קוצב זמן

קוצב זמן (טיימר) הוא סוג מיוחד של שעון הסופר זמן אחורה מטווח זמן קצוב, כדוגמת שעון חול; זאת בשונה משעון עצר, המודד את כמות הזמן שחלפה מתחילה ועד סיום ביצוע פעולה. קוצבי זמן יכולים לשמש לבקרה על רצף של אירועים או תהליכים. קוצב זמן עשוי להיות מכני, אלקטרומכני, אלקטרוני (שעון קוורץ) או אף תוכנה, שכן כל המחשבים המודרניים משתמשים בקוצבי זמן דיגיטליים מסוג כלשהו. כאשר אזל הזמן הקצוב לשעון, הוא עשוי להתריע על כך (למשל באמצעות קול), או להפעיל מעגלים חשמליים.

במובן הרחב, המונח "טיימר" מתייחס גם לשעון שבת המשמש את הציבור החילוני בהדלקת מערכת תאורה או דוד חשמלי.

דוגמאות מוכרות לשימוש בקוצבי זמן הם בבקרה על פיצוץ מרעום בחומרי נפץ או בטיימר ביצים.

דוגמה נוספת לקוצב זמן מהמסורת היהודית היא ספירת העומר המתחילה לאחר סיום קריאת ההגדה בחג הפסח ומסתיימת ולאחר שבעה שבועות. הספירה לאחור נועדה לסמן את תחילת מועד קציר החיטים, בחג השבועות.

שעונים מכניים הם לרוב זולים ופחות מדויקים, ועשויים להסתמך על התנגדות אוויר.

קוצבי זמן אלקטרומכניים לזמן קצר עשויים להיבנות באמצעות דו-מתכת. זרם חשמלי מועבר ברצועה המתכתית וגורם לחימום המתכות, כאשר צד אחד מתרחב יותר מהשני, והזרם החשמלי בקצה הרצועה מתרחק או מתקרב למפסק. שעונים כאלו משמשים בין היתר פנסי איתות במכוניות.

קוצבי זמן אלקטרוניים מסוגלים להשיג דיוק גבוה יותר משל קוצבי זמן אלקטרומכניים, והם מתבססים על שעון קוורץ.

מערכות מחשב מכילות לרוב לפחות קוצב זמן יחיד. אלו לרוב מונים דיגיטליים אשר גדלים או קטנים בתדירות קבועה, ובהגיעם לאפס מקבל המעבד פסיקה. מאחר שמספר השעונים בחומרה סופי ומוגבל, מערכות הפעלה ומערכות משובצות מחשב משתמשות בקוצב זמן חומרתי יחיד למימוש מספר בר הרחבה של שעוני תוכנה.