ממלכת פרס
ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן. באופן היסטורי פרס נחשבת לכלל השטח ההררי ברובו הנמצא במרכז אסיה בין מסופוטמיה לעמק האינדוס. שרובו לאורך ההיסטוריה נשלט על ידי הפרסים. לאור אופיה ההררי של פרס שהקשה על כיבושה על ידי אימפריות לאורך ההיסטוריה, שמרה על עצמאות יחסית לאורך תקופות רבות.
| גאוגרפיה | |
|---|---|
| יבשת |
אסיה  |
| היסטוריה | |
| ישות יורשת |
 איראן |
  | |
הרקע ההיסטורי וממלכת מדי
עריכהמָדַי הייתה ממלכה שהתקיימה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברמה המרכזית של איראן המודרנית. מדי הייתה יריבה מרה של אשור ובמאה ה-7 לפנה"ס, כרתה ברית עם בבל ויחדיו עלה בידם להביס את אשור. היא שמרה על עצמאותה כ-100 שנה עד אשר נכבשה על ידי כורש הפרסי בשנת 550 לפנה"ס. מדי לא נהפכה לפרובינציה אלא הייתה במעמד שווה לפרס באימפריה. לאחר כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול איבדה סופית את עצמאותה והתבוללה באימפריה.
האימפריה האחמנית
עריכהערך מורחב – הממלכה האחמנית
האימפריה האחמנית או "האימפריה הפרסית" הייתה ממלכה ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (550–331 לפנה"ס). היא הייתה הגדולה בממלכות העולם העתיק עד תקופתה, ושלטה על עמים רבים השונים בדתם, שפתם ותרבותם. בספרות חז"ל נמנית האימפריה כאחת משלוש האימפריות ששלטו "בכיפה", כלומר בכל העולם המוכר.[1]
השושלת נוסדה על ידי האחמניש, והגיעה לשיא כוחה בתקופת כורש השני, הידוע כ"כורש הגדול", ששחרר את פרס מידי ממלכת מדי ואף כבש את שטחי ממלכת מדי, שהייתה אחת מן הממלכות החזקות באזור באותה עת. לאחר מכן פלש כורש לאסיה הקטנה, וכבש את ממלכת לידיה ואת ערי המדינה היווניות השוכנות באזור. לאחר מכן, כבש כורש את בבל – בין הממלכות הגדולות ביותר באותה תקופה.
מלכי הממלכה האחמנית שמוזכרים בתנ"ך:
- כורש השני – פרסם את הכרזת כורש, בה נתן ליהודים הגולים לשוב לארצם ולבנות מחדש את בית המקדש.
- אחשוורוש במגילת אסתר – יש הסוברים שהכוונה לחשיארש הראשון, ויש הסוברים שזהו יורשו למלוכה ארתחשסתא הראשון.
לאחר תבוסת הממלכה האחמנית על ידי אלכסנדר הגדול וכיבושה על ידיו עברה השליטה ליוונים שפתחו את התקופה ההלניסטית באזור. לאחר כמה מלחמות התייצב השלטון באזור תחת בית סלאוקוס ששלט באימפריה הסלאוקית. לאחר מכן עברה השליטה לאימפריה הפרתית, עד 226 לספירה. לאחר תקופה זו שבה השליטה לבני המקום.
תחת שלטון הממלכה הסלאוקית
עריכה
הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס. בשיא כוחה חלשה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד לנהר האינדוס ולזמן קצר אף בתראקיה. הייתה זו המדינה הגדולה ביותר בעולם ההלניסטי.
האימפריה הפרתית
עריכה
האימפריה הפרתית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מסוף המאה ה-3 לפנה"ס. בהדרגה השתלטה על מסופוטמיה (עיראק של ימינו) בין 190 לפנה"ס ל-224 לספירה, והפכה לאויבתה המרה של האימפריה הרומית, בכך שהגבילה את השתלטותה מזרחה אל מעבר לקפדוקיה (היא מרכז טורקיה של ימינו).
האימפריה הפרתית הייתה אחת מהאימפריות העמידות ביותר של המזרח הקרוב. היא שלטה בכל השטח הקרוי כיום איראן, עיראק וארמניה, וכן בחלקים מטורקיה, גאורגיה, אזרבייג'ן, טורקמניסטן, אפגניסטן וטג'יקיסטן, ולתקופות קצרות בשטחים המהווים כיום חלקים מפקיסטן, סוריה, לבנון ואף ארץ ישראל. סופה של אימפריה זו בא בשנת 224 לספירה, כאשר מלכה האחרון ארטבן הרביעי (אנ') הובס על ידי אחד מן הווסאלים שלו, ונוצרה האימפריה הסאסאנית.
האימפריה הסאסאנית
עריכה
האימפריה הסאסאנית (ساسانیان, 226–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.
תחת שלטון האימפריה המוסלמית
עריכה
במאה ה-7 נכבשה האימפריה הסאסאנית על ידי המוסלמים מחצי האי-ערב ורוב תושביה קיבלו עליהם את דת האסלאם. אף על פי שהיו מוסלמים, שמרו הפרסים על עצמאות לאורך מרבית תקופת ח'ליפות אומיה ועבאס.
דוגמה לעצמאות זו באה בדמותה של השושלת הסמאנית שנאבקה ממושכות בשושלת העבאסית. וכך קרה שבמאה ה-9 איסמעיל סמאני, אציל פרסי שהתאסלם, השיג מהח'ליף הסכמה לשליטתו באזור. השושלת הסאמאנית היא למעשה שושלת פרסית מוסלמית שנקראה על שם סמאני הנ"ל. נכדיו סייעו לח'ליף אל מאמון ומונו למושלים בח'וראסאן. בשנת 874 הוכרו הסאמאנים כשליטי טרנסאוקסאניה (אזור בוכרה באוזבקיסטן של היום). הם כוננו ממלכה תקיפה ובוכרה נהייתה לבירתם. בימי האמיר איסמעיל הראשון ששלט בבוכרה (892–907) נקרעה טרנסאוקסאניה מעל ח'וראסאן ונעשתה ממלכה חזקה, שנתפשטה מן הערבה בצפון ועד המפרץ הפרסי בדרום, בואכה בגדד במערב. הוא היה שליט מוכשר ונמרץ. בנו אחמד (907–913) ונכדו נאצר (913–943) היו אף הם שליטים מעולים (בימי נאצר בן אחמד השתרעה ממלכת הסאמאנים כמעט על כל פני איראן). בזמנם פרחה הארץ. ממלכת הסאמאנים שגשגה, כנראה, בגלל קשרי מסחר הדוקים עם אירופה. השושלת הסאמאנית השיבה את זוהר התרבות הפרסית לאזור – הפעם עם ניחוח איסלמי. ב-999 כבשו הטורקים (גזנווים) את טרנסאוקסניה וחיסלו את מלכות הסמאנים. ואולם כיבוש זה הוחלף במהרה על ידי הסלג'וקים שגם כן היו ממוצא טורקי. בתחילת המאה ה-11 נכבשה הח'ליפות העבאסית על ידי השושלת הסלג'וקית. במאה ה-12 נשלטה פרס בידי האימפריה הח'ווארזמית.
במאה ה-13 נכבשה פרס מידי הח'ווארזמים ועברה לשליטת האימפריה המונגולית במסגרת כיבושי שטחים שביצעה בקרב ארצות האסלאם.
תחת שלטון האימפריה המונגולית
עריכה
בשנת 1219 החלה האימפריה המונגולית ובראשה ג'ינגיס חאן בכיבוש שטחי ממלכת פרס. במלחמת הכיבוש השתתף גם נכדו, גויוק חאן. לאחר מות ג'ינגיס חאן חולקה האימפריה המונגולית בין ארבעת ילדיו, התפרקה וירדה מגדולתה. השושלת המונגולית ששלטה בפרס נקראה השושלת האילח'אנית וקבעה את בירתה, תחילה במרגה אחר כך בתבריז ולבסוף בסולטנייה. תחילה היו השליטים המונגולים שמאניסטים ובודהיסטים אחר כך התאסלמו, מרבית שליטיהן האחרונים היו סונים מלבד הח'אן אולג'יתו חודבנדה שהיה שיעי.
פרס התגלגלה בין כמה שושלות טורקיות, שהאחרונה בהן הייתה אק קויונלו. בשנת 1500 נכבשה פרס על ידי האימפריה הספווית.
תחיית האימפריות והשושלות המוסלמיות בפרס
עריכהכיבוש פרס והעברתה לידי האימפריה הספווית בשנת 1500 סימל את החזרה והתחייה של השליטה האסלאמית בפרס. על פרס שלטו 3 אימפריות/שושלות מוסלמיות שיעיות עיקריות: האימפריה הספווית (משנת 1500 עד 1722), השושלת הקאג'ארית (משנת 1794 עד 1925) ושושלת פהלווי (משנת 1925 עד 1979). בין היתר החלו ארצות אירופאיות: פורטוגל, בריטניה, האימפריה הרוסית וצרפת לייסד היאחזויות קולוניאליות באזור. כתוצאה מכך איבדה פרס את שלטונה על רבים ממחוזותיה בחוזים עם האימפריה הרוסית – הסכם טורקמנצ'אי, הסכם גוליסטן ואחרים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ממלכת פרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרק 01 – דברי הימים: מלך פרסי זה מקצוע מסוכן – חלק א' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
הערות שוליים
עריכה- ^ "שלושה מלכו בכיפה: אחאב ואחשוורוש ונבוכדנצר" (תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יא עמוד א), בהתאם לזיהוי של חשיארש הראשון כאחשורוש התנכ"י.