כריסטופר ווקן

כריסטופר ווקן
Christopher Walken
לידה	31 במרץ 1943 (בן 81); אסטוריה, ארצות הברית
שם לידה	Ronald Walken
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1952
מקום לימודים	אוניברסיטת הופסטרה; בית ספר המקצועי לילדים ;
בן או בת זוג	ג'ורג'יאן ווקן (1969–?)
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (1978); פרס קלרנס דרוונט (1966); פרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר (2003); פרס עולם התיאטרון (1967); Sitges Grand Honorary Award (2016) ;
	פרופיל ב-IMDb

כריסטופר ווקן (אנגלית: Christopher Walken; נולד ב־31 במרץ 1943) הוא שחקן קולנוע אמריקאי. הוא זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו בסרט המלחמה "צייד הצבאים" בשנת 1978, ומאז קנה לו שם של שחקן אופי משובח האהוד על ידי המבקרים והקהל כאחד. בשנת 2002 קיבל מועמדות נוספת לפרס האוסקר על תפקידו בסרט "תפוס אותי אם תוכל". ווקן מופיע לרוב בתפקידי משנה בסרטי פשע ופעולה, בדרך כלל בתור הנבל או האנטי גיבור, והוא נחשב מבכירי השחקנים האמריקנים בדורו.

ביוגרפיה

ווקן נולד בקווינס, ניו יורק בשם רונלד ווקן לאב ממוצא גרמני ולאם ילידת סקוטלנד. נקרא על שם השחקן רונלד קולמן.

קריירה

החל את דרכו בתיאטרון כרקדן במחזות זמר בשנות השישים. לאחר מכן הפך לשחקן וכיכב במעל ל-100 הצגות תיאטרון ואף היה חלק מצוות השחקנים המקורי של ההצגה "אריה בחורף" (1966). מהתיאטרון הגיע לקולנוע, בו כיכב לראשונה ב-1969 בסרט זניח בשם "אני ואחי". סרטו המשמעותי הראשון היה בתפקיד משני בסרט הפשע של סידני לומט "תיקי אנדרסון" (1971), בו כיכב לצד שון קונרי.

ברזומה שלו רשומים מעל ל-100 סרטי קולנוע וטלוויזיה בהם השתתף, ביניהם "הרומן שלי עם אנני" (1977), "צייד הצבאים" (1978), עליו זכה בפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, "שערי החופש" (1980) שביים מייקל צ'ימינו, שהיה כישלון אדיר בקופות, "האזור המת" (1983) של דייוויד קרוננברג, "רצח בעיניים" (1985), סרט הג'יימס בונד ה-14, בו גילם את הנבל, "באטמן חוזר" (1992), "רומן על אמת" (1993), "ספרות זולה" (1994), "הנבואה" (1995), "סליפי הולו" (1999) ו"תפוס אותי אם תוכל" של סטיבן ספילברג, עליו קיבל ווקן מועמדות לפרס האוסקר.

ווקן הופיע בווידאו קליפ של מדונה "Bad Girl", כמו גם בווידאו קליפ של פטבוי סלים, "Weapon of Choice" משנת 2001, שביים ספייק ג'ונז. כמו כן כיכב בהצגה "השחף", מאת אנטון צ'כוב, בבימויו של מייק ניקולס, לצד מריל סטריפ, קווין קליין, פיליפ סימור הופמן ונטלי פורטמן, בין ה-24 ביולי - 26 באוגוסט 2001 בתיאטרון דלקורט שבסנטרל פארק, ניו יורק.

בשנת 2016 שיחק בסרט הקומי "מר תשע נשמות" לצידם של קווין ספייסי, ג'ניפר גארנר, ורובי אמל.

בשנת 2022 כיכב בסדרת הדרמה ״ניתוק״ מבית אפל TV, בבימויו של בן סטילר.

חיים אישיים

ב-1963 החל במערכת יחסים עם ג'ורג'יאן ת'ון, אותה פגש לראשונה במהלך סיבוב הופעות של המחזמר סיפור הפרברים.^[1] השניים נישאו בינואר 1969 ואין להם ילדים. לדברי ווקן, עובדה זו היא אחת הסיבות להצלחתו כשחקן.^[2]

מסרטיו

שנות השישים

"יחף באתונה" (1966)
"אני ואחי" (1969)

שנות השבעים

שנות השמונים

שנות התשעים

"מרדף בניו יורק" (1990)
"תשוקה זרה" (1990)
"שרה פשוטה וגבוהה" (1991) - סרט טלוויזיה
"קומנדו אמריקאי" (1991)
"באטמן חוזר" (1992)
"רצח בסגנון אמריקאי" (1992) - יצא ישירות לווידאו
"העפרוני" (1993) - סרט טלוויזיה
"הונאות" (1993)
"רומן על אמת" (1993)
"עולמו של ויין 2" (1993)
"ספרות זולה" (1994)
"הצד האפל" (1995)
"סידורים אחרונים בדנוור" (1995)
"הנבואה" (1995)
"ההתמכרות" (1995)
"90 דקות לרצח" (1995)
"בסקיאט" (1996)
"נדר לנקמה" (1996)
"הגבר שנשאר אחרון" (1996)
"מטען עודף" (1997)
"להתגרות במוות" (1997)
"הצילו, עכבר בבית!" (1997)
"הנבואה 2" (1997) יצא ישירות לווידאו
"הצילו! עכבר בבית!" (1997)
"אילומינטה" (1998)
"מלון רוז החדש" (1998)
"טראנס" (1998)
"אנטז-עבודת נמלים" (1998) - תרם את קולו
"פגז מן העבר" (1999)
"נקמת דם" (1999) - סרט טלוויזיה
"סליפי הולו" (1999)
"שרה פשוטה וגבוהה: סוף החורף" (1999) - סרט טלוויזיה
"להיפרד מטולידו" (1999)

שנות האלפיים

"הנבואה 3" (2000) - יצא ישירות לווידאו
"הסתגלנים" (2000) (נקרא גם "השוד האחרון שלי")
"השוד האחרון שלי" (2000)
"סקוטלנד פי. איי" (2001)
"ג'ו דירט" (2001)
"אמריקה מאוהבת" (2001)
"התכשיט" (2001)
"למות על הנוף" (2002)
"תפוס אותי אם תוכל" (2002) - מועמדות לפרס האוסקר, פרס איגוד השחקנים האמריקני, פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה
"יוליוס קיסר" (2002) - מיני סדרה
"קנגורו ג'ק" (2003)
"ג'יגלי" (2003)
"המרדף" (2003)
"נקמה בוערת" (2004), של טוני סקוט
"קנאה" (שנת 2004), של בארי לוינסון
"נשים מושלמות" (2004)
"מעבר לפינה" (2004)
"לדפוק חתונה" (2005)
"רומנטיקה וסיגריות" (2005)
"דומינו" (2005)
"סרט אפל" (2006)
"קליק-לזפזפ את החיים" (2006)
"איש השנה" (2006)
"היירספריי" (2007)
"5 דולר ליום" (2008)
"העלמה הבודדה" (2009)
"סוס אפל" (2011)
"כלים שלובים"‏ (2012)
"לילה אחרון בעיר" (2013)
"שבעה פסיכופתים" (2013)
"האלים משתוללים" (2013)
"The Power of Few"‏ (2013)
"One More Time"‏ (2015)
"ספר הג'ונגל" (2016)
"מר תשע נשמות" (2016)
"משפחת פאנג" (2016)
"ממזרים" (2017)
"אין לך תחליף" (2018)
"מלחמה עם סבא" (2020)
"סיפור אהבה" (2020)
"The Jesus Rolls"‏ (2020)
פרסי נגד גוליית (2020)

חולית: חלק שני (2024)

טלוויזיה

פורעי חוק (אנ') (2021-הווה)
ניתוק (2022-הווה)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כריסטופר ווקן בוויקישיתוף

כריסטופר ווקן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
כריסטופר ווקן, באתר AllMovie (באנגלית)
כריסטופר ווקן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
כריסטופר ווקן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
כריסטופר ווקן, באתר Metacritic (באנגלית)
כריסטופר ווקן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
כריסטופר ווקן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
כריסטופר ווקן, באתר Discogs (באנגלית)
כריסטופר ווקן, באתר Songkick (באנגלית)
כריסטופר ווקן, באתר בילבורד (באנגלית)
פטריק הילי, כריסטופר ווקן רוצה לגלם טיפוס נחמד, באתר הארץ, 8 במרץ 2010
אמיר קמינר, מרקש, כולם אוהבים את כריסטופר, באתר ynet, 1 בספטמבר 2010
אמיר בוגן, כריסטופר ווקן: "אני לוקח כל תפקיד שמציעים לי", באתר ynet, 4 בדצמבר 2012
כריסטופר ווקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Urban Cinefile Feature, web.archive.org, ‏2002-05-03
^ SacTicket // Movie News, web.archive.org, ‏2008-01-02

[1] Urban Cinefile Feature, web.archive.org, ‏2002-05-03

[2] SacTicket // Movie News, web.archive.org, ‏2008-01-02

[1]

[2]


לידה	31 במרץ 1943 (בן 81) אסטוריה, ארצות הברית
שם לידה	Ronald Walken
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1952
מקום לימודים	אוניברסיטת הופסטרה בית ספר המקצועי לילדים
בן או בת זוג	ג'ורג'יאן ווקן (1969–?)
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (1978) פרס קלרנס דרוונט (1966) פרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר (2003) פרס עולם התיאטרון (1967) Sitges Grand Honorary Award (2016)
פרופיל ב-IMDb