מדריך זה עוסק במסלול

מידע מהיר
רמת קושי	בינוני
אורך	50.7 ק"מ
חבל/י ארץ	קהומבו
מתי מומלץ לבקר?	בין מרץ ליוני או בין ספטמבר לנובמבר

הטרק אל מחנה הבסיס הדרומי של הר אוורסט (אשר מכונה באנגלית "Everest Base Camp") הוא טרק מאתגר אך מתגמל באזור קהומבו אשר בנפאל. לאורך הטרק האיקוני הזה המטיילים עוברים דרך יערות, נהרות וקרחונים, בעת שהמטיילים עושים דרכם למחנה הבסיס אשר נמצא למרגלות הפסגה הגבוהה בעולם, הר האוורסט

הטרק מתחיל בעיירה הקטנה לוקלה, אליה ניתן להגיע רק באמצעות טיסה קצרה מקטמנדו. משם, השביל מתפתל דרך יערות עבותים, מעל נהרות שוצפים וחולפים על פני קרחונים בזמן שמטיילים עושים את דרכם לעבר מחנה הבסיס של האוורסט. לאורך הדרך, המטיילים יתקלו בכמה כפרי שרפה, כל אחד עם מנהגים ומסורות משלו, המספקים הזדמנות ללמוד על התרבות ואורח החיים המקומיים. הטרק מספק גם נופים עוצרי נשימה של פסגות מתנשאות אחרות כמו להוטסה וצ'ו אויו אשר מתנשאות לגובה של 8,000 מטר לפחות.

הטרק אמנם נחשב למאתגר והמטיילים נדרשים להיות בכושר גופני טוב ולעבור הכנה נאותה לקראת ההליכה במסלול.

אזור האוורסט (קהומבו), אשר נודע במיוחד עבור פסגות ההרים המרהיבות שלו ותושביו הידידותיים (שרפה), הוא אחד היעדים הפופולריים ביותר בקרב תיירים המבקרים בנפאל. בעוד שרבים מהמסלולים באזור האוורסט מפרכים, לאורך המסלולים ישנם מקומות רבים בהם המטיילים יכולים לנוח וליהנות מארוחה. מרבית המקומיים בהם תיתקלו לאורך המסלול ישמחו להנחות אתכם לנקודה הבאה במסלול. מרבית בני השרפה אשר מתחת לגיל חמישים מסוגלים לכל הפחות להבין אנגלית בסיסית, ורובם מדברים אנגלית שוטפת.

בעוד שניתן ללכת במסלול זה בכל עונות השנה, התקופה הטובה ביותר ללכת במסלול זה היא ממרץ עד אמצע מאי, או מתחילת ספטמבר עד אמצע נובמבר. עונות החורף באזור זה קרות במיוחד, והשלג עלול להקשות על הטיול למיקום אשר גבוה יותר מטנגבושה, וכמו כן, במהלך עונות החורף האכסניות אשר נמצאות במיקום גבוה יותר מטנגבושה עלולות לעיתים רבות להיות סגורות עד לסוף העונה. עונות הקיץ, מצד השני, הן גשומות, ולעיתים רבות הפסגות המרהיבות של האוורסט מוסתרות בעננים. אפריל ובתחילת מאי הוא הזמן הטוב ביותר לראות את הפריחה של הצמחייה אשר מוסיפה צבעים לנוף המרהיב. עם זאת האבק שמגיע מהודו במהלך תקופות האביב פוגע בראות של הנוף. ניתן לראות את הנופים באופן המיטבי לאחר המונסונים של הקיץ, אף על פי כן, כדאי גם לקחת בחשבון שתקופה זו מאופיינת בימים קצרים ומזג אוויר קריר.

שכירת שירותי מדריכי טיפוס ו/או סבלים

[עריכה]

האם אתם זקוקים לעזרה ממדריך וסבל מנוסה? אם אתם חזקים פיזית, אז לא תזדקקו לעזרת סבל, אף על פי שכדאי לקחת בחשבון ששכירת שירותיו של סבל מזרימה באופן ישיר מזומנים למשפחות עניות, ועשויה להעניק לכם גמישות רבה יותר לאורך הטיול. אם תשכרו את שירותיו של סבל, מומלץ להשאיר את החפצים יקרי הערך עליכם. מרבית הסבלים הם אנשים כנים במיוחד, אף על פי כן, מספיק סבל תחמן אחד על מנת שהחופשה תיהרס. העלות של שכירת שירותי הסבל היא בסביבות 2,000 עד 2,500 רופים (או אף יותר אם התיקים שלכם כבדים במיוחד), ומחיר זה כולל גם לינה וארוחות על החלק של המסלול שנמשך עד נמצ'ה. תצטרכו לדאוג להצטייד באוכל משלכם לאחר נמצ'ה.

אם אתם מתכננים ללכת רק עד טנגבושה או פנגבוצ'ה מדריכי טיפוס מנוסים לא יהיו הכרחיים. אחרי טנגבושה או פנגבוצ'ה מומלץ לשקול לשכור שירותי מדריך טיפוס מנוסה שיתלווה אליכם. המדריכים מסוגלים גם לסייע לכם לוודא שאתם תמיד הולכים בנתיב הנכון, לתת לכם הסברים לאורך הדרך על אתרים מקומיים שונים, וכמו כן הם יכולים להיות יקרים מפז אם תפצעו או תהיו חולים. כל המדריכים באזור הם דוברי אנגלית (ולעיתים קרובות גם שפות אחרות) וכולם חייבים להחזיק ברישיון רשמי על מנת לעבוד כמדריך. עלות שירותי המדריכים גבוהה בהרבה מעלות שירותי הסבלים (מומלץ תמיד אף על פי כן להתמקח על מחיר סביר מבעוד מועד), והם יוכלו רק להדריך אתכם, ולא יסחבו עבורכם את הציוד. בדומה לסבלים, הם ידאגו לעצמם לסידורי לינה וארוחות, אלא אם כן תציינו שאתם מעוניינים להזמין אותם לארוחה או לדאוג להם לסידורי לינה.

באופן כללי, מרבית המדריכים הם מקומיים ממוצא שרפה או טאמאנגס, בעוד שמרבית הסבלים הם ממוצא ראי או שייכים לקבוצות אתניות אחרות.

תוכלו לשכור את השירותים של מדריכים וסבלים באמצעות חברות בקטמנדו המתמחות בארגון טרקים, או שתוכלו לשאול על אפשרות זו לכשתגיעו ללוקלה או נמצ'ה. בנמל התעופה של לוקלה תמיד ישנם סבלים המסתובבים באזור דלת היציאה מנמל התעופה, בתקווה שאחד מהמטיילים ישכור את שירותיהם. בדרך כלל עדיף להסתייע בבעלי האכסניה כמתווך על מנת להשיג עסקה הוגנת. בעלי האכסניות מסוגלים לסיייע לך להשיג עסקה טובה ולתרגם את הצרכים הספציפיים שלך. מומלץ לעשות זאת בבית המלון Eco Paradise או בבית מלון נמצ'ה.

מומלץ לקחת טיסה מקטמנדו לכפר לוקלה על מנת להתחיל משם את הטרק. ישנן מספר חברות תעופה המפעילות עשרות טיסות מקטמנדו ללוקלה מדי יום. הטיסה ללוקלה מקטמנדו אורכת כ-25 דקות. עלות הטיסה ללוקלה מקטמנדו היא בסביבות 130 דולרים. כדאי לקחת בחשבון שבעונת הגשמים בקיץ ייתכנו עיכובים משמעותיים בטיסות, ובמקרים הקיצוניים ייתכן אפילו שהטיסות ללוקלה יופסקו לשבוע שלם.

כאשר תגיעו לכפר מונג'ו תצטרכו לעבור בנקודת הכניסה לפארק הלאומי סגרמאטה, להראות את הדרכון שלכם, ולשלם דמי כניסה בסך 3,000 רופי נפאלי.

קהומבו הוא אזור מוצלח לטרקים. הטרק הקצר ביותר אורך יומיים אשר במהלכם תלכו מלוקלה לנמצ'ה בזאר. הטרק הארוך ביותר אורך שמונה עד עשר ימים אשר במהלכם תלכו מלוקלה אל מחנה הבסיס הדרומי של הר האוורסט. להלן פירוט למסלול ההליכה משדה התעופה של לוקלה אל מחנה הבסיס הדרומי של הר האוורסט, כולל כל נקודות הביניים.

היום הראשון - 27.6856686.727801 משדה התעופה של לוקלה‏ ‏   עד 27.7720186.722802 מונג'ו‏ ‏   (2,800 מטרים מעל פני הים): מומלץ לצאת ישירות למונג'ו (אין שום סיבה להישאר יתר המידה בלוקלה, אלא אם כן אתם מתכננים לאכול שם ארוחת בוקר או ארוחת צהריים) על הדרך שמובילה לנמצ'ה (Namche). מרבית הסיכויים שתתקלו בדרככם בסבלים המובילים סחורות לבירת שרפה באמצעות יאקים. הכפר הראשון לאחר לוקלה הוא צ'הפלונג (Chheplung), ובהמשך הדרך תעברו ביישובים גאט (Ghat) ופאקדינג (Phakding). בשני הכפרים האחרונים ישנן אכסניות ומסעדות מוצלחות הממוקמות לאורך מסלול ההליכה במיקומים נוחים לקחת בהם הפסקה. עם זאת, אם לא התעייפתם ואתם בכושר גופני טוב, מומלץ להמשיך משם למונג'ו (כ-90 דקות עד שעתיים הליכה מפאקדינג) וללון שם, משום שבאופן זה תהיה לכם התחלה טובה בבוקר שלמחרת כאשר תתחילו ללכת בעלייה התלולה לנמצ'ה. המרחק מלוקלה למונג'ו הוא 6 קילומטרים ומשך ההליכה אורך בסביבות 6.5 שעות.

היום השני - ממונג'ו עד 27.8068786.713973 נמצ'ה בזאר‏ ‏  : לאחר שתעברו דרך נקודת הכניסה לפארק הלאומי סגרמאטהה (ותשלמו דמי כניסה בסך 3,000 רופי נפאלי), תמשיכו ללכת משם בשביל העובר דרך הכפר ג'ורסאל ולאחר מכן עובר לאורך נהר. בהמשך תצטרכו לחצות שני גשרים לפני ששתחילו ללכת את העלייה התלולה לנמצ'ה בזאר. ההליכה נמשכת מספר שעות ולכן כדאי לקחת בחשבון שאין מסעדות או אכסניות לאורך הקטע הזה של המסלול, ושיש עליכם מספיק מים עבור קטע זה אשר לא פשוט מבחינה פיזית. בנוסף, הקטע הזה של המסלול יוביל אתכם למיקום הנמצא בגובה רב, ומשום כך מומלץ שלא להתאמץ יתר המידה. אפילו האנשים החזקים ביותר עשויים לקבל מחלת גבהים בגובה הזה. אורך קטע המסלול ממונג'ו לנמצ'ה בזאר הוא 4.8 קילומטרים ולוקח בסביבות 3 עד 4 שעות ללכת אותו. כמעט כל קטע המסלול הוא במעלה הר.

היום השלישי והיום הרביעי - נמצ'ה בזאר‏ ‏   (3,440 מטרים מעל פני הים): מומלץ להישאר במשך יממה מנמצ'ה בזאר על מנת לאפשר לגוף להתאקלם לגובה. נמצ'ה בזאר, אשר נחשבת לבירת עם השרפה, מכילה בין היתר שני מוזיאונים, מספר בתי עסק מסוג אינטרנט קפה, וכמו גם שתי פיצריות ושלושה בתי קפה (אשר מכונים "מאפיות" בקרב המקומיים). בנמצ'ה בזאר ישנם גם שני חלפני כספים רשמיים, ומשום כך זהו גם מקום מוצלח לרכוש מטבע מקומי עבור הימים הבאים של הטיול (באכסניות ובמסעדות בקהומבו תוכלו לשלם רק עם רופי נפאלי). בנמצ'ה בזאר תוכלו גם לרכוש מגוון ספרים באנגלית, אם כי כדאי לקחת בחשבון שמחיר הספרים בנמצ'ה בזאר גבוה יחסית בהשוואה למחיר הספרים בקטמנדו.

מומלץ לבקר בכפרים הסמוכים לנמצ'ה בזאר במהלך היממה בה תשהו באזור זה לצורך התאקלמות. הכפר קומצ'ונג (ממוקם בגובה 3,790 מעל פני הים) ממוקם בקרבת נמצ'ה בזאר ממש מעבר לגבעה וייקח לכם בערך שעה וחצי עד שעתיים להגיע לשם ברגל. ישנם מספר מוקדי עניין בקומצ'ונג, מספר אכסניות, ומספר בתי קפה. הכפר קונדה (Khunde) ממוקם במרחק הליכה קצר מקומצ'ונג. על מנת להגיע לקונדה מומלץ ללכת בשביל המוביל לטנגבושה, ואז בחלק העליון של הגבעה מעל לנמצ'ה בזאר, תוכלו ללכת במעלה ההר ישירות אל קונדה (השביל הרחב מצד ימין מוביל לטנגבושה). לאחר שתטפסו במעלה מדרון תלול, תגיעו למסלול המראה אותו תחצו עד אשר תגיעו לשביל שנמצא בצד השני של מסלול ההמראה. משם תלכו במורד הגבעה לאורך שביל מרוצף עד אשר תבחינו במבני בית הספר של קומצ'ונג. ת'אמה (ממוקם בגובה 3,750 מעל פני ים) הוא כפר מסורתי יותר אשר נמצא במרחק שעתיים וחצי עד שלוש שעות הליכה מנמצ'ה בזאר. על מנת להגיע לת'אמה מנמצ'ה בזאר יש ללכת על השביל שעובר על פני המנזר של נמצ'ה בזאר (המכונה "נמצ'ה גומפה"). מכאן, מרבית המסלול יהיה מישורי ברובו ויעבור בנופים שלווים. לאורך המסלול תעברו על פני שני כפרונים קטנים - פורטה (Phurte), וטסהו (Tesho). בת'אמה ישנן מספר אכסניות וכמו גם את אחד מהמנזרים העתיקים ביותר באזור קהומבו.

היום החמישי - מנמצ'ה בזאר עד 27.8362486.764574 טנגבושה‏ ‏   (3,870 מטרים מעל פני הים): מנמצ'ה בזאר תעלו בתחילה במעלה מדרון תלול מעט אך משם תלכו על דרך מישורית ברובה לכפרים קנג'ומה (Kenjuma) וסאנאסה (Sanasa). בקנג'ומה תוכלו לרכוש מזכרות מוצלחות רבות, כמו גם מזון ומשקאות. משם הדרך ממשיכה ויורדת לאזור בו עובר נהר "Dudh Koshi", כאשר בדרך תעברו מספר כפרונים ותחצו מספר גשרים. מהכפרון "פונקי ת'נגה" (Phunki Thanga), הדרך עולה שוב במעלה מדרון תלול. אין בתי תה או אכסניות בקטע הזה של המסלול, ולכן מומלץ לאכול מעט בפונקי ת'נגה ולהצטייד שם באספקת מים עבור המסע לטנגבושה אשר ייקח בערך שעה וחצי מפונקי ת'נגה. מומלץ להימנע ממאמץ יתר בחלק הזה של המסלול על מנת להימנע ממחלת גבהים.

היום השישי - מעבר בכפרים פנגבוצ'ה, דינגבוצ'ה, ופריצ'ה‏ ‏  : עבור המטיילים שממשיכים כל הדרך עד הר האוורסט, הדרך תעבור מכאן בכפרים דבוצ'ה (אשר מכילה בין היתר מנזר נשים קטן שבהחלט שווה ביקור), פנגבוצ'ה (הממוקם בגובה 3,860 מטרים מעל פני הים), דינגבוצ'ה, ופריצ'ה (הממוקם בגובה 4,240 מטרים מעל פני הים). בכל הכפרים הללו תוכלו לרכוש מזון או להישאר ללון באכסניה. מהכפרים הללו הכי מומלץ להישאר בפנגבוצ'ה (ובמיוחד בחלק העליון של הכפר בו ממוקם המנזר המקומי) משום שהוא אזור פסטורלי יותר אשר מוקף בעצים. אם החלטתם לערוך טיול איטי ורגוע יותר, זה ללא ספק יהיה המקום הטוב ביותר לנוח ולהירגע. עבור המטיילים אשר מתכוונים להמשיך להר איילנד פיק (Island Peak) היעד הסופי יהיה צו'קהונג. משום שצ'וקהונג בהחלט רחוקה יותר מפריצ'ה, תאלצו להישאר לישון בפנגבוצ'ה או בדינגבוצ'ה.

היום השביעי - 27.8949986.819715 פריצ'ה‏ ‏  : מומלץ להישאר יום בפריצ'ה על מנת להתאקלם לגובה הרב. תוכלו לקחת טיולים קצרים ואיטיים סביב הכפר, להתפעל מהפסגות הסמוכות, ולקרוא את הספר שקניתם בנמצ'ה. אם אתם מתחילים להרגיש ברע, יידעו את מדריך הטיפוס על כך, או את בעלי האכסניה שבה אתם שוהים, והתחילו ללכת חזרה למיקום נמוך יותר מהר ככל האפשר.

היום השמיני - מפריצ'ה עד 27.948186.81046 לובוצ'ה‏ ‏   (4,930 מטרים מעל פני הים): מומלץ להישאר לישון בלובוצ'ה אשר פופולרי למדיי בקרב תיירים. ישנן מספר אכסניות בלובוצ'ה אך אין הרבה מה לעשות כאן מלבד לאכול ולישון. משום שזהו יעד מתוייר יותר, לעיתים רבות מטיילים שמגיעים ללובוצ'ה מגלים שכל החדרים מלאים ו/או שהחדרים היחידים שזמינים הם חדרי מעונות בהם מטיילים חולקים את החדר עם זרים. אפילו אם כבר שילמתם על חדר פרטי, משום שזהו יעד מתוייר למדיי, ייתכן שבעל האכסניה יבקש שתחלקו את החדר עם אדם אחר משום שאין יותר חדרים פנויים.

היום התשיעי - מלובוצ'ה עד 27.9807986.828927 גוראק-שפ‏ ‏   (5,160 מטרים מעל פני הים): קטע המסלול הזה קל למדיי ואורך בסביבות שלוש שעות. בגוראק-שפ ישנו אגם קטן אשר בדרך כלל קפוא. בכפר ישנן שלוש אכסניות. מומלץ לטפס על גבעת "Kala Patthar" (5,380 מטרים מעל פני הים) הנמצאת בסמוך לכפר אשר ממנה נשקף נוף פנורמי מרהיב של הר האוורסט והפסגות הסמוכות לו.

היום העשירי - מגוראק-שפ עד 28.004186.85718 מחנה הבסיס הדרומי של הר אוורסט‏ ‏  : לוקח בסביבות שעתיים ללכת בקטע המסלול מגוראק-שפ למחנה הבסיס הדרומי של הר אוורסט. מחנה הבסיס הדרומי של האוורסט מסומן עם ערימות של אבנים, דגלים, ושילוט. כדאי לקחת בחשבון שמחנה הבסיס הדרומי עשוי בהחלט להכיל מטיילים רבים מכל רחבי העולם. חלקם עשויים להיות עסוקים בחגיגת ההגעה ליעד, ובלקיחת תצלומים קבוצתיים של עצמם כמזכרת מהיעד. במחנה הבסיס הדרומי ישנם גם אוהלים רבים של המטיילים שמגיעים למקום, וכמו גם בית תה בו המבקרים יכולים לרכוש מזון ומשקאות.

דרך חלופית לחזור ללוקלה בסיום המסלול: כאשר תתחילו ללכת חזרה לשדה התעופה של לוקלה, מומלץ ללכת מלובוצ'ה דרך היישוב צ'ו לה (אשר נמצא 5,370 מטרים מעל פני הים) דרך עמק גוקיו (Gokyo valley) המכיל אגמי הקרחון ונופים מרהיבים ואשר לא מתוייר באותה המידה כמו הדרך העיקרית מלוקלה להר האוורסט.

מפה אינטראקטיבית

[עריכה]

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

$1°$2′$3″N $4°$5′$6″E

מפת טרק אל מחנה הבסיס הדרומי של הר אוורסט

אזהרה: הטיפוס לפסגת הר האוורסט מסוכן ביותר, אפילו עבור מטפסי הרים מנוסים אשר משתמשים במיכלי חמצן ואשר אליהם מתלווים מדריכים מנוסים. לאורך השנים רבים מהמטפסים המנוסים שניסו להגיע לפסגת ההר, ורבים מהשארפות שהתלוו אליהם מתו או נפצעו באופן רציני בעת שניסו להגיע לפסגת הר האוורסט. משום כך, למטפסים חסרי ניסיון אין שום סיכוי לשרוד את הטיפוס לפסגת ההר. אם תחליטו שאתם מעוניינים לנסות להגיע אל הפסגה בכל מקרה, הקפידו תמיד לפעול לפי ההוראות של המדריך שיתלווה אליכם - חייכם יהיו תלויים בכך.

הר האוורסט הוא ההר הגבוה ביותר בעולם. גובהו של ההר הוא 8,848 מטרים מעל פני הים. ההר מכונה גם בשמות סגרמאטהה (שמו הנפאלי של ההר), וצ'ומולונגמה (שמו הטיבטי של ההר). השם "אוורסט" נקרא על שם המודד הבריטי סר ג'ורג' אוורסט שהיה המודד הראשי של הודו והאחראי השני למיפוי הטריגונומטרי הגדול של הודו. הר האוורסט ממוקם על הגבול בין נפאל וסין, כאשר כמחצית מההר נמצאת בכל צד של הגבול. הראשונים שהגיעו לפסגת האוורסט היו המטפס הניו זילנדי סר אדמונד הילרי והשרפה טנזינג נורגיי אשר ביצעו את ההעפלה המוצלחת הראשונה ב-29 במאי 1953.

לאורך השנים מטפסים שונים נהרגו בעת שניסו להגיע לפסגת ההר. בחלק העליון של ההר נמצאות עד היום גופות שונות של מטפסי הרים שמתו על ההר.

הממשלות של נפאל וסין דורשות מכל מי שמעוניין לטפס על ההר לרכוש היתר המאפשר זאת. עלות ההיתר תלויה במסלול ובעונת הטיפוס. בנפאל עלות ההיתר היא בסביבות 11,000 דולרים עבור כל מטפס^[1]. בנוסף לכך המטיילים נדרשים גם להשאיר שְׁטָר הִתחַיְבוּת על מנת להבטיח שכל האשפה/פסולת של המטיילים לא תישאר על ההר.

ישנם שני מסלולים עיקריים לפסגת ההר - המסלול שנמצא במדרון הדרום-מזרחי, והמסלול שנמצא במדרון הצפון-מזרחי. המסלול הדרום-מזרחי הוא המסלול הפופולרי יותר בעיקר משום שהוא נחשב בטוח יותר וקל יותר.

העלייה לפסגת ההר מהמדרון הדרום-מזרחי מתחילה ממחנה הבסיס הדרומי שממוקם בגובה 5,380 מטרים מעל פני הים. מרבית חברי משלחת הטיפוס בדרך כלל מקדישים שישה עד שמונה ימים להגעה אל מחנה הבסיס הדרומי על מנת לאפשר לגוף להתאקלם לגבהים הללו כדי למנוע מהמטיילים ללקות במחלת גבהים. בדרך כלל יאקים וסבלים מקומיים שונים סוחבים את ציוד הטיפוס של המטפסים, וכמו גם את יתר האספקה הנחוצה למטפסים, תמורת תשלום כמובן.

מחנה הבסיס הדרומי של הר אוורסט

לעיתים רבות מטפסים מתקדמים שמתכננים לטפס לפסגת האוורסט נשארים במחנה הבסיס הדרומי של ההר לכל הפחות 4–8 שבועות על מנת לאפשר לגוף להתאקלם לגובה הרב. במשך הזמן הזה מדריכי הטיפוס מתקינים חבלים וסולמות במפל הקרח של קהומבו אשר ידוע לשמצה בשל היותו לא יציב. מפל הקרח בתחתית ההר הוא ללא ספק אחד מהחלקים המסוכנים ביותר בהר האוורסט. מטפסים רבים, וכמו גם מדריכי טיפוס מקומיים, נהרגו לאורך השנים בחלק הזה של המסלול. על מנת להפחית את הסיכונים, המטפסים בדרך כלל מתחילים לטפס במעלה מפל הקרח של קהומבו הרבה לפני הזריחה, כאשר הטמפרטורות הקרות של הלילה מסייעות למטפסים לוודא שגושי הקרח של הקרחון נשארים במקום.

27.9882886.875599 מחנה 1‏ ‏  

מעל מפל הקרח, בגובה 6,065 מטרים מעל פני הים, ממוקם מחנה 1. מחנה 1 משמש כמחנה זמני כאשר מרבית המטפסים נשארים בו רק לילה אחד.

27.9801086.9033110 מחנה 2‏ ‏  

מחנה הבסיס השני ממוקם בגובה 6,400 מטרים מעל פני הים. על מנת להגיע למחנה 2 המטיילים צריכים לעלות במעלה קרחונים נוספים המכילים לרוב סדקים ענקיים רבים המונעים מהמטפסים גישה ישירה למחנה 2. משום כך, לרוב המטפסים נאלצים ללכת לקצה הימני אל מעבר קטן המכונה בשם "Nuptse corner".

27.9690486.9177311 מחנה 3‏ ‏  

מהמחנה השני המטפסים עולים למחנה השלישי באמצעות חבלי טיפוס. המחנה השלישי ממוקם בגובה 7,400 מטרים מעל פני הים. המחנה הרביעי נמצא רק עוד 500 מטרים משם, בגובה 7,920 מטרים מעל פני הים. בקטע המסלול בין המחנה השלישי למחנה הרביעי מטפסי ההרים נדרשים להתמודד עם שני מכשולים נוספים - "Geneva Spur" ו-"Yellow Band". ה-Geneva Spur הוא צלע הר בצורת סדן. טיפוס באמצעות חבלים מאפשר למטפסים לעבור את קטע מסלול זה. ה-Yellow Band הוא צלע הר העשוי מאבן חול. כעת, כאשר המטפסים נמצאים בסביבות 8,000 מטרים מעל פני הים מרבית המטפסים מתקשים במיוחד להמשיך בגבהים העצומים הללו, אפילו כאשר יש ברשות המטפסים אספקת חמצן. לרוב המטפסים מסוגלים להישאר בגבהים הללו לכל היותר שניים או שלושה ימים אשר יוקדשו להגיע לפסגה. בדרך כלל נחוץ מזג אוויר בהיר יחסית ללא רוחות חזקות על מנת שהניסיון להגיע לפסגה יצלח. כאשר מזג האוויר איננו משתף פעולה בימים הספורים הללו, המטפסים נאלצים לרדת מההר.

27.9734786.9300212 מחנה 4‏ ‏  

מהמחנה הרביעי מרבית מטפסי ההרים מנסים להגיע לפסגת ההר בין השעות 8 בערב עד 2 בלילה, כאשר עבור קטע מסלול זה, אשר אורכו כאלף מטרים, מוקצים עד 10–12 שעות. בתחילה המטפסים מגיעים ל"מרפסת" (The Balcony) שממוקמת בגובה 8,400 מטרים מעל פני הים, אשר בה הם יכולים לנוח ולהתבונן בפסגות שנמצאות מדרום וממזרח עם אור השחר המוקדם. משם המטפסים ממשיכים לטפס במעלה מדרגות סלע מרשימות עד אשר הם יגיעו לפסגה הדרומית של ההר הממוקמת בגובה 8,750 מטרים מעל פני הים.

מהפסגה הדרומית המטפסים עולים לרכס המזרחי של ההר, המכונה "Cornice traverse". זהו אחד מהחלקים המסוכנים ביותר של המסלול, אשר בו המטפסים מסתכנים בנפילה לתהום בגובה 2,400 מטרים מהמצוק הדרום-מערבי, או לנפילה לתהום בגובה 3,050 מטרים מהמצוק הצפון-מערבי. בסוף קטע המסלול הזה, בגובה 8,760 מטרים מעל פני הים, ישנו קיר סלע בגובה 12 מטרים המכונה "מדרגת הילרי".

טנזינג והילרי היו מטפסי ההרים הראשונים שהגיעו למיקום הזה, והם הצליחו לטפס מעל לקיר הסלע הזה באמצעות ציוד טיפוס לא משוכלל, וללא עזרת חבלי טיפוס. כיום מרבית המטפסים מטפסים מעל ל"מדרגת הילרי" באמצעות חבלי טיפוס אותם התקינו מדריכי הטיפוס מבעוד מועד. המעבר מפסגת מדרגת הילרי ועד לפסגת הר האוורסט קל יחסית. המטפסים שמגיעים ל27.9877386.9245313 פסגת האוורסט‏ ‏   בדרך כלל נשארים לפחות חצי שעה ב"פסגת העולם". בסופו של דבר המטיילים חייבים להתחיל לצאת לעבר המחנה הרביעי לפני רדת החשכה, לפני שמזג האוויר של שעות אחר הצהריים יהפוך עבורם למכשול רציני, או לפני שתיגמר אספקת החמצן בבלוני החמצן.

כדאי לקחת בחשבון שגם בקטמנדו וגם בפוקהרה ישנם כספומטים וכמו כן, כדאי גם לקחת בחשבון שבחנויות ומסעדות רבות בקטמנדו ובפוקהרה מקבלים כרטיסי אשראי. מחוץ לערים תתקשו לרוב למצוא מקום שמקבל כרטיסי אשראי. משום כך, במהלך שהותכם בקטמנדו, מומלץ במיוחד להמיר מטבעות זרים לרופי נפאלי, משום שזהו המטבע אותו מקבלים מרבית בתי העסק בנפאל כולה.

מרבי האכסניות והמסעדות באזור קוהומבו מקבלים רק רופי נפאלי. מומלץ לוודא שיש איתכם לכל הפחות 3,000 רופי נפאלי לאדם ליום עבור לינה ומזון. המחירים יהיו יקרים יותר ככל שתעלו למיקומים גבוהים יותר.

המחירים באזור קהומבו הם כדלקמן נכון ל-2017: - חדר בסיסי באכסניה עולה בסביבות 300 עד 700 רופי נפאלי. בקבוק מים עולה בסביבות 120–450 רופי נפאלי. פחית קולה עולה בסביבות 150 עד 400 רופי נפאלי. ארוחות עולות בסביבות 500 עד 900 רופי נפאלי. מקלחת עם מים חמים עולה בסביבות 200 עד 400 רופי נפאלי. ממתקים עולים בסביבות ​​280-80 רופי נפאלי. הטענת סוללות עולה בסביבות 100 עד 300 רופי נפאלי לשעה.

האכסניות ובתי התה לאורך המסלל מגישים מנות מגוונות בבוקר, בצהריים ובערב. ככל שתתקרבו להר האוורסט תראו שגם המאכלים והמשקאות הזמינים באכסניות ובתי התה הולך ופוחת, ושהמאכלים פחות מוצלחים מהמאכלים שנמכרים בערים. הסיבה לכך היא בעיקר משום שככל שהישובים נמצאים במיקומים מרוחקים יותר ישנו קושי רב יותר בהעברת אספקה רבה ומגוונת לאותם המיקומים. אף על פי כן, באכסניות ובתי התה עדיין תוכלו ליהנות משפע של מאכלים מהמטבח הנפאלי, הטיבטי, מהמטבח הקונטיננטלי, מהמטבח האיטלקי ומהמטבח ההודי.

מנות פופולריות לאורך הדרך כוללות בין היתר פיצה, פסטה, אטריות, תפוחי אדמה, ביצים, דאל בהאט (אורז מבושל עם מרק עדשים), לחם טיבטי, דייסת טסאמפה, מרק וירקות טריים (תלוי בעונה), ואפילו קינוחים שונים כמו פאי תפוחים ופנקייקס. מרבית האכסניות מספקות למטיילים ארוחת בוקר הכוללות לחם טיבטי, דייסת טסאמפה, דייסת שיבולת שועל, חביתות, פנקייקס, גבינה ומיץ. מרבית המטיילים אוכלים ארוחת צהריים בבתי התה שממוקמים לאורך המסלול. מנות פופולריות במיוחד לארוחת צהריים כוללות בין היתר דאל או ירקות ואורז מבושלים (בהאט) משום שזהו מהמאכלים הכי פופולרים בקרב תושבי נפאל (בעיקר משום שזוהי ארוחה קלה ועשירה בפחמימות) אך לעיתים רבות יהיו זמינים גם מרקים, אטריות, סטייקים, כריכים, פסטה, או פיצות. מרבית המטיילים אוכלים את ארוחות הערב באכסניות בהן המטיילים נשארים לישון, והתפריט של ארוחות הערב בדרך כלל דומה לתפריט של ארוחות הצהריים. מומלץ למטייל לשתות נוזלים רבים (מלבד אלכוהול וקפה). מרק שום היא מנה פופולרית מאוד באזור קוהומבו משום שמקומיים רבים נוטים להאמין שמרק השום מסייע להפחית את הסיכון ללקות במחלת גבהים.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: מחנות הבסיס של הר אוורסט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האוורסט בייס קמפ

• שמורת הטבע הלאומית צ'ומולונגמה - האזור הפחות מתוייר של האוורסט אשר נמצא בצד הסיני של ההר (אזור טיבט).