מפיק (קולנוע וטלוויזיה)

עד לשנות ה-50 נהוג היה שלמפיק הקולנוע שליטה מוחלטת על כל היבטי הסרט, כולל ההיבט היצירתי. בשנות ה-50 חלה רפורמה ארגונית באולפני הקולנוע הגדולים בהוליווד, ומאז מקובל שהבמאי אחראי לניהול היצירתי. חיכוכים בין במאים ומפיקים בנושא זה אינם נדירים, ולמפיק, מתוקף היותו מנהל הסרט, זכות המילה האחרונה. בעבר קרה שבמאי קולנוע לא הסכימו לחתום את שמם על סרטים מסוימים, עקב סכסוך יצירתי עם המפיק או עקב חוסר שביעות רצון כללי מהתוצאה הסופית. במקרה זה נהוג היה שבמקום שמו האמיתי של הבמאי, הקרדיט ניתן למפיק.

• לגייס ולארגן מימון לסרט
• להעסיק, לפטר ולהכווין אנשי צוות ושחקנים
• לתאם את עשיית הסרט בהיבט המנהלתי: תיאום רישיונות צילום במקומות ציבוריים, שינוע הצוות והציוד וכדומה
• לתאם את הפצת הסרט מול בתי קולנוע, ספריות וידאו וכדומה

• מפיק בפועל (Executive Producer): תפקיד זה קשה מעט להגדרה, ובדיחות רבות קיימות בתעשיית הקולנוע באשר לתפקידו המעורפל של המפיק בפועל. בדרך-כלל מדובר בנציג ראשי על הסט, ואולי אף מנכ"ל (מנהל כללי), של אולפן הקולנוע שבמסגרתו נעשה הסרט. לעיתים ניתן קרדיט של מפיק בפועל לאנשים שתרמו כסף רב להפקה או שעזרו להפיץ או להשיג מימון לסרט.
  • המפיקים בפועל בסדרות טלוויזיה נקראים "שואוראנרים" (אנ'). באמריקה הצפונית מקובל שאלה הם יוצרי הסדרה והתסריטאים הראשיים שלה.
• עוזר מפיק (Associate Producer): אחראי לניהול השוטף והיומיומי של הפקת הסרט. תואר זה ניתן במקרים רבים לאישים שתרמו ליצירת הסרט.
• מנהל הפקה (Production Manager): המנהל הראשי של הצוות הטכני של הסרט. אחראי לתלבושות, לאיפור, לתפאורה, לציוד הצילום, התאורה והקול ולעיצוב הסט.
• מפיק שותף (Co-Producer).