היו רבנים בעיקר מליטא וצ'כוסלובקיה וביניהם הרבנים וסרמן, קוטלר ורוטנברג^[14] שטענו כי אסור להקים מדינה יהודית לפני ביאת המשיח.

בעבר שימשה המועצה כסמכות העליונה של מפלגת אגודת ישראל. החלטות המועצה התקבלו על פי רוב, וסדר היום נקבע על ידי יושב-הראש ומזכיר המועצה. המועצה קבעה את זהות חברי הכנסת של המפלגה ומינויים פוליטיים נוספים, ונדרשה להחלטות באשר לנושאים הנוגעים לסדר היום הציבורי והחרדי בישראל. המועצה הובילה בשנות ה-50 קו של התנגדות לשותפות בממשלה והתנגדות לשותפות עם המפלגות הדתיות לאומיות, והצליחה לכפות את דעתה בנושא^[15]. לקראת הבחירות בשנת 1965 הרב זלמן סורוצקין הוביל קו מתבדל יותר, שמנע ריצה משותפת עם פועלי אגודת ישראל, כנגד עמדת הרבי מגור, והרב יחזקאל סרנא שדרשו ריצה משותפת^[16].

בראש מועצת גדולי התורה עמד הרב איסר זלמן מלצר ולאחר מכן הרב זלמן סורוצקין. לאחר פטירתו של הרב סורוצקין נבחר לתפקיד הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין (הרבי מאוז'רוב)^[17]. עם זאת, החברים הדומיננטיים בה היו הרבי ישראל אלתר מגור והרב שך^[18]. מחלה שפקדה את הרבי מגור צמצמה עוד יותר את פעילות המועצה^[19]. לאחר המהפך והצטרפות אגודת ישראל לקואליציה, ניהלה מועצת גדולי התורה ישיבות תכופות שבהן עקבו אחר קיום ההסכם הקואליציוני^[20]. באותה תקופה הובילו את המועצה האדמו"ר החדש מגור – הרב שמחה בונים אלתר והרב שך. הרבי מגור שימש כיו"ר המועצה עד שחלה בשנת תשמ"ה, אז נתמנה לצדו כנשיא המועצה האדמו"ר מוויזניץ הרב משה יהושע הגר, עד לפטירתו בה'תשע"ב. בשנות השמונים התגלע קרע בין חסידים וליטאים במועצה ופעילותה הצטמצמה מאוד.

בשנת תשמ"ט (1988), עם התפלגותה של אגודת ישראל והקמת מפלגת דגל התורה על ידי הפלג הליטאי, הוקמה מועצת גדולי תורה מקבילה, של מפלגת דגל התורה. באותה תקופה התרעננה גם פעילות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

בשנים שקודם הפיצול התנהלו במועצה דיונים בעיקר בין קבוצת האדמורי"ם בהנהגת האדמו"ר מגור לבין קבוצת ראשי הישיבות הליטאיים בהנהגת הרב שך, והכרעות המועצה התקבלו בדיונים בין הרבי מגור לרב שך^[21]. לאחר פרישת "קבוצת הרב שך" מהמועצה, בשנת 1984, והקמת מועצת דגל התורה בתשמ"ט, קיבל הרבי מגור את ההכרעות באגודת ישראל בהתייעצות עם חברי המועצה^[22], והרב שך קיבל את ההכרעות בדגל התורה. לאחר היחלשות הרב שך, החל תהליך הדרגתי שבסופו מילא הרב שטינמן את מקומו כיושב ראש המועצה של דגל התורה וההכרעות התקבלו בעיקר על פי הרב אלישיב והרב שטינמן^[23].

כינוס משותף נדיר של המועצות התקיים בכ"ח בתמוז תשס"ט (22 ביולי 2009), בעקבות מאבק השליטה על מוסדות החינוך העצמאי, במטרה לשנות את מעמדו החוקי של ארגון זה מאגודה עות'מאנית לעמותה. בכינוס השתתפו חברי מועצות גדולי התורה בישראל ובארצות הברית, מלבד החברים המזוהים עם חסידות גור.

בשנת ה'תשע"ב חודשה פעילות המועצה של דגל התורה בראשות הרב שטינמן ובצירוף חברים חדשים. בשנת ה'תשע"ח לאחר פטירת הרב שטיינמן, החל הרב גרשון אדלשטיין לשמש בפועל נשיא למועצת גדולי התורה (לא מונה רשמית). בשנת ה'תשע"ג הוקמה מחדש גם המועצה של אגודת ישראל.

מלבד המועצות הישראליות, קיימת גם מועצת גדולי התורה באמריקה, שבה חברים הן חסידים והן ליטאים. למועצה בארצות הברית הייתה פחות השפעה בציבור החרדי האמריקאי, עקב כך שרוב החסידויות שם אינן משתייכות לאגודת ישראל (כגון חסידות סאטמר ונספחיה, חסידות באבוב, חסידות צאנז-קלויזנבורג וחסידות חב"ד), וכיום גם משום שרבים מרבני הציבור הליטאי בארצות הברית הם תלמידי בית בריסק המתנגדים לאגודת ישראל. בנשיאות מועצת גדולי התורה בארצות הברית עמד הרב ראובן גרוזובסקי, ולאחריו הרב אהרן קוטלר, הרב משה פיינשטיין, הרב אליהו שווי ורבי יעקב פרלוב, האדמו"ר מנובומינסק.

בקטוביץ מונו לחברי המועצה האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת", רבי שלום דובער שניאורסון האדמו"ר מחב"ד, הרב חיים סולובייצ'יק, הרב יצחק אייזיק הלוי, הרב מאיר שמחה מדווינסק, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי איצלה מפוניבז', הרב שלמה זלמן ברויאר, הרב זאב פיילכנפלד מפוזן, הרב דוד צבי הופמן והרב קופל רייך מבודפשט^[4].

בכנסייה הגדולה בווינה בשנת תרפ"ג (1923) נכללו במועצה: החפץ חיים, האדמו"ר מגור, האדמו"ר מצ'ורטקוב, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי מאיר אריק, האדמו"ר מסוקולוב, האדמו"ר מראדזין, הרב מאיר דן פלוצקי, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב אברהם מנדל שטיינברג מברוד, הרב קלמן ובר מפישטיאן והרב שלמה זלמן ברויאר^[24].

בשנת ה'תרצ"ז היו חברי המועצה: רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר, רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב, רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה ואחיינו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, הרב אלחנן וסרמן, הרב אהרן לוין, הרב אהרן קוטלר, הרב בן ציון יועזר (רבה של טורדה ונשיא לשכת התאחדות קהילות החרדים ברומניה), הרב דוד בר אב"ד אוזורקוב, הרב משה בלום אב"ד זמושץ', הרב זלמן סורוצקין, הרב יהודה לייב צירלסון, הרב יוסף צבי דושינסקי, הרב מנחם זמבה, הרב מרדכי רוטנברג רבה של אנטוורפן, הרב עקיבא סופר והרב שמואל דוד אונגר. נשיא המועצה היה הרב חיים עוזר גרודז'נסקי.

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה בשנת תש"ג, במהלך ועידת אגודת ישראל באנגליה, נבחרה מועצת רבנים שתמלא את מקומה של מועצת גדולי התורה^[25], אך ככל הנראה היא לא תפקדה.

בכ"ד בסיוון ה'תש"ד התכנסה הוועידה הארצית של אגודת ישראל, והוכרז על הקמת מועצת גדולי תורה כסמכות העליונה של אגודת ישראל בארץ ישראל. אל המועצה זומנו רבי אברהם מרדכי אלתר (האדמו"ר מגור), רבי יוסף צבי דושינסקי (שני אלו נמנו בראש הרשימה, שלא כפי סדר הא' ב'), רבי אברהם ישעיהו קרליץ, הרב אברהם יצחק קליין, רבי אברהם יעקב פרידמן (האדמו"ר מסדיגורה), רבי אליעזר הגר (האדמו"ר מוויז'ניץ), רבי אהרן רוקח (האדמו"ר מבעלז), הרב איסר זלמן מלצר, הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב אשר זאב ורנר, הרב זליג ראובן בנגיס, רבי זלמן סורוצקין, הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב יעקב חי זריהן, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מאיר קרליץ, הרב נחום מרדכי פרידמן (האדמו"ר מצ'ורטקוב), הרב עקיבא סופר, הרב עזרא עטייה^[26].^{[דרושה הבהרה]}

בשנת ה'תש"ו הוחלט להקים מועצות נפרדות בישראל, אירופה וארצות הברית. החברים הראשונים במועצה בישראל היו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב אברהם יצחק קליין, רבי ברוך הגר האדמו"ר מסרט ויז'ניץ, רבי דב בריש וידנפלד, הרב זלמן סורוצקין, הרב יוסף כהנמן והרב מאיר קרליץ^[27], והם התכנסו שוב בשנת תש"ט^[28]. לקראת הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בשנת 1950 אורגנה מחדש מועצת גדולי התורה בראשות הרב איסר זלמן מלצר^[29].

בשנת 1954 כיהנו במועצה: הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב אברהם יצחק קליין, הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב אשר זאב ורנר, הרב ברוך הגר מסערט ויזניץ, הרב דב בריש וידנפלד, הרב יחזקאל אברמסקי הרב ישראל אלתר מגור, הרב יוסף אדלר, הרב יחזקאל סרנא, הרב מאיר קרליץ, הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין מאוז'רוב, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, הרב עקיבא סופר, הרב שבתי יגל, הרב חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, הרב יעקב חנוך סנקביץ', והרב זלמן סורוצקין שכיהן כנשיא המועצה^[30].

לאחר פטירת הרב סופר בשנת ה'תש"ך, מילא את מקומו בנו, הרב אברהם שמואל בנימין, למשך שנתיים, עד לפטירתו.

בשנת 1960 היו חברים במועצה בין השאר: הרב זלמן סורוצקין, הרב ישראל אלתר, הרב דב בריש וידנפלד, הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב יחזקאל סרנא, רבי אברהם יעקב פרידמן, הרב יחיאל מרדכי גורדון, הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה-פשמישל, הרב אלעזר מנחם מן שך והרב משה חברוני^[31]. לאחר פטירתו של הרב סורוצקין כיהנו בתפקיד נשיא המועצה ברוטציה הרב שך ורבי ישראל אלתר מגור^[32].

בשנת 1981 היו חברים במועצה: הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שמחה בונים אלתר מגור, הרב משה יהושע הגר מוויז'ניץ, הרב שלום נח ברזובסקי מסלונים, הרב שמואל אליהו טאוב ממודז'יץ, הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב יחיאל יהושע רבינוביץ' מביאלא, הרב פנחס מנחם אלתר, הרב משה שמואל שפירא, הרב שמחה זיסל ברוידא, הרב אברהם יעקב זלזניק, הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב יוחנן סופר מערלוי, הרב נסים קרליץ, והרב ישכר דב רוקח מבעלז^[33].

לאחר פרישת הליטאים מאגודת ישראל בשנת תשמ"ט והקמת דגל התורה שימשו כנשיאי המועצה הרבי מגור, רבי שמחה בונים אלתר, והרבי מוויז'ניץ, רבי משה יהושע הגר. כחברי הנשיאות שימשו הרב פנחס מנחם אלתר (אז ראש ישיבת שפת אמת), הרב יוחנן סופר מערלוי והאדמו"ר הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה. כחברי מועצה נוספים שימשו האדמו"רים רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר, רבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ ורבי לוי יצחק הורוביץ מבוסטון, והרבנים: הרב פישל רבינוביץ ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק פלקסר ראש ישיבת שפת אמת, הרב אהרן ברנשטיין ראש ישיבת חיי עולם, הרב מרדכי יפה שלזינגר רב חוג חת"ם סופר ואב"ד תל אביב, הרב בנימין יהושע זילבר מחבר הספר "אז נדברו".

בשנת ה'תשע"ג נוספו חברים חדשים למועצה והיא כוללת שנים עשר אדמו"רים: רבי יעקב אריה אלתר מגור, רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, רבי יוחנן סופר מערלוי, רבי ישכר דב רוקח מבלז, רבי צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז, רבי שמואל ברזובסקי מסלונים, רבי נחום דב ברייאר מבויאן, רבי חיים שאול טאוב ממודז'יץ, רבי בן ציון רבינוביץ מביאלה, רבי ישראל משה פרידמן מסדיגורה ורבי מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ. גם האדמו"ר רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ צורף למועצה באופן רשמי, אולם בשל מחלתו לא השתתף באופן פעיל בדיוניה עד לפטירתו. בנו, רבי יעקב, צורף למועצה. לאחר פטירת האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי צורף למועצה בנו רבי משה סופר^[34].

 

בראש ההרכב הראשוני של מועצת גדולי התורה של דגל התורה עמד הרב שך, וחבריה היו: האדמו"ר מבעלז, הרב שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון, הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, הרב משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב, הרב נסים קרליץ, הרב אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב מרדכי מן ראש ישיבת בית הלל, הרב צבי מרקוביץ ראש ישיבת קרלין, הרב חיים פינחס שיינברג ראש ישיבת תורה אור, הרב זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר, הרב בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר והרב אברהם פרבשטיין ראש ישיבת חברון. הרב יוסף שלום אלישיב והרב חיים קניבסקי צורפו למועצה באופן סמלי אך למעט מקרים מיוחדים לא השתתפו בישיבותיה^[35], עקב כך לאחר פטירתו של הרב שך שימש הרב שטיינמן כראש ההרכב בפועל. בשנת ה'תשס"ג במהלך משותף של הרבנים אלישיב ושטיינמן, צורפו חברים נוספים למועצה: הרב גרשון אדלשטיין, הרב שמואל אוירבך, הרב מאיר צבי ברגמן, הרב נסים טולדנו, הרב נתן צבי פינקל^[36], הרב ברוך רוזנברג והרב יצחק שיינר.

באב ה'תשע"ב, אוגוסט 2012, בצלו של הפילוג בדגל התורה, התווספו חברים חדשים למועצה זו. מלבד החברים הוותיקים (הרבנים שטינמן, קרליץ, אדלשטיין, אוירבך, ברגמן ושיינר), נוספו: הרב ברוך דב פוברסקי, הרב יצחק זילברשטיין, הרב אריה פינקל, הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרב משה יהודה שלזינגר, הרב יהודה עדס, הרב דב יפה, הרב משה הלל הירש והרב דוד כהן. מאוחר יותר פרש הרב עדס מהמועצה, בנימוק של בעיות בריאותיות. בעקבות הרחבה זו, שנעשתה בניגוד לדעתו של הרב שמואל אוירבך, פסק הרב אוירבך מלהשתתף בישיבותיה.

לאחר פטירתו של הרב שטיינמן בכסלו תשע"ח, החל זקן המועצה הרב גרשון אדלשטיין לעמוד בראש ההרכב (בלא מינוי רשמי) עד לפטירתו בקיץ 2023. בדצמבר 2020, צורפו למועצת גדולי התורה הרב אברהם יצחק קוק, הרב אביעזר פילץ, הרב צבי דרבקין, הרב יצחק הקר, הרב ברוך ויסבקר, הרב אריה לוי, הרב שרגא נח שטיינמן, הרב אליעזר יהודה פינקל^[37]. כיום, זקן חברי המועצה הוא הרב מאיר צבי ברגמן, והחבר הדומיננטי בה הוא הרב משה הלל הירש.

באדר ה'תשע"ח, לאחר פטירת הרב שמואל אוירבך, הוקמה "מועצת גדולי עולם התורה", של הפלג הירושלמי. במועצה חברים הרב ברוך שמואל דויטש, הרב צבי פרידמן, הרב עזריאל אוירבך, הרב יהושע גרשון ארנברג, הרב בן ציון בורודיאנסקי, הרב אשר דויטש, הרב דב אהרון זלזניק, הרב שמואל מרקוביץ, הרב צבי רוטברג, הרב זבולון שוב, הרב צבי שינקר והרב משה שמידע^[38].

בין החברים במועצת גדולי התורה בארצות הברית היו עד לפטירתם: הרב שלמה היימן, הרב אליעזר סילבר (נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה), הרב ראובן גרוזובסקי, הרב אהרן קוטלר, הרב חיים מרדכי קאטץ, הרב ישראל שפירא מבלאז'וב, הרב נחום פרלוב מנובומינסק, הרב אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ, והרב מרדכי שלמה פרידמן מבויאן. הרב משה פיינשטיין, הרב יעקב קמנצקי, הרב מנדל זקס, הרב יעקב יצחק רודרמן, הרב יצחק הוטנר, הרב גדליה שור, הרב שניאור קוטלר, הרב ברוך סורוצקין, הרב מרדכי גיפטר, הרב אברהם יעקב פאם, הרב משה הורוביץ, הרב לוי יצחק הורוביץ, הרב אליהו שוֵויי, הרב שמחה בונים ארנפלד, הרב אברהם חיים לוין, הרב יעקב פרלוב מנובומינסק, הרב דוד פיינשטיין, הרב יצחק פייגלשטוק (ראש ישיבת לונג ביץ') והרב אהרן שכטר (ראש ישיבת רבנו חיים ברלין). הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק היה חבר במועצה, פרש ממנה ועבר לתנועת המזרחי, אך שמר על קשרים טובים עמה.

במועצה זו חברים כיום: הרב שמואל קמנצקי (ראש ישיבת פילדלפיה), הרב אריה מלכיאל קוטלר (ראש ישיבת לייקווד), הרב אהרן פלדמן (ראש ישיבת נר ישראל-בולטימור), הרב יוסף הררי-רפול (ראש ישיבת עטרת תורה), הרב אליה ברודני (ראש ישיבת מיר ברוקלין), הרב יוסף חיים פרנקל מוויעלאפול, הרב הלל דייוויד, הרב אהרן דוד גולדברג (ראש ישיבת טלז-קליוולנד), הרב יעקב הורוביץ (ראש ישיבת בית מאיר), הרב שלמה אליהו מילר (ראש כולל אברכים טורונטו, אב"ד בית הוראה דלייקווד), הרב ירוחם אולשין (ראש ישיבת לייקווד), הרב יצחק סורוצקין (ראש ישיבת טלז-קליוולנד ומתיבתא דלייקווד), והרב שמעון יהודה שוויי (ראש ישיבת פילדלפיה)^[39].

בפולין כיהן הרב מנחם מנדל כשר כמזכיר המועצה. בישראל כיהנו הרב שמואל שצ'דרוביצקי, הרב שלמה זלמן מוזס ואחריו הרב ישראל גרוסמן ראש ישיבת קרלין, הרב שלום חיים פרוש, הסופר דוד זריצקי.

מאז התפלגות המועצה בשנת ה'תשמ"ט, המזכירים של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל משתייכים לחסידות ויז'ניץ^[40]. תחילה מונה הסופר שמואל אבישי שטוקהמר ולאחריו כיהן בתפקיד יעקב ולצר. עם התחדשות המועצה בשנת ה'תשע"ג מונה למזכיר מרדכי שטרן. בתשע"ח חזר ולצר לתפקיד^[41].

במועצת גדולי התורה של דגל התורה כיהן כמזכיר הרב אפרים צמל (משגיח בישיבת אור שמח), ומסוף שנות ה-90 הרב אברהם רובינשטיין (ראש עיריית בני ברק).

• מועצת חכמי התורה

• אריה בנדר, פסק הלכה של 15 רבנים, דבר, 10 ביוני 1977
• נח זבולוני, כיצד נוסדה ופועלת מועצת גדולי התורה, דבר, 16 ביולי 1981
• מידע על מועצת גדולי התורה בקטלוג הספרייה הלאומית
• כיכר השבת, ‏מה היא מועצת גדולי התורה?, באתר כיכר השבת, 20 ביולי 2009
• משה ויסברג, בחדרי חרדים, כינוס היסטורי • מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' בבית הגראי"ל שטיינמן, באתר בחדרי חרדים, 12 באוגוסט 2012