ברידג'

במשחק משתתפים ארבעה שחקנים המחולקים לשני זוגות שחקנים. זוג אחד מכונה "צפון-דרום" והזוג השני "מזרח-מערב". השותפים יושבים זה מול זה ליד השולחן. בכל חלוקה ("לוח") משתמשים השחקנים בחפיסת קלפים סטנדרטית בת 52 קלפים, ללא קלפי הג'וקר, וכל משתתף מקבל רבע מקלפי החפיסה, 13 קלפים. מטרת המשחק של כל אחד מהזוגות היא לזכות במקסימום לקיחות ונקודות. במשחק שלושה שלבים בסדר הכרונולוגי הבא: שלב מקדמי – חלוקת הקלפים, שלב ההכרזה, ושלב ביצוע המשחק. בשלב ההכרזה מתחייב אחד הזוגות לבצע "חוזה", כלומר: לזכות במספר לקיחות מסוים (13-7) או יותר. בשלב ביצוע המשחק מנסה ה"כרוז", שהוא אחד מבני הזוג שהתחייב לחוזה, לבצע אותו, והזוג השני מנסה להכשילו.

הקלפים הם מארבע סדרות שבכל אחת שלושה עשר קלפים. סמלי הסדרות מופיעות באיור בצד שמאל.
דירוג הקלפים מגבוה לנמוך (הגבוה מופיע משמאל): AKQJ1098765432.

 

חפיסת קלפים עבור ברידג' היא חפיסה קלאסית מלאה, המכילה 52 קלפים - 13 מכל סדרה, ללא ה"ג'וקרים" או קלפי פרסומת. שחקן אחד, "המחלק" (ה-Dealer), מחלק 13 קלפים לכל שחקן. בסיבוב הבא תפקיד המחלק עובר לשחקן שיושב לשמאלו של המחלק הנוכחי. לשם נוחות, משתמשים בדרך כלל בשתי חבילות קלפים, כך שבן-זוגו של המחלק הנוכחי מערבב את קלפי החפיסה שאינה בשימוש עבור הסיבוב הבא. בברידג' התחרותי, מגיעים הקלפים כבר מחולקים בתוך התקן עם 8 כיסים (אחד לכל שחקן) שנקרא "בורד" ("לוח" בתרגום חופשי לעברית). על כל בורד מצוין מיהו המחלק, (שמתחיל ראשון את שלב ההכרזה). באופן זה ניתן לשחק את אותה החלוקה שבכל בורד, במספר שולחנות על ידי זוגות שחקנים שונים, ולהשוות את התוצאות שהושגו.

שלב ההכרזה דומה למכרז. כל אחד בתורו יכול להתחייב למספר גדול יותר של לקיחות מאשר קודמיו. הזוג הזוכה במכרז הוא זה שאחד מבני הזוג התחייב למספר הלקיחות הגבוה ביותר וכל אחד משלושת השחקנים האחרים הצהיר שאינו מוכן להתחייב ליותר.
ההתחייבות ליותר אינה רק במספר הלקיחות. אפשר גם להתחייב למספר לקיחות בתנאי שסדרה מסוימת היא סדרת השליט. המשמעות היא שכאשר נגמרים לשחקן קלפים בסדרה אחרת ששוחק בה קלף והוא מניח קלף כלשהו מסדרת השליט יזכה בלקיחה, למעט המקרים בהם גם לשחקן אחר נגמרו הקלפים בסדרה והוא הניח קלף גבוה יותר.
את שלב ההכרזה פותח שחקן המוגדר מראש כ"מחלק". סדר ההכרזה הוא לפי כיוון השעון. כל שחקן יכול להתחייב ליותר או להכריז: "עבור" (באנגלית: Pass), כלומר: אינו מוכן להתחייב יותר ממי שהתחייב לפניו. שלב ההכרזה מסתיים לאחר ששלושה שחקנים הכריזו Pass או כאשר כל ארבעת השחקנים לא היו מוכנים להתחייב והכריזו Pass. אם אחד מהשחקנים התחייב לבצע מספר לקיחות, ההתחייבות ההכרזה האחרונה הופכת להיות ה"חוזה".
השחקן מהזוג שהכריז את החוזה, ושהכריז ראשון את סדרת השליט (או ללא שליט) שנקבעה בסיום שלב המכרז, יהיה ה"כרוז".
היות שכל שחקן יכול להכריז כמה פעמים, שותפים (זוג שחקנים) מעבירים ביניהם מידע באמצעות ההכרזות. המידע מסייע להם לבחור בחוזה אופטימלי. המידע אינו חסוי בפני יריביהם. מותר להם לשאול מה המשמעות של כל הכרזה.

1. ניתן להתחייב ל-7 לקיחות עד 13 לקיחות.
2. אי אפשר להתחייב לפחות לקיחות ממה ששחקן אחר התחייב.
3. באותו גובה (מספר לקיחות) סדר ההתחייבויות הוא מהנמוך לגבוה:

התחייבות לחוזה כשסדרת השליט היא סדרת ה-♣
התחייבות לחוזה כשסדרת השליט היא סדרת ה-♦
התחייבות לחוזה כשסדרת השליט היא סדרת ה-♥
התחייבות לחוזה כשסדרת השליט היא סדרת ה-♠
התחייבות לחוזה ללא סדרת שליט.

בנוסף להכרזת התחייבות ולהכרזת Pass, אפשר להכריז שתי הכרזות נוספות:
Double (בעברית כפל) - המשמעות המעשית של הכרזת "כפל" (אם היא תהיה ההכרזה הסופית) היא, שאם הכרוז יבצע את החוזה יקבל יותר נקודות מאשר במצב בו ביצע את החוזה ללא כפל. ואילו אם ייכשל בביצוע החוזה, יקבלו המגנים יותר נקודות מאשר במצב בו נכשל הכרוז בביצוע החוזה ללא כפל. לעיתים קרובות שחקנים מכריזים "כפל" מתוך מטרה אחרת, להעביר מידע לשותפם, כגון, שיש להם 4 קלפים מסדרת מיג'ור ("כפל שלילי"), או 3 קלפים מהסדרה של שותפם ("כפל תומך").
Redouble - (כפל כפליים) כאשר שחקן יריב מכריז הכרזת "כפל", שותפו של המכריז או המכריז עצמו יכולים בתורם להכריז Redouble. משמעות ההכרזה היא, שאם הכרוז יבצע את החוזה יקבל יותר נקודות מאשר במצב בו ביצע את החוזה עם כפל. אם ייכשל בביצוע החוזה, יקבלו המגנים יותר נקודות מאשר במצב בו נכשל הכרוז בביצוע החוזה עם כפל.

הכרזה שהיא הצעה צריכה לכלול את מספר הלקיחות מעל ל-6 לקיחות שהזוג מתחייב לקחת (מאחת ועד שבע), ואת הסדרה השליטה, או "ללא שליט".
הכרזות לדוגמה:

• ♠1 - הכרוז מתחייב לזכות בשבע (6+1) לקיחות לפחות כשסדרת השליט היא סדרת העלה.
• "3NT" - הכרוז מתחייב לקחת תשע (6+3) לקיחות לפחות ללא סדרת שליט.
• ♦7 - הכרוז מתחייב לזכות בכל שלוש עשרה (6+7) הלקיחות כשסדרת השליט היא יהלום.

בתום שלב ההכרזה מתחיל שלב הביצוע (המשחק). בשלב זה משתתפים באופן פעיל רק שלושה שחקנים: שני "מגנים" - זוג השחקנים המנסים להכשיל את החוזה, וה"כרוז" - אחד מזוג השחקנים היריב שהתחייב לחוזהו, והוא השחקן הראשון בין השותפים שהכריז את הסדרה שנקבעה בסוף ההכרזה כסדרת השליט (או ללא שליט). שותפו של הכרוז נקרא "דומם". לאחר ששוחק הקלף הראשון במשחק, פורס ה"דומם" את קלפיו על השולחן כשהם גלויים, וכל פעם בהגיע תורו משחק קלף, רק בהתאם להוראות מפורשות של שותפו, ה"כרוז". שחקן שזכה בלקיחה הקודמת מניח קלף גלוי, ולאחריו כל אחד מהשחקנים האחרים מניח בתורו קלף. סדר הנחת הקלפים הוא בכיוון השעון הזוכה בלקיחה הוא השחקן ששם את הקלף הגבוה ביותר מאותה סדרת קלפים שהניח השחקן ששיחק ראשון. מי שזכה בלקיחה מוביל קלף נוסף ושוב הזוכה הוא זה ששם את הקלף הגבוה. בכל לקיחה, כל שחקן חייב להניח קלף מהסדרה שאליה משתייך הקלף שפתח השחקן שפתח ראשון קלף. אם אין לו יותר קלפים בסדרה, הוא יכול להניח קלף כרצונו אבל אינו יכול לזכות בלקיחה. התיאור לעיל נכון לחוזים ללא שליט. בחוזים עם שליט, שחקן שנגמרו לו הקלפים בסדרה אליה משתייך השחקן שפתח קלף, יזכה בלקיחה אם יניח קלף כלשהו בסדרת השליט (ואף שחקן אחר לא יניח קלף בסדרת השליט הגבוה מהקלף שהוא הניח).

לאחר ששוחקו כל הקלפים במסגרת 13 לקיחות, מסתיים שלב המשחק באותה חלוקה, ואז סופרים בכמה לקיחות זכה כל אחד מהזוגות (מתוך ה-13 ששוחקו). בהתחשב בחוזה ובמספר הלקיחות שכל זוג לקח, מעניקים לפי הכללים נקודות לשני הזוגות.

ניתן לעקוב אחר ההיסטוריה של מספר משחקי קלפים דמויי ויסט מאז תחילת המאה ה-16. היו אלו משחקים מבוססי לקיחות עם מבחר וריאציות משניות. ויסט הפך למשחק המקובל, ורכש לו קהל חובבים לאורך מאות שנים, עד ימינו.

בשנות התשעים של המאה ה-19, הרעיון לפיו המחלק יכול לבחור סדרה אחת, שתהיה ה"שליט" זכה לפופולריות בארצות הברית ובריטניה והמשחק, שנוצר כונה "ברידג'-ויסט". בשנת 1904 הקונספט של שלב "הכרזה" כדי להחליט איזה שחקן יגדיר את סדרת השליט התקבל גם הוא, וגרסה זו כונתה "ברידג' הכרזה" (auction bridge).

הצורה המודרנית של המשחק עוצבה על ידי הרולד ואנדרבילט. הוא פרסם בשנת 1925 את החוקים, שניסח למשחק הברידג' ואלו הפכו לצורה הדומיננטית של המשחק תוך שנים מעטות.

מילון אוקספורד טוען שמקור המלה האנגלית bridge הוא באופן הביטוי של המלה "ביריץ'", ממקור כנראה רוסי שפירושה "קח". לפי המילון, ישנן השערות שמקור המלה מהצירוף בשפה הטורקית "ביר-אוץ'" - bir-üç, אותו ניתן לתרגם ל"אחד-שלוש", מושג שיכול לתאר את העובדה שבמהלך המשחק "יד" אחת פתוחה בעוד שלוש "ידיים" סגורות.

  ערך מורחב – ברידג' - מונחים

• כרוז - השחקן מהזוג שזכה בחוזה ומנסה לבצע את החוזה.
• כפל (Double) - אם השחקנים שלא הכריזו חושבים שהכרוז לא יוכל לבצע את החוזה הם לעיתים מכריזים כפל. הכפל מכפיל את הנקודות שההגנה תקבל אם היא תפיל את החוזה אך אם הכרוז יבצע את החוזה יוכפלו הנקודות שהוא יקבל. לעיתים משתמשים בכפל גם כדי לסמן לשותף מה טיב הקלפים שבידו של המכריז.
• משחק חלקי - משחק בחוזה נמוך מ-3NT. החוזים במשחק חלקי הם חוזים עם שליט מגובה 1 עד גובה 3 וחוזים ללא שליט: 1NT ו-2NT.
• משחק מלא - משחק בחוזה של 3NT או יותר אבל פחות מסלאם (Slam).
• סלאם (Slam) - הכרזה וביצוע של חוזה שבו הכרוז מתחייב לקחת שתים עשרה או שלוש עשרה לקיחות. סלאם קטן (Small Slam) הוא הכרזה של חוזה שבו הכרוז מתחייב לקחת 12 לקיחות. סלאם גדול (Grand Slam) הוא הכרזה של חוזה שבו הכרוז מתחייב לקחת את כל שלוש-עשרה הלקיחות.

שלב המשחק הוא השלב בו אחד מבני הזוג שזכה במשחק מנסה לבצע את החוזה.

• הגנה - הזוג שאינו הכרוז והדומם.
• פגיעות - כל זוג יכול להיות במצב פגיע או במצב לא-פגיע. במצב פגיע הניקוד שמקבלים עבור ביצוע משחק מלא או סלאם גבוה יותר מאשר במצב לא-פגיע. במצב פגיע העונש על כישלון בביצוע החוזה גבוה יותר מאשר במצב לא-פגיע. הסבר מורחב ראו בפסקה "שיטת הניקוד".

לבני הזוג מותר להעביר מידע על הקלפים שברשותם, אך זאת במגבלות הבאות:

• מותר להעביר מידע רק על ידי הכרזות והשלכת קלף בעת לקיחה, ושום אמצעי אחר.
• כל המידע צריך להיות מוסבר ליריבים, אם הם שואלים.

כלומר, זוג יכול לייחס להכרזות משמעויות שונות, כל זמן שהן מובהרות ליריבים. כאשר ההכרזה אינה טבעית אלא משקפת קונבנציה אשר אינה נפוצה, השותף של מכריז הכרזה זו צריך לציין זאת (למשל, על ידי הנחת כרטיס ה-Alert, ראו קופסאות הכרזה להלן) על מנת לציין ליריבים שלהכרזה משמעות מיוחדת.

משמעות ההכרזות של הזוג מגדירה את שיטת ההכרזה. ישנן שיטות הכרזה מקובלות רבות בהן גורן, 2 על 1 מחייבת למשחק מלא אקול, Standard American, פרסיז'ן (Precision), ועוד.

הכרזה, שמשמעותה אינה טווח נקודות מסוים ו"אורך" בסדרה המוכרזת או נכונות לשחק את החוזה בסדרה המוכרזת נקראת "קונבנציה". ישנן קונבנציות רבות, מהמוכרות יותר מהן: "סטיימן" (Stayman), "ג'קובי טרנספר" (Jacoby transfers), Walsh Diamond ו"בלקווד" (Blackwood).

ההחלטה איזו סדרה להכריז ובאיזה גובה היא לב שלב ההכרזה בברידג', אבל באופן כללי ניתן לומר, שהיא תלויה בהערכת השחקן את ידו. ישנן מספר טכניקות הערכה. הטכניקה הבסיסית ביותר היא ספירת הנקודות של מילטון. עליה יש המוסיפים שיטות כמו "ספירת לקיחות מפסידות" (losing trick count) ו"חוק סה"כ הלקיחות" (law of total tricks).

בחלק זה של הערך בקונבנציות יסומנו 2 שותפים במשחק כשחקן א' ושחקן ב'.

  ערך מורחב – סטיימן (קונבנציה בברידג')

אחת הקונבנציות הנפוצות ביותר בברידג'. הכרזה זו מתבצעת לאחר ששחקן א' פתח בהכרזת 1NT (ללא שליט) או 2NT. על ההכרזה הזו של שחקן א' עונה שחקן ב' 2♣ או 3♣ בהתאמה.
לקונבנציה זו יש שתי מטרות:

1. לברר האם ניתן להכריז משחק מלא.
2. למצוא התאמה של רביעייה מול רביעייה, אם יש כזו, באחת מסדרות המייג'ור (כלומר לב ועלה).

  ערך מורחב – Weak two bid

"שנים חלש" או בביטוי האנגלי המקובל יותר גם אצל דוברי עברית "Weak Two" היא קונבנציה בברידג' בה שחקן מכריז בגובה 2 עם יד חלשה ושישה קלפים בסדרה שהוכרזה. מטרת ההכרזה היא הפרעה ליריבים שבהסתברות גבוהה מחזיקים את מרבית הנקודות. לאחר ההכרזה היריבים יאלצו ברוב המקרים לחפש התאמה בסדרה בגובה 3, במקום להתחיל לעשות זאת בגובה 1, לו הפותח לא היה מכריז הכרזת Weak Two. הכרזה של Weak Two עם שישה קלפים באחת מסדרות המייג'ור נפוצה. יש המכריזים הכרזה כזו גם בסדרת ה ♦.

  ערך מורחב – ג'קובי טרנספר

קונבנציה נפוצה זו מתבצעת לאחר הכרזת 1NT או 2NT של הפותח. מטרת ההכרזה היא בחינת האפשרות להתאמה בסדרה על מנת לשחק בה במקום בחוזה של NT. המשיב משתמש בה כאשר יש לו אורך בסדרה.

  ערך מורחב – בלקווד (קונבנציה בברידג')

קונבנציה זו בוחנת את האפשרות להכרזת חוזה של סלאם, באמצעות בירור מספר האלופים ובמקרים מסוימים גם מספר המלכים שיש לזוג. הקונבנציה מבוססת על הכרזה מלאכותית של 4NT, שהיא שאלה על מספר האלופים שבידי השותף. על פי תשובת השותף יודע השחקן שהשתמש בקונבנציה האם מספר האלופים שבידי השותפים מעניק סיכוי טוב לביצוע סלאם ובהתאם לכך מכריז סלאם או מסתפק בהכרזת משחק מלא. השימוש בקונבנציה הוא רק לאחר שבמהלך ההכרזה הוסכם על סדרה שתהיה סדרת השליט.

  ערך מורחב – טכניקות ביצוע בברידג'

טכניקות בהן משתמש הכרוז במטרה לבצע את החוזה או לבצע לקיחות עודפות.

משחק ההגנה מחייב תיאום בין שני המגנים. הסוגיות המרכזיות במשחק ההגנה מפורטות בהמשך

• הובלת הפתיחה
• מתי להוביל בשליט

• הימנעות מ-endplay או לחץ
• ספירת היד (מעקב אחר אופן חלוקת הסדרות והקלפים אצל השותף ואצל הכרוז, על סמך ההכרזה והמשחק)
• הובלת הפתיחה - שימוש במידע מההכרזה
• סימון
• uppercut

כמו בכל משחק קלפים, הניקוד בברידג' תלוי בערך הקלפים שביד. כדי להקטין את השפעת גורם המזל ולהגביר את השפעת היכולת, לא מסתכלים בתחרויות ובמועדונים על הניקוד של מישהו במנותק, אלא משווים אותו לכל הזוגות ששחקו את אותה חלוקת קלפים. ישנן שתי שיטות ניקוד עיקריות: זוגות וקבוצות.

במשחקי זוגות, כל "יד" (חלוקה) משוחקת על ידי מספר זוגות, ואז משווים את כל התוצאות. כל זוג צובר שתי נקודות-משחק על כל זוג שקיבל פחות נקודות על אותה יד, ונקודה אחת לכל זוג שקיבל את אותו מספר של נקודות על היד. אז מסכמים את הניקוד על כל הידיים כדי להחליט מיהו הזוג הזוכה. בדרך כלל הניקוד ניתן בסופו של דבר כאחוז ממקסימום תאורטי: 100% משמעו שהזוג צבר יותר נקודות מכל שאר הזוגות בכל הידיים.

במשחקי קבוצות, שני זוגות מרכיבים קבוצה של ארבעה שחקנים, שמשחקת כנגד קבוצה אחרת. כל יד משוחקת פעמיים בצורה הבאה:

נניח שקבוצה א' משחקת נגד קבוצה ב'. בפעם הראשונה שהיד משוחקת, זוג אחד מקבוצה א' משחקים את קלפי צפון-דרום וזוג אחד מקבוצה ב' משחק את קלפי מזרח-מערב; כאשר היד משוחקת שוב, אז שני הזוגות הנותרים משחקים, אך הפעם הזוג מקבוצה א' אוחז בקלפי מזרח-מערב, והזוג מקבוצה ב' אוחז בקלפי צפון-דרום. אסור לקבוצות לדון על המשחקים בזמן שביניהם. לאחר שהיד שוחקה פעמים, משווים את תוצאות שני המשחקים וקובעים ניקוד על סמך הניקוד הכללי. למשל, אם זוג אחד זכה ב+1000 נקודות ביד, ואילו בני זוגם לקבוצה קיבלו - 980 נקודות, הרי שסה"כ קיבלה הקבוצה על היד +20 נקודות.

אז משתמשים באחת משתי דרכים כדי לקבוע מי מנצח. בשיטת "board-a-match", לכל יד יש משקל שווה; בכל יד ניתן לנצח, להפסיד, או להגיע לתיקו. בניקוד IMP (ראשי תיבות של International Match Points), מתרגמים את ההבדל תוך שימוש בסולם של 0–24, שמכווץ את הפרשי הניקוד.

  ערך מורחב – Rubber bridge

במשחק בין חברים בדרך כלל משחקים ראבר. בראבר, זוכים בנקודות נוספות על השלמת הראבר - השלמת שני משחקים (100 נקודות) פעמיים. ישנן גם שני סוגים של נקודות - מתחת לקו ומעל הקו. רק נקודות מתחת לקו נחשבות לצורך השלמת משחק.

בתחרויות ברידג' ובמשחקים במועדונים, לכל יד יש ניקוד משלה, והיא לא חלק מראבר. זה משנה (ומפשט) את הניקוד שתואר לעיל.

בשיטת ניקוד זו, אם הכרוז ביצע את החוזה, הזוג מקבל נקודות עבור הלקיחות שהתחייב לקחת ועבור הלקיחות הנוספות כפי שתואר (20 לכל לקיחה מעבר ל-6 בתלתן/יהלום, 30 לכל לקיחה בלב/עלה, 30 + בונוס לכל לקיחה בללא שליט, עם אפשרות להכפלה או לכפל-כפליים). אם החוזה שהוכרז היה מספיק כדי לצבור 100 נקודות או יותר, הזוג זכה ב"משחק", שזוכה ב-300 נקודות נוספות בלא-פגיע ו-500 בפגיע. אם הוא נמוך יותר, אז הזוג זוכה ב-50 נקודות.

הבונוס לסלאם, הבונוס "על העלבון" והניקוד עבור לקיחות שהסתיימו בהפסד ולקיחות-יתר שהוכפלו זהים למה שתואר לעיל.

בברידג' תחרותי, בכל סדרה של ארבע ידיים, הפגיעויות "כולם פגיעים", "אף אחד לא פגיע", "פגיע מול לא פגיע" ו"לא פגיע מול פגיע" יופיעו פעם אחת, בסדר מוגדר מראש.

סדר המשחקים של הזוגות נקבע על ידי אחד השיטות של תנועות בתחרויות ברידג'.

"תיבת הכרזה" ("bidding box") היא תיבה שמכילה כרטיסיות הכרזה. ליד כל שחקן יש תיבה. השחקנים משתמשים בהן בשלב ההכרזה על מנת לתאר את ההכרזות שלהם. בתיבת הכרזה יש שני תאים. בתא אחד כרטיסים של הכרזות רגילות בברידג' החל מ-♣1 ועד 7NT. במקום להכריז בקול, השחקן מניח על השולחן את הכרטיס המתאים מהתיבה. שיטה זאת מונעת העברת מידע אסורה בבחירת המילים או בטון הדיבור.

בתחרויות עילית משתמשים אף במסכי הפרדה ("bidding screens"). על כל שולחן מונח מסך באלכסון (בין הפינות הנגדיות) שחוצץ בין השותפים. המסך מונע מכל שחקן לראות את שותפו, ובכלל זה את שפת גופו, (תנועות ידיו והבעות פניו). בשלב ההכרזה כרטיסי ההכרזה מועברים מתחת למסך מצד לצד על גבי מגש כשהמסך סגור לחלוטין. בשלב הביצוע נפתח חלון קטן בתחתית המסך, כדי שהשחקנים יראו את קלפי הדומם והקלפים שמשוחקים לכול לקיחה. מסך ההפרדה נמצא בשימוש רק בתחרויות חשובות ומקצועיות.

Bridgemates הם מחשבונים ייעודיים לברידג' המחוברים באמצעות תקשורת אלחוטית למחשב. השחקנים מקלידים לתוכם את החוזה ששוחק ואת התוצאה. בשנים האחרונות מחליפים מכשירי ה-Bridgemate את דפי רישום התוצאות. הליך רישום התוצאות באמצעות Bridgemate מורכב מרישום החוזה והתוצאה על ידי צפון-דרום ואישור על ידי מזרח-מערב.

ישנם מספר אתרים, חלקם חופשיים בעוד אחרים מחייבים רישום, המאפשרים לשחק ברידג' ברשת. OKBridge הוא הוותיק מביניהם; ואפשר למצוא שם שחקנים ברמות שונות, ממתחילים ועד אלופי עולם. למספר אגודות ברידג' ביניהן ה-American Contract Bridge League, ה-English Bridge Union וה-Dutch Bridge Union מחזיקים גם הם שרתי ברידג'.

בין האתרים החופשיים, Bridge Base Online (אנ') הוא הפופולרי ביותר, ונחשב לאתר שמקפיד על רמה גבוהה של אתיקה, ואפשר למצוא בו שחקנים ברמה עולמית.

אתר bestbridge הישראלי מהווה פלטפורמת לימוד ותרגול המתאימה לכל הרמות. האתר מציע תרגול הכרזות, משחק יד, הגנה וכן צפייה בעשרות שיעורי ברידג' בווידאו.

ישנם יתרונות רבים למשחק ברשת:

• האפשרות לבחור מתי לשחק.
• האפשרות לבחור את מתחריך. במשחק במועדון אתה עלול להדרש לשחק נגד זוגות חלשים, לא נחמדים, או חזקים מדי לרמתך. ברשת אתה יכול לשחק מול שחקנים ברמה קרובה מאוד לרמתך.
• רוב השרתים מציעים שיטות דירוג שחקנים מדויקות. שיטות הניקוד של ה-ACBL וה-EBU לוקחות בחשבון גם כמה זמן שחקן כלשהו משחק ולא בהכרח מהי רמתו; בעוד המערכות הממוחשבות מנסות למדוד את יכולתו של השחקן בלי להתחשב במספר המשחקים ששיחק.
• ישנן פחות הגבלות על הקונבנציות שמותר להשתמש בהן.
• קל יותר לגלות רמאויות במשחקים ברשת, שכן ישנו רישום מדויק של כל הכרזה וביצוע. אומנם רמאות על ידי דרכים כמו שיחת טלפון בין בני הזוג היא אפשרית, אך ישנן פחות בעיות אתיות כמו הסקת מסקנות מטון הדיבור של בן הזוג שמתרחשת במשחק פנים אל פנים.
• ישנו רישום מדויק של כל יד, ועל כן קל לבדוק טענות כלשהן.
• אי אפשר לבצע מהלך לא חוקי בטעות, שכן התוכנה לא תקבל הנחת קלף או הכרזה שאינם חוקיים.

החיסרון המרכזי של משחק ברשת הוא שברידג' הוא משחק חברתי ואנשים רבים משחקים בו מכיוון שהם נהנים מהאווירה החברתית של מועדון הברידג'.

  ערך מורחב – ברידג' בישראל

בישראל מתקיימת פעילות ברידג' ענפה ברמה הארצית, המקומית והבינלאומית. נציגי ישראל זכו בהישגים רבים בזירה הבינלאומית כשבשנים האחרונות ישראל היא מעצמת ברידג' בגילאים הצעירים, ונבחרת ישראל עד גיל 26 זכתה באליפות העולם בשנת 2010, ובאליפות אירופה בשנת 2011. ההישג הכי גדול של ישראל הוא מקום ראשון (מדליית זהב) לנבחרת הנשים של ישראל באליפות העולם לשנת 2023^[1].

• היפוך הדומם
• חיתוך צולב
• call
• ראבר - משחק ראבר הוא אחת מהדרכים לבצע משחק חברתי, שמתנהל עד אשר אחד הזוגות זוכה בשני משחקים (100 נקודות "מתחת לקו").
• כפל (Double) - אם השחקנים שלא הכריזו חושבים שהכרוז לא יוכל לבצע את החוזה הם לעיתים מכריזים כפל. הכפל מכפיל את הנקודות שההגנה תקבל אם היא תפיל את החוזה אך אם הכרוז יבצע את החוזה יוכפלו הנקודות שהוא יקבל. לעיתים משתמשים בכפל גם כדי לסמן לשותף מה טיב הקלפים שבידו של המכריז.
• הגנה - הזוג שאינו הכרוז והדומם.
• ACBL - American Contract Bridge League
• דירקטור - מנהל תחרות
• revoke-אדם כלשהו לא שירת את הסדרה המשוחקת ומקבל עונש, העונש הוא שיריביו מקבלים לקיחה או שתי לקיחות תלוי מה אם הוא לקח את הקלף או לא.
• הובלה מחוץ לתור (Lead out of turn) - זה שמימינו של הכרוז הוביל במקום זה שמשמאלו של הכרוז.
• איתות (ברידג')
• Balancing
• נוסחת נויברג

• ברידג' - מונחים

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: ברידג'
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברידג'

• Great Bridge Links
• ODP Bridge Categories
• ההתאגדות הישראלית לברידג'
• לימוד אינטראקטיבי של ברידג'
• המספרים שמאחורי הברידג'
• פורטל מועדוני הברידג' של ישראל
• "ברידג' על מים סוערים", על הזכייה של הנבחרת הלאומית באליפות אירופה 2014 - ישראל היום, מוסף 'ישראל השבוע', דניאל רוט
• מגזין ברידג'- טיפים וכתבות
• topic/bridge-card-game ברידג', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   ברידג', דף שער בספרייה הלאומית(הקישור אינו פעיל, 1.2.2024)
• ברידג', באתר MathWorld (באנגלית)