הרודיאנוס

תאריכי לידתו ומותו של הרודיאנוס אינם ידועים. כל המידע הזמין הנוגע לחייו נובע ממה שהוא עצמו כתב, כך שהעדויות מועטות. אפשר להניח שהוא כבר הגיע לגיל 10 עד שנת 180 וזאת בשל הפירוט בתיאוריו את אירועי אותה תקופה. ישנה דעה שהרודיאנוס בוודאי סיים לכתוב בסביבות שנת 240, כלומר כשהיה בסביבות גיל 70. הוא מציין: "המטרה שלי היא לכתוב תיאור שיטתי של האירועים בתקופה של 70 שנה, המכסה את תקופת שלטונם של כמה קיסרים, שיש לי ניסיון אישי מהם".^[5] זה מאשר את הדעה שהרודיאנוס היה כבן 70 כשזה נכתב וכי הפעולות אכן התרחשו במהלך חייו. עם זאת, ייתכן כי ההיסטוריה שלו חוברה במועד מאוחר יותר. תיאוריו של הרודיאנוס את גורדיאנוס השלישי אינם מחמיאים, וספק אם הוא פרסם סקירה שלילית כל כך על קיסר בזמן כהונתו. בהתאם להיגיון זה, כתיבת ההיסטוריה שלו הסתיימה לכל הפחות בשנת 244, כאשר גורדיאנוס השלישי מת. בספריו הראשון והשלישי מזכיר הרודיאנוס את משחקי קומודוס בשנת 192 ואת משחקי המאה של ספטימיוס סוורוס בשנת 204. אם הורדיאנוס השתתף במשחקי קומודוס, הוא היה אז לפחות בן 14, כלומר הוא נולד לכל המאוחר בשנת 178.

גם הלאום של הרודיאנוס אינו ברור. הוא לא היה מאיטליה, כי הוא אומר שהרי האלפים גדולים יותר מכל דבר "באזור שלנו בעולם".^[6] הוצע שהרודיאנוס היה מאלכסנדריה מאחר שהוא שם דגש כה גדול על הטבח של קרקלה בעיר זו ותושביה. ייתכן גם שהוא יכול היה להיות עד ראייה להתקפות הללו. הרודיאנוס אכן מתייחס לאלכסנדריה כעיר השנייה של האימפריה הרומית; עם זאת, הוא משתמש בתואר הזה גם לגבי הערים אנטיוכיה וקרתגו. הוצע שהרודיאנוס היה בנו של איליוס הרודיאנוס (אנ'), מדקדק אלכסנדרוני. למרות שזה אכן תואם כרונולוגית, אין ראיות אחרות שיתמכו בכך. עם זאת, ההשערה הפופולרית היא שהרודיאנוס היה מאנטיוכיה. הוא מתאר את אופיים של הסורים כמהירי-תפיסה ומזכיר אותם פעמיים נוספות. עם זאת, קיימים גם פערים בידע של הרודיאנוס בענייני סוריה אשר גורמים להאמין שאולי כלל לא היה מהאזור. לדוגמה, הוא מבלבל בין שני מלכים פרתיים, והכרונולוגיה והגאוגרפיה שלו של המערכה הפרתית בשנים 197–198 לקויות מאוד. ניתן להסביר את הלקויות הללו בחוסר ידע לגבי חלק קטן מהאימפריה; עם זאת, אפשר להניח שלתושב סוריה צריכה הייתה להיות גישה לידע זה.

עיסוקו ומעמדו החברתי של הרודיאנוס אינם ידועים. הרודיאנוס מציין: "כתבתי היסטוריה של האירועים בעקבות מותו של מרקוס שראיתי ושמעתי בימי חיי. היה לי חלק אישי בחלק מהאירועים האלה במהלך השירות הקיסרי והציבורי שלי".^[4] הוצע כי הרודיאנוס היה סנאטור בשל ידיעותיו על הסנאטוס קונסולטום טאקיטום (senatus consultum tacitum), שהייתה הכרזה סודית של הסנאט כאשר הסנאטורים בחרו בקיסרים פופיאנוס ובלבינוס. עם זאת, נאמר גם כי החדשות על כך הודלפו על ידי כמה סנאטורים, ובוודאי שזה לא היה נשאר סוד במשך כל ימי חייו של הרודיאנוס. ייתכן, עם זאת, שהרודיאנוס היה עבד משוחרר. זה תואם את הפרופיל שלו, שכן בסטטוס זה הוא לא היה דואג לנושאים הפוליטיים הגדולים יותר, ובמקום זאת היה מתרכז באישיויות ובמורכבויות. ובכל זאת, הרודיאנוס יכול היה להיות אפאריטור (Apparitor) (משרה במנהל המדינה), סופר או עובד בשירות הקיסר. זה יכול להתאים, שכן בעמדה כזו יכולה הייתה להיות לו גישה למסמכים סנאטורים, הוא היה נוסע רבות והיה בעל ידע בתחום העניינים הפיסקאליים, שהרודיאנוס הדגיש אותם שוב ושוב בהיסטוריה שלו.

חיבורו של הרודיאנוס נקרא "היסטוריה של האימפריה ממות מרקוס" (τῆς μετὰ Μάρκον βασιλείας ἱστορία). זו "היסטוריה רומית" המספקת תיאור מגוף ראשון של אחת התקופות המגוונות ביותר מבחינה פוליטית של האימפריה הרומית. הספר הראשון מתאר את שלטונו של קומודוס בין השנים 180–192, והשני דן בשנת חמשת הקיסרים (אנ') (193). הספר השלישי מקיף את תקופת שלטונו של ספטימיוס סוורוס בשנים 193–211, בעוד שהרביעי דן בתקופת שלטונו של קרקלה בין השנים 211–217. הספר החמישי עוסק בתקופת שלטונו של אלאגבאלוס משנת 218 עד 222, והספר השישי עוסק בתקופת שלטונו של סוורוס אלכסנדר בין השנים 222–235. הספר השביעי מספר על תקופת שלטונו של מקסימינוס תראקס בין השנים 235–238, והספר השמיני מתאר את שנת ששת הקיסרים (אנ') (238). סביר להניח שהרודיאנוס כתב עבור קהל מזרחי, שכן הוא מסביר לעיתים קרובות מנהגים ואמונות רומיות שונות שהיו נראות זרות לתושבי המזרח.

נראה שהרודיאנוס השתמש בתוקידידס כמודל במידה מסוימת, הן עבור סגנון והן עבור הקומפוזיציה הכללית של יצירתו, לעיתים קרובות בהצגת נאומים שבשלמותם או בחלקם הם דמיוניים. למרות אי דיוקים מדי פעם בכרונולוגיה ובגאוגרפיה, התיאור שלו בעיקרו אמין ולא מוטה. עם זאת, יש המאשימים אותו בהפגנת חיבה רבה מדי כלפי פרטינקס.

הרודיאנוס זכה לשבחים אך גם לביקורת מצד מלומדים. האדם הראשון שידוע שכתב ביקורת על הרודיאנוס הוא פוטיוס, הפטריארך של קונסטנטינופוליס במאה ה-9. הוא מספק תיאור כללי של תוכן החיבור של הרודיאנוס ומהלל את הסגנון שלו, אותו הוא מתאר כבהיר, נמרץ ונעים. פוטיוס כתב על הרודיאנוס: "הוא לא מגזים בהפרזה אך גם לא משמיט שום דבר מהותי; בקיצור, בכל סגולות ההיסטוריוגרפיה יש מעט אנשים העולים עליו”.^[7] זוסימוס השתמש בו כמקור וכך גם יוחנן מאנטיוכיה (אנ') כשכתב במאה ה-7 את "הכרוניקה העולמית" שלו. עם זאת, בעוד שמחבר ההיסטוריה אוגוסטה נסמך על הרודיאנוס, הוא גם גינה אותו בגין הטיה, והרודיאנוס גם לא היה בחירתו הראשונה של זוסימוס. באופן דומה, יואנס זונאראס השתמש בהרודיאנוס רק במקום בו ההיסטוריה של קסיוס דיו מסתיימת.

הרודיאנוס זכה מזה זמן רב לביקורת על היעדר דיוק היסטורי, אך מחקרים שנעשו לאחרונה נטו לצדד בו ומעניקים תוקף לעובדותיו ההיסטוריות. בספר השני, הרודיאנוס קובע כי כוונתו היא לכתוב תיאור כרונולוגי ולתעד רק את הפעולות החשובות ביותר.^[5] בגלל זה, הרודיאנוס לפעמים מצרף מספר רב של אירועים לכדי אזכור אחד או שניים. לדוגמה, כל מסע המלחמה של קרקלה בצפון במהלך השנים 213–214 מתמצה לשני אזכורים קצרים. באופן דומה, התייחסות אחת לחורף בסירמיום (אנ') מסכמת את הקרבות של מקסימינוס על הריין והדנובה בשנים 236–238. הורדיאנוס גם שוגה מדי פעם בתיאורי הגאוגרפיה שלו. הוא טוען, למשל, כי איסוס הוא המקום בו התרחש הקרב האחרון ותפיסתו של דריווש השלישי.

  מדיה וקבצים בנושא הרודיאנוס בוויקישיתוף

• הרודיאנוס, ביוגרפיה באתר livius.org (באנגלית)
• היסטוריה רומית של הרודיאנוס, תרגום לאנגלית באתר livius.org
• היסטוריה רומית של הרודיאנוס, תרגום לאנגלית