יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)

נולד לרבי אלעזר ניסן טייטלבוים, אב"ד דרוהוביץ', בן רבי משה טייטלבוים מאוהלי, ה"ישמח משה". ונקרא על שם זקינו רבי יקותיאל יהודה - זלמן לייב סג"ל לנדא אב"ד דרוהוביטש, בגיל צעיר נשא לאשה את רחל, בתו של רבי משה דוד אשכנזי, אב"ד טולצ'ובה. בשנת ה'תקצ"ג, נתקבל לאב"ד סטרופקוב שבהונגריה ונשא במשרה עד שנת ה'תר"א.^[1]

לאחר פטירת סבו ה"ישמח משה" בשנת ה'תר"א, סירב אביו להחליפו ויקותיאל יהודה נקרא למלא את מקומו באוהלי. הסיעה החסידית שם מנתה רק כמה עשרות משפחות מתוך יותר מאלף; בכתב המינוי שלו חויב להפסיק לחלק קמיעות, להתפלל רק בנוסח אשכנז בבית ובציבור, לא להאריך בדרשותיו ולא לקלל איש. הוא לא עמד בכך, ולבסוף קצו בו הפרנסים וגירשוהו מקץ כמה שנים של מריבות. מחליפו היה הרב ירמיה לעוו, מתנגד קנאי שרדף בעזות את חסידי העיר.^[2]

אחרי שסולק קיבל את רבנות גורליצה. בשנת ה'תרט"ז נבחר כאב"ד דרוהוביץ' תחת אביו, לאחר משא ומתן של קרוב לשנתיים. בשנת ה'תרי"ח הוזמן לשאת הספד בלווייתו של אחד מפרנסי סיגט, שמואל זיינוויל כהנא (חתן רבי יהודה כהנא הלר, מחבר "קונטרס הספקות"), ודבריו הותירו רושם עז. הוא נקרא לרבנות העיר, והחל למלא את תפקידו בי"ח בתמוז באותה שנה. חסידים רבים נסעו אליו.^[1] עם זאת, הוא עצמו נסע כחסיד לרבי חיים הלברשטאם מצאנז.

בימי הקרע ביהדות הונגריה כשל בצירוף סיגט ללשכה האורתודוקסית החדשה בשל התנגדות בקהילה. היא נותרה במעמד סטטוס קוו, אף כי תושביה התנערו מכינוי זה, שהיה לגנאי בפי היראים.^[3]

עוד קודם הוציא את ספרו של סבו, "ישמח משה" על התורה. בהיותו בסיגט סידר את תשובות סבו על שולחן ערוך, בכותר "השיב משה". בהרבה מקומות הוסיף את תשובותיו שלו, תחת החתימה 'ודו"ק הייט"ב'. בין תלמידיו היו הרב שלמה יהודה טבק, והרב חיים אריה כהנא והרב ישראל חיים פרידמן. התכתב עם רבי מנחם מנדל פנט מדעש. רבי אלי' הרשובסקי אב"ד דרוהוביץ' בעל "אזור אליהו", רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, רבי אהרון הלברשטאם אב"ד צאנז, גיסו (אחי אשתו) רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב מחבר ספר שו"ת מהר"י אשכנזי, רבי יוסף יואל דייטש אב"ד מונסטרישץ', רבי משה תאומים אב"ד הורודנקא מחבר ספר שו"ת דבר משה, רבי שרגא פייבל שרייאר אב"ד ברדשין מחבר ספר "גחלי הקדש", ורבי שמואל ארנפלד בעל "חתן סופר".^[4]

נפטר בשבת, ו' באלול ה'תרמ"ג, לאחר שכיהן משך 25 שנה כרב בסיגט,^[4] שם נבנה "אוהל" על קברו.

הספדים עליו נדפסו בספר לקוטי חבר בן חיים,^[5] בספר "אמרי שבח", בשם אבי המחבר רבי מאיר יהודה ליב הכהן גלאז אב"ד רוהאטין, ובספר "איה סופר"^[6] מאת הרב מרדכי רובינשטיין, מגיד מישרים בקרקוב.^[4]

בנו, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, מילא את מקומו כרבה של סיגט. בכורו אברהם אהרן טייטלבוים^[7] כיהן כרבה של קולבסוב, ושניים נוספים, רבי משה יוסף,^[8] אב"ד איהל [חתן רבי דוד מקשאנוב]. רבי אליהו בצלאל, אב"ד טעטש. בנותיו הענדל, פעסיל ואלטה נישאו בהתאמה לישראל יעקב יוקיל טייטלבוים (אב"ד וואלובה), ברוך הלברשטאם (מגורליץ) ומשה הורוויץ (מרוזבדוב).^[4]

• ייטב לב, על התורה
• ייטב פנים, על המועדים

 

• ייטב פנים, על הגדה של פסח, באתר היברובוקס
• אבני צדק, שו"ת, באתר היברובוקס
• רב טוב, על התורה

• דוד הלחמי, רבי יקותיאל זלמן יהודה טיטלבום אב"ד סיגט (בעל „ייטב לב”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' של"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
•   יקותיאל יהודה בן אלעזר ניסן טייטלבוים (1808-1883), דף שער בספרייה הלאומית