הרבנות הצבאית

 

ראשיתה של הרבנות הצבאית טרם הקמתו של צה"ל. בהגנה הוקמה "המחלקה לענייני דת". מספר חודשים לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל החליט מפקד ההגנה ישראל גלילי, על הקמת השירות הדתי, מחלקה מיוחדת שתטפל בהסדרת העניינים הדתיים. עם הקמת צה"ל הוקמה יחידת הרבנות הצבאית, בעקבות בקשת הרב הראשי הרב יצחק הרצוג.^[5] זמן קצר לאחר מכן, מוזגו "השירות הדתי" והרבנות הצבאית ובסוף שנת 1948 פרסם הרמטכ"ל, רא"ל יעקב דורי את פקודות המטכ"ל הראשונות על הקמת הרבנות הצבאית.

עם הקמת הרבנות הצבאית, מונה הרב שלמה גורן לרב ראשי לצה"ל והוענקה לו דרגת סגן-אלוף. לאורך שירותו טיפס בסולם הדרגות עד שהגיע לדרגת אלוף. כרבצ"ר הראשון בנה הרב גורן את יסודותיה של הרבנות הצבאית. פעל להוצאת הסידור האחיד, קבע את נוהלי הכשרות בצה"ל ובמטבחיו, וקבע את יום השבת כיום מנוחה רשמי בצה"ל. כמו כן עסק הרב גורן בהיתרי עגונות.

 

הרב מרדכי פירון היה הרב הצבאי הראשי השני ושירת בתפקיד זה בין השנים 1971–1977. בתקופה זו, שבה התרחשה מלחמת יום הכיפורים, עסקה הרבנות הצבאית בצורה מקיפה בטיפול בחללים.

הרב גד נבון מונה לרב הצבאי הראשי השלישי ושירת בתפקיד זה בין השנים 1977–2000. בתקופה זו חל מעבר הדרגתי מתפקיד קצין הדת לתפקיד הרב הצבאי ומוסד קורס הרבנים הצבאיים. הרב נבון חיבר מאמרים הלכתיים בנושא זיהויים של חללי צה"ל ובתקופתו ניתן יתר תוקף לאמצעי הזיהוי. הרב נבון הוא הרבצ"ר היחיד שהוענקה לו דרגת האלוף עם מינויו – שאר הרבנים הראשיים לצה"ל החלו מדרגה נמוכה מזו.

הרב ישראל וייס מונה לרב הצבאי הראשי הרביעי^[6] וכיהן בתפקידו בשנים 2000–2006. הרב וייס מיסד את תחומי ההסברה וההלכה, הקים את תחום "ערכי תורה ללחימה" והביא לפיתוח אמצעי זיהוי החללים תוך מעבר לאמצעים ממוחשבים והטמעתם במערך הרבנות הצבאית.

הרב אביחי רונצקי מונה לרב הצבאי הראשי החמישי^[7] וכיהן בתפקידו בשנים 2006–2010. הרב רונצקי הרחיב את פעילות תחום התודעה היהודית (לשעבר "ערכי תורה ללחימה") בחיל השם דגש על היחידות הלוחמות.

הרב רפי פרץ מונה לרב הצבאי השישי וכיהן בתפקיד בשנים 2010-2016.^[8] בתקופת הרב פרץ הועבר ענף "תודעה יהודית" מהרבנות הצבאית לאגף כוח אדם, ורק חלק קטן ממנו הושאר בסמכותה.

ביולי 2016 מונה אל"ם הרב אייל קרים, ראש מחלקת הרבנות, לרב הצבאי השביעי, ובדצמבר 2016 הוא קודם לדרגת תת-אלוף ונכנס לתפקיד.^[9]

במהלך המלחמה הרבנות נדרשה לתפקידים רבים ושונים, תוך סיוע מגויסים חדשים:

• זיהוי חללים, טיפול ובירור באיתור נעדרי ה-7 באוקטובר והמלחמה, תוך שיתוף פעולה עם גופים דומים המתמחים בנושאים משיקים ודמים מחוץ לצבא כמשטרה^[10] ואף עם ארכאולוגיים^[11].
• תיספוק תשמישי קדושה של חול, שבת ומועדים לחיילים בשטח.
• פרויקט הכנסת חנוכיות הענק ברחבי עזה מלבד אלו הניתנים לכלל החיילים בחנוכה.
• פסיקת הלכות הנוגעות למלחמה^[12][13].

 

הרבנות הצבאית עוסקת בתחומים רבים. לדוגמה:

• תחום רעו"ת (רוח, עוז ותורה) - חיזוק רוח הלחימה, המוטיבציה לשירות בצה"ל, הערכים בקרב מפקדי וחיילי צה"ל מתוך היהדות.
• הענקת שירותי דת לחיילים הדתיים (גם שאינם יהודים).
• ענף הלכה - פסיקת הלכה צבאית ומענה הלכתי לצורכי החיילים והצבא.
• ענף כשרות - מתן כשרות למטבחים בבסיסי צה"ל וביחידות שונות של משרד הביטחון.
• ענף זיהוי וקבורה - טיפול בגופות חללי צה"ל, ובכלל זה בזיהוי^[14] ובטיפול בחללים ובעריכת טקסי קבורה צבאיים.
• גיור לחיילים לא-יהודים המעוניינים להתגייר.
• הענקת שירותי נישואין לחיילים המעוניינים בכך (החיילים רשאים להירשם לנישואין גם ברבנות האזרחית).

הרבנות הצבאית היא הגוף הממונה על המוסדות הדתיים בתחום הצבא. על פי התקן הצבאי, בכל יחידה ובסיס צבאי אמור להיות רב צבאי, וכן קצין דת או רכז מו"ר (מסורת ורוח. בעבר נקרא "מש"ק דת"), האחראים על ענייני הדת ביחידה, ומספר משגיחי כשרות האחראים על הכשרות במטבח היחידה. כיום, קיימים רבנים צבאיים במפקדת החטיבה, האוגדה והפיקוד וגם בבסיסי הדרכה, הכשרה ואימונים. בנוסף, לכל גדוד מילואים נדרש רב צבאי, המהווה חלק בלתי נפרד מסגל המטה של הגדוד. הרבנים הצבאיים מוכשרים בקורס רבנים צבאיים המתקיים בבית הספר לקצינים של צה"ל, ובסופו מוענקת להם דרגת סגן במילואים (חלקם ממשיכים לשירות קבע).

מקהלת הרבנות הצבאית היא להקה צבאית השייכת לרבנות הצבאית ומופיעה באירועים רבים, ביניהם חידון התנ"ך העולמי.

בשנת 2005 הייתה הרבנות אחראית על העברת בית העלמין של גוש קטיף, במסגרת תוכנית ההתנתקות. הרב הצבאי ישראל וייס סירב לרב אברהם שפירא שדרש ממנו לסרב פקודה, וספג גינויים ואיומים.

לאחר כניסת הרב רונצקי לתפקידו כרבצ"ר, החלו חיכוכים בין אנשי הרבנות הצבאית לאנשי חיל החינוך והנוער ובראשם קצין חינוך ראשי, תא"ל אלי שרמייסטר, בהקשר לתכני החינוך והזהות היהודית המוקנים לחיילים. בשנת 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה ליוו אנשי הרבנות הצבאית, בהוראת הרבצ"ר, תא"ל רונצקי, את הכוחות הלוחמים, העבירו להם הרצאות ושיעורים וכן חילקו דפי מסרים.^[15] הדבר יצר חיכוך עם אנשי חיל החינוך והנוער וכן עמד בפני ביקורת תקשורתית נרחבת. הרמטכ"ל גבי אשכנזי, הודה לאנשי הרבנות על חיזוק רוח הלחימה בקרב הכוחות אך גם העיר להם כי חלק מהמסרים שהפיצה במבצע לא היו ראויים, עמדו בניגוד לפקודות, ונקטו עמדה פוליטית ושיפוטית כלפי דעותיהם ואמונותיהם של חיילי צה"ל.^[16]

מבנה חיל הרבנות הצבאית הנוכחי מתבסס על שתי מחלקות עיקריות: מחלקת הרבנות ומחלקת ההפעלה (המכונה - מטה הרבנות). המבנה ההיררכי של המחלקות, כנהוג ביחידות מטה בצה"ל, מורכב מענפים וממדורים.

בראש מחלקת הרבנות עומד אל"ם הרב חיים וייסברג.

• ענף ההלכה - בראשות סא"ל הרב אודי (אביהוד) שוורץ, עוסק בבירור סוגיות הלכתיות הנוגעות לחיילים ולהפעלת הצבא, יצירת מסורת פסיקה צבאית ייחודית, כתיבת מדריכים הלכתיים שונים ומציאת פתרונות טכנולוגיים לבעיות הלכתיות בצבא. הענף מפעיל בית מדרש הממוקם בבית הכנסת אוהל יצחק בעיר העתיקה בירושלים, בו מתבררות הסוגיות הנצרכות. הענף מוציא לאור סדרת ספרים בשם 'תורת המחנה'^[17] שנועדה לסקר את כל ההיבטים ההלכתיים של השירות הצבאי, וכן חוברת מקוצרת בשם 'קיצור תורת המחנה'.^[18] כמו כן, מדי שנה יוצא לוח דינים ומנהגים לחיילי צה"ל. תחום נוסף חשוב הוא כתיבת תדריכים הלכתיים ייעודיים לתחומים שונים בצבא ועוד. הענף גם מוציא לאור את מחניך - ביטאון הרבנות הצבאית. בראש בית המדרש עומד סרן הרב דוד גרינפלד. ענף הלכה מפעיל, בשיתוף עם המרכז האקדמי לב, מעבדה להלכה וטכנולוגיה, ובה מפתחים פתרונות טכנולוגיים לבעיות הלכתיות שונות בצבא, בתחומי שבת, כשרות ועוד. לענף מעבדת סת"ם מרכזית, האחראית לכתיבה ובדיקה של ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות לבסיסי צה"ל.

• ענף הכשרות - בראשות סא"ל הרב אהרון שמואל ערד, עוסק בקביעת נהלים לכשרות המטבחים בכל מתקני צה"ל, משרד הביטחון, התעשייה הביטחונית וגורמי ביטחון נוספים. הענף מכשיר ומבקר את משגיחי הכשרות בבסיסים, ואחראי גם על הכשרת כל המטבחים לפסח.^[19]
• בית הדין לגיור - בראשות סא"ל קובי גרידיש, נותן מענה לחיילים לא יהודים המעוניינים להתגייר במהלך שירותם הצבאי. גיורי בית הדין מוכרים על ידי הרבנות הראשית לישראל (בעקבות הסכמתו של הרב עובדיה יוסף)^[20], אך רבנים מסוימים מן הציבור החרדי ערערו על הגיורים.^[21] הענף אחראי הן על התכנים הנלמדים בסמינרים לקראת הגיור, הן על ליווי המתגיירים במהלך תהליך הגיור ולאחריו והן על הגיור בפועל, ברית המילה והטבילה במקווה. בית הדין כולל ארבעה הרכבים, בהם רבנים אזרחים, רבנים בקבע ובמילואים (ביניהם תא"ל במיל' הרב ישראל וייס, הרבצ"ר לשעבר), ופועל בבסיס הרבנות הצבאית 779 במחנה שורה ובירושלים.
• תחום רוח עוז ותורה (רעו"ת) - בראשות רס"ן דניאל רגב. תחום רעו"ת היה בעבר חלק מענף תודעה יהודית, עד העברתו של האחרון לאגף כוח האדם. מאז פועל התחום באופן עצמאי במחלקת הרבנות. התחום עוסק בהעשרת התודעה היהודית והעברת תכנים יהודיים ורוחניים לחיילים הדתיים בלבד (המענה לכלל החיילים ניתן על ידי ענף זהות ותודעה יהודית באכ"א). התחום כותב עלונים תקופתיים לחיילים, חוברות למועדים וחומרים לרבנים הצבאיים. כמו כן, מארגן התחום ימי עיון, סיורים והרצאות.

 

בראש מחלקת ההפעלה (מטה הרבנות) עומד אל"ם הרב שוהם עורקבי^[22]:

• ענף משאבי-אנוש (משא"ן) - בראשות סא"ל יונתן מנוס, עוסק באיתור, גיוס ושיבוץ כוח האדם לחיל הרבנות הצבאית.
• מדור לוגיסטיקה - אחראי על מענה לוגיסטי לכל צורכי החיל, כדוגמת סיפוק תשמישי קדושה ליחידות צה"ל וכדומה. בראש מדור לוגיסטיקה עומד רס"ן אברהם כליפה.
• ענף תורה, הדרכה ומטה (תוה"ם) - בראשות סא"ל אבירן דמרי, עוסק בהכשרות השונות שמבצעת הרבנות (קורס רבנים צבאיים, קורס משגיחי כשרות וכדומה), אימונים, תרגילים ומוכנות לחירום, וכן מטפל בענייני המטה של הרבנות הצבאית.
• ענף הזיהוי והקבורה (זו"ק) - ענף זו"ק בראשות סא"ל הרב ניר יפה, אחראי על כל הטיפול בחללי צה"ל, החל מאיסוף וזיהוי הגופות ועד קיום טקס ההלוויה. הענף מסתייע בכלים טכנולוגיים חדישים לזיהוי חללים ע"פ מאגר של טביעות אצבע, זיהוי פנים, צילום חלל הפה והשיניים ודגימות DNA הנלקחים מכל חייל המתגייס לצה"ל. לאחר שקלול כל הנתונים, התיק מועבר לאישור של הרב הראשי לצה"ל, ולאחר אישורו, מוצגים הנתונים למשפחה. הענף מפעיל את מתקן החללים המכונה "מרכז הצבי" במחנה שורה ברמלה. בעבר טיפל הענף גם בחללי הפיגועים, עד להקמת ארגון זק"א. תחת הענף פועלת בשעת חירום גם יחידת המלב"ח (מפקדה לטיפול בחללים).

• טיפול בחיילות (טיפו"ח) - מדור בראשות רס"ן עינת כהן, האחראי על מענה רוחני והלכתי לחיילות דתיות.
• מפקדת היחידה - בראשות רס"ן ישי שטיינברג, אחראית על קיום שגרה ומתן מענה שוטף למשרתי מטה הרבנות הצבאית.

• חזנים צבאיים - חיילים המשמשים בעיקר בהלוויות ואזכרות של חללי צה"ל. באירועים ממלכתיים (כמו טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ומשלחות למחנות ההשמדה בפולין) משמש בתפקיד זה החזן הצבאי הראשי, סא"ל במיל' שי אברמסון.
• מקהלת הרבנות הצבאית - להקה צבאית המופיעה באירועים רבים, בהם פעמים רבות בעבר בחידון התנ"ך העולמי.

מבנה החיל ובעלי התפקידים הבכירים בו מוצגים בטבלה הבאה:

רבני הפיקודים והזרועות, מהוים הסמכות ההלכתית העליונה בפיקוד שעליו הם מופקדים, והם כפופים ישירות לרב הצבאי הראשי, בעוד מדורי הרבנות שלהם מופקדים תחת חיל משאבי האנוש.

• רב פיקוד צפון: סא"ל הרב אבישי לוי
• רב פיקוד מרכז: סא"ל הרב אריה הורוביץ
• רב פיקוד דרום: סא"ל הרב דוד חיימוב
• רב פיקוד העורף: סא"ל הרב יצחק אניג'ר.^[23]
• רב זרוע האוויר והחלל: סא"ל הרב יוסי ברששת
• רב זרוע היבשה: סא"ל הרב ניר יפה
• רב זרוע הים: סא"ל הרב אופיר טובול^[24]
• רב אט"ל: רס"ן הרב יאיר בן אבו
• רב אמ"ן: רס"ן הרב איתמר אבישי
• רב מטכ"ל: רס"ן הרב דב ברקוביץ
• רב תקשוב: רס"ן הרב דוד אורזי
• רב אכ"א: סא"ל הרב יעקב דדון

ברוב היחידות בצה"ל קיים סגל רבנות. אנשי הרבנות ביחידה כפופים פיקודית לגורמי השלישות ביחידה, ומונחים מקצועית על ידי ענפי החיל השונים. בראש סגל הרבנות היחידתי עומד רב היחידה (קצין בוגר קורס רבנים צבאיים), לעיתים ישנו קצין המשמש סגן רב או קצין דת (בוגר קורס קציני דת), רכזי מו"ר (מסורת ורוח. בעבר נקראו מש"קי דת) האחראים על ענייני הרבנות השוטפים ביחידה תחת הרב היחידתי, נגדי כשרות ומשגיחי כשרות.

תפקידו של הרב היחידתי הוא לנהל ולהוות סמכות עליונה בענייני הדת ביחידתו, החל מכשרות המטבח, טיפול ראשוני בחללים, בדיקת תקינות העירוב, מענה לשאלות הלכתיות של החיילים, קביעת נהלים לענייני דת ביחידה, הזמנת שיעורים ועוד.

סמל הרבנות הצבאית כולל את חרב צה"ל ולוחות הברית המוקפים בזר הדסים.

 

על דגל הרבנות הצבאית מופיעים חרב ולוחות הברית בצבעים ירוק זית ולבן. עד 2019, הדגל היה בצבעים אפור וצהוב^[25].

• הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי
• קורס רבנים צבאיים

• אהרון קמפינסקי, בפקודת הרבנות: התפתחותה של הרבנות הצבאית בישראל, ירושלים: כרמל, 2015.
• אביעד חזני ואביעד הולנדר, הרבנות הצבאית: מאז ועד מחר, 2019.

  מדיה וקבצים בנושא הרבנות הצבאית בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של הרבנות הצבאית
•   סרטון על קורס רבנים צבאיים, סרטון באתר יוטיוב
• ערוץ היוטיוב הרשמי של הרבנות הצבאית
• חוברות ההלכה של הרבנות הצבאית
• שרון הרפז, לא רב עם אף אחד - הרב החילי יוסף צויק, 'בין גלים' 170–171 יוני 1987, עמ' 57.
• יוסי ביילין, הרבנות הצבאית שונה מן האזרחית, דבר, 19 בספטמבר 1971
• טולי פיקרש, הרבנות הצבאית מציגה: מהפך, באתר הצופה
• עפרה לקס, רבנות בקו הראשון, באתר ערוץ 7, 22 בינואר 2009
• אהרון קמפינסקי, הרבנות הצבאית ושאלת נאמנותה הכפולה
• פעילות לקראת חג הפסח בסרט על הרבנות הצבאית בתקופתו של הרב שלמה גורן, בערוץ יוטיוב של ארכיון צה"ל
• שי שמש, המדע בשירות היחידה לזיהוי חללים בצה"ל, באתר מדע גדול, בקטנה, 10 באוגוסט 2017
• ירון זילברשטיין, הרב הצבאי ומאפייני תמיכה רוחנית ורגשית ביחידה צבאית: אינטואיציה אישית ככלי לתיווך פנים־ארגוני, חוסן לאומי פוליטיקה וחברה 1(2) (2019), עמ' 81–114
•   ישראל, הרבנות הצבאית הראשית, דף שער בספרייה הלאומית
• כל הכתבות על הרבנות הצבאית, באתר ערוץ 7