אגלי טל

בהקדמת הספר מפרט המחבר את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק, וכותב: ”וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בעניין סדר הלימוד וחידושים”.

הקדמת הספר התפרסמה בעיקר אודות הדברים שכתב על דרכי העיון אותם למד מהרבי מקאצק, וכן מהפלמוס שבו מאריך אודות לימוד תורה בשמחה. המחבר מביא את דעת הסבורים כי לימוד בשמחה מהווה פגיעה בעקרון תורה לשמה, עקרון שמשמעו אי מעורבות של שיקולים חיצוניים במניעים ללימוד התורה. המחבר מכריע להפך, לפיה השמחה במהלך לימוד התורה היא חלק חשוב ממצוות לימוד התורה, ובאמצעותה הלומד מתדבק בתורה^[2].

בהמשך שוטח המחבר את חשיבות לימוד הלכות שבת על פי תורת הקבלה, על פי תורת החסידות, ועל פי תורת הנגלה. כמו כן הוא כותב הערות בצד ההקדמה שכתב הוא בעצמו, ובהם הוא כותב חידושי תורה רבים על התלמוד, ומסביר אותם בדרך החסידות ובדרך הקבלה. הוא מזהיר את הלומד בספרו לעיין בו במתינות שכן הושקעה בו מחשבה רבה, וכאשר יש קושי לעיין בתלמוד ובראשונים כדי להבין את הדברים.

עיקרו של הספר נכתב על ידי רבי אברהם בורנשטיין בצורת פילפול, אך בנו רבי שמואל התבקש על ידו להוציא מתוך החיבור את הדברים שפסק הלכה למעשה ולכתוב אותם בפני עצמם, וכפי שכותב בסוף הקדמתו:

ולטוב יזכר שם בני מהר"ש נ"י שטרח הרבה בסידור הכתבים על מכונם, המוקדם - מוקדם, והמאוחר - מאוחר. וגם מלאתי את ידו להוציא את כל פסקי הלכות מתוך הפלפול ולעשות את פנים הספר בלשונו כי הוא בעל צחות לשון הקודש. וקמא קמא דתיקן הביא לפני וראיתיו מתאים עם הביאור לא החטיא המטרה. [רק במקומות מועטים שהצרכתי להגיה קצת הלשון לפי הלך רוחי] והכל מסודר באופן נאות כל הלכה על מכונה ועליה יסוב הביאור בחפץ לבבי

משכך מבנה הספר עשוי בצורה כפולה: במרכז הדף נכתבו ההלכות ויסודותיהן בקצרה מבנו, ומסביב לכך נמצא חיבורו בו הוא מסביר את הכללים והמקורות לאותו פסק.

בסיום ההקדמה מזהיר המחבר שלא לקנות ספרים שאין עליהם הסכמה מגדולי ישראל שבדקו את הספר, ווידאו שאין בו דברי שקר שבדה המחבר מליבו בשם גדולי ישראל.

הספר עוסק בעיקר בדיני בורר אופה וגוזז, כשאגב כך מפלפל המחבר בנושאים שונים ורבים. הספר גדוש בחידושים רבים שהעסיקו אחרונים אחרים מהם שחלקו על דבריו ומהם שהסכימו. מבין חידושיו ידועים חידושים אלה:

• מלאכה שלא הסתיימה - מחלק בין מלאכת אופה, למלאכת זורע: בעוד במלאכת אופה אינו עובר על איסור כאשר הוציא את הבצק קודם שנאפה, במלאכת זורע עובר על איסור בעצם כך שהניח את הזרע במקום שיכול לבוא לידי השרשה, אפילו אם לבסוף הזרע לא השתרש, בגלל שהציאו או מחמת סיבה אחרת, זאת בניגוד לדעתו של הרש"ש ועוד אחרונים, שאינם מחלקים בכך.
• קירוב מלאכה - מכוח חידושו הקודם, הוא סבור כי אדם שיקרב את צמיחת הזרע - אינו עובר בכך על מלאכת זורע, אך המקרב את האפיה או הבישול עובר על איסור מהתורה.
• מלאכת דש - שרק כאשר הדרך לעשות את המלאכה בשדה ובכרי נחשב הדבר כ'דש'. אך כאשר הדרך לעשות זאת קודם האכילה כגון פיצוח אגוזים, אין בכך איסור דש.
• בישול בחמה - סבור שההיתר הוא כיוון שאין פעולת בישול זה טובה כבישול באש: ”כיוון שיש שינוי בהנפעל מותר לכתחילה” (מלאכת אופה, אות מד). יש שכתבו מכוח דבריו להעדיף לבשל במקום הצורך כגון בבתי חולים או לחולה וכדומה על ידי מיקרוגל מאשר בדרך הרגילה.
• שלא כדרך - מבאר שישנם שני סוגי שלא כדרך: כאשר השינוי בדבר הנפעל כדוגמת אכילה שלא כדרך - שינוי זה הוא פטור בכל התורה. אך כאשר השינוי הוא רק בצורה הפעולה ולא בתוצאה כגון שעושה את המלאכה בשמאל במקום בימין - שינוי זה הוא פטור רק במלאכת שבת, מטעם שאין הדבר נחשב 'מלאכת מחשבת'.

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: אגלי טל

• הספר אגלי טל, (מהדורא חדשה, מהדורא ראשונה) באתר HebrewBooks.