אטול

מקור המילה "אָטוֹל" במילה "אָטהוֹלוּ" בשפת דיבהי, שפה הודו-ארית המדוברת באיים המלדיביים. היא נכנסה לשימוש במובן המקובל כיום בעקבות פרסומיו של צ'ארלס דרווין ב-1842, ובהם תיאר את האטולים כסוג של איים, והציע הסבר להיווצרותם בהתבסס על חמש שנות תצפית שערך במהלך מסעותיו באונייה "ביגל" (1831–1836).

המילה רווחת כרכיב ראשון בשמות מקומות, כגון: אטול קאפו ואטול נונו באיים המלדיביים.

 

ריכוזי אטולים קיימים באוקיינוס השקט (איי טואמוטו, איי קרוליין, איי מרשל, טריטוריית איי ים האלמוגים וקבוצות האיים של קיריבטי, טובלו וטוקלאו), ובאוקיינוס ההודי (באיים המלדיביים, לקשאדוויפ, ארכיפלג צ'גוס וסיישל). באוקיינוס האטלנטי אין ריכוזים גדולים של אטולים להוציא שמונה אטולים מזרח לניקרגואה השייכים למחוז סן אנדרס ופרובידנסיה בקולומביה.

שוניות אלמוגים משגשגות אך ורק במים חמים באזורים טרופיים וסובטרופיים ולכן אטולים מצויים רק באזורים אלה. האטול הצפוני ביותר בעולם הוא אטול קורה (Kure) באוקיינוס השקט אשר מיקומו 28°25′N 178°20′W / 28.417°N 178.333°W / 28.417; -178.333. האטולים הדרומיים ביותר בעולם מצויים בשונית אליזבת, חלק מטריטוריית איי ים האלמוגים בים טסמן, ומיקומם 29°57′25″S 159°4′32″E / 29.95694°S 159.07556°E / -29.95694; 159.07556. אין אטול הממוקם על קו המשווה עצמו, קצהו הדרומי של אטול ארנוקה, שהוא חלק מקיריבטי, נמצא רק 12 ק"מ מצפון לקו המשווה.

האטולים הגדולים בשטחם בעולם (שטח השונית, הלגונה והיבשה) הם:

• שונית סיה דה מלהה (Saya de Malha Bank) במערב האוקיינוס ההודי (35,000 קמ"ר) שקועה כולה מתחת לפני הים בעומק מינימלי של 7 מטרים.
• שונית לנסדאון (Lansdowne Bank) ממערב לקלדוניה החדשה (21,000 קמ"ר) שקועה כולה מתחת לפני הים בעומק מינימלי של 3.7 מטרים.
• שונית צ'גוס הגדולה (12,642 קמ"ר), שטח יבשתי 4.5 קמ"ר.
• שונית ריד בים סין הדרומי (8866 קמ"ר) שקועה כולה מתחת לפני הים בעומק מינימלי של 9 מטרים.
• שונית מקלספילד בים סין הדרומי (6448 קמ"ר) שקועה כולה מתחת לפני הים בעומק מינימלי של 9.2 מטרים.

 

על פי ההסבר של דרווין, טיפוסי איים שונים באוקיינוס מייצגים שלבים שונים בתהליך רציף של שקיעה וסחיפה של איים געשיים. תחילתם כהר געש המתרומם מעל פני הים. במים החמים סביב שולי האי מתפתחת שונית אלמוגים, הגדלה כלפי מעלה בעת שהאי שוקע. השונית נבנית בצידה החיצוני הפונה לים, ואילו בצידה הפנימי התנאים אינם מאפשרים זאת, ובהדרגה שוקע צד זה ונוצרת לגונה בינו לבין מרכז האי. מצב זה - של אי געשי המוקף ב"שונית-מחסום" המופרדת ממנו בלגונה - מכונה "כמעט אטול", וניתן לראותו באי בורה בורה ובאיים נוספים בארכיפלג איי החברה שבפולינזיה הצרפתית. בהמשך התהליך שוקע כל האי הגעשי ורק השונית המקיפה אותו שורדת מעל פני הים. זהו השלב שבו הופך האי לאטול. היווצרות אטול נמשכת כ-30 מיליון שנים.

אטולים הם תוצר של פעילות ביולוגית, ולכן הם נוצרים רק באקלים טרופי בו המים חמים ומאפשרים את גידול האלמוגים ובניית השונית. איים געשיים באקלים קר יותר סופם שיישחקו וישקעו באופן מוחלט מבלי להותיר עקבות מעל פני המים.

• לגונה
• שונית אלמוגים

• פרופסור משה ברור, "אטול", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 3), הוצאת יבנה, תשס"א

  מדיה וקבצים בנושא אטול בוויקישיתוף

• אטול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)