The Queen Is Dead

ערך זה עוסק באלבום של הסמית'ס. אם התכוונתם לביטוי, ראו המלך מת, יחי המלך!.

The Queen Is Dead

אלבום אולפן מאת הסמית'ס
יצא לאור	16 ביוני 1986
הוקלט	חורף 1985
סוגה	אינדי פופ, רוק אלטרנטיבי
שפה	אנגלית
אורך	37:07
חברת תקליטים	ראף טרייד (בריטניה) סייר רקורדס (ארצות הברית)
הפקה	מוריסי, ג'וני מאר
כרונולוגיית אלבומים של הסמית'ס Meat Is Murder (1985) The Queen Is Dead (1986) The World Won't Listen (1987)
סינגלים מ-The Queen Is Dead "The Boy with the Thorn in His Side" תאריך יציאה: 23 בספטמבר 1985 "Bigmouth Strikes Again" תאריך יציאה: 19 במאי 1986 "There Is a Light That Never Goes Out" תאריך יציאה: 12 באוקטובר 1992

The Queen Is Dead הוא אלבום האולפן השלישי של הלהקה הבריטית הסמית'ס. הוא יצא לאור בבריטניה ב-16 ביוני 1986 דרך חברת התקליטים העצמאית Rough Trade ובארצות הברית ב-23 ביוני 1986 דרך הלייבל Sire Records ונחשב לאלבום הפופולרי ביותר של הלהקה.

האלבום שהה 22 שבועות במצעד האלבומים הבריטי, בו הגיע למקום השני. במצעד הקנדי הגיע האלבום למקום ה-28, ובמצעד בילבורד האמריקאי הגיע למקום ה-70. ב-1990 הוכתר האלבום לאלבום זהב על ידי ה-RIAA, איגוד תעשיית ההקלטות של אמריקה.

על עטיפת האלבום מופיעה תמונה של השחקן הצרפתי אלן דלון מתוך הסרט L'Insoumis מ-1964.

ג'וני מאר, גיטריסט הלהקה, כתב כמה מהשירים שהופיעו ב-The Queen Is Dead במהלך סיבוב ההופעות של הסמית'ס בבריטניה בתחילת 1985. The Boy with the Thorn in His Side, לפי מאר, היה "קטע מוזיקלי שנכתב ללא מאמץ" במהלך אותה תקופה. מילות השיר הן אלגוריה להתמודדותה של הלהקה עם חוסר הערכה מצד תעשיית המוזיקה. ב-2003 ציין מוריסי כי זהו השיר האהוב עליו של הסמית'ס.

בקיץ 1985 הניח מאר הקלטת דמו של המוזיקה מהשיר Some Girls Are Bigger Than Others בתיבת הדואר של מוריסי, שבתורו הוסיף למוזיקה מילים. בראיונות ציין מאר כי הוא חושב שהמוזיקה בשיר טובה יותר מהמילים.

השירים Frankly Mr. Shankly, I Know It's Over ו-There Is a Light That Never Goes Out נכתבו על ידי מוריסי ומאר ב"מרתון" של כתיבה בסוף אותו קיץ בביתו של מאר. השני, לפי הסברה, הוא פנייה לג'ף טרוויס - מנהל חברת התקליטים של הסמית'ס, Rough Trade. טרוויס תיאר את השיר כ"שיר מצחיק" על "רצונו של מוריסי להיות במקום אחר" והודה כי השורה בשיר על "שירה נוראית" מתייחסת לפואמה שכתב עבור הזמר.

השיר There Is a Light That Never Goes Out כולל מילים שנלקחו מהשיר Lonely Planet Boy של הניו יורק דולס. לפי מאר, "כשניגנו אותו לראשונה חשבתי שזה השיר הכי טוב שאי פעם שמעתי".

מנגינת השיר Never Had No One Ever, שהושלם באוגוסט 1985, התבססה על דמו שמאר הקליט בדצמבר 1984, שבתורו היה מבוסס על השיר I Need Somebody של הסטוג'ס. לפי מאר, "האווירה בשיר הזה די מסכמת את כל האלבום ואת חוויית ההקלטה שלו". מילות השיר מתארות את תחושת חוסר הביטחון של מוריסי ואת ההרגשה כי כבן למשפחת מהגרים הוא איננו בביתו ברחובות מנצ'סטר.

The Boy with the Thorn In His Side, Bigmouth Strikes Again ו-Frankly Mr. Shankly הושמעו לראשונה בהופעה חיה במהלך סיבוב הופעות בסקוטלנד בספטמבר-אוקטובר של אותה שנה, בעוד The Queen Is Dead ו-There Is a Light That Never Goes Out נוגנו במהלך בדיקות הסאונד.

The Queen Is Dead מבוסס על שיר שמאר כתב בנעוריו, בעוד Cemetry Gates (שגיאת הכתיב במקור) היה תוספת מאוחרת לאלבום. מאר לא חשב שמנגינת הגיטרה בשיר הייתה מעניינת מספיק כדי להתפתח לכדי שיר, אך מוריסי לא הסכים עם הטענה כששמע אותו מנגן אותה.

האלבום הופק על ידי מוריסי ומאר, בשיתוף עם טכנאי הסאונד סטיבן סטריט איתו עבדו גם על האלבום הקודם, Meat Is Murder. סטריט נזכר, כי "למוריסי, לג'וני ולי היו יחסי עבודה טובים – שלושתנו היינו בערך באותו גיל ואהבנו את אותם דברים, אז כולם הרגישו די רגועים באולפן".

הלהקה סבלה מבעיות שונות עם חברת התקליטים Rough Trade באותה תקופה, אך לפי סטריט, "זה לא פגע בהקלטה כי האווירה באולפן הייתה מאוד בונה".

רוב האלבום הוקלט במהלך חורף 1985 באולפני ג'ייקוב בפרנהאם תחת השם Margaret on the Guillotine.

השיר הראשון מתוך האלבום שהוקלט, במהלך יולי 1985, היה The Boy with the Thorn in His Side. ההקלטה התבצעה באולפן קטן במנצ'סטר והייתה אמורה לשמש כדמו במקור, אך הלהקה חשבה שהיא טובה מספיק כפי שהיא והחליטה לשחרר אותה כסינגל. השיר יצא לחנויות ב-16 בדצמבר 1985 והגיע למקום ה-23 במצעד הסינגלים הבריטי.

באוגוסט 1985 הוקלטו Bigmouth Strikes Again ו-Some Girls Are Bigger Than Others באולפני RAK בלונדון, ואיתם גם רצועות הבי-סייד Asleep ו-Rubber Ring. הזמרת קירסטי מק'קול הקליטה קולות רקע לשיר Bigmouth Strikes Again, אבל מאר חשב שהם נשמעים "מוזר מאוד" והם הוחלפו בגרסה הסופית של האלבום בקולו של מוריסי מנוגן במהירות גבוהה. בעטיפת האלבום ניתן הקרדיט על קולות הרקע ל"אן קוטס" – מחווה למחוז אנקוטס במנצ'סטר.

בשיר Some Girls Are Bigger Than Others המוזיקה נחלשת בתחילת ההקלטה. לפי סטריט, האפקט נעשה באופן מכוון כדי ליצור אשליה של דלת נסגרת ונפתחת מחדש.

השיר Frankly Mr. Shankly היה ניסיון לשחזר את ה"הרגשה" שבשיר Yesterday's Man של סנדי שו, אף על פי ש"זה לא ממש עבד" לפי מאר. לינדה מקרטני הוזמנה לנגן בפסנתר בשיר, אך סירבה להצעה, והקלטה ראשונית של השיר הכוללת חצוצרה נגנזה.

השיר The Queen Is Dead היה אחד האחרונים שהוקלטו. לופ התופים המאפיין אותו הוקלט על ידי מייק ג'ויס וסטיבן סטריט בעזרת סמפלר והוא נפתח בקטע שירה הלקוח מסרטו של בריאן פורבס מ-1962, The L-Shaped Room.

האלבום יצא לאור כחצי שנה לאחר סיום ההקלטות, ביוני 1985, לאחר שבחודש מאי אותה שנה הופץ הסינגל Bigmouth Strikes Again כהקדמה. השיר היה לסינגל היחיד שיצא באופן רשמי מהאלבום. רבים עודדו את הלהקה להוציא גם את השיר There Is a Light That Never Goes Out כסינגל, אך ג'וני מאר רצה להוציא שיר קצבי יותר שיכריז על חזרתה של הלהקה, בדומה ל-Jumpin' Jack Flash של הרולינג סטונז. השיר לא זכה להצלחה משמעותית והגיע למקום ה-26 במצעד הבריטי.

The Queen Is Dead נחשב על ידי רבים לאלבום הטוב ביותר של הסמית'ס. הערבוב בין השפעות ג'אנגל פופ, הפלישה הבריטית, רוקבילי ופאנק רוק נחל הצלחה מיידית בבריטניה ומיצב את הסמית'ס כאחת הלהקות הגדולות במדינה באותה תקופה. מוריסי ומאר, עם זאת, סבורים שדווקא האלבום Strangeways Here We Come שיצא בשנה שלאחר מכן הוא פסגת היצירה של הלהקה.

המגזין רולינג סטון נתן לאלבום ציון של חמישה כוכבים. המבקר מארק קולמן ציין את חוש ההומור של מוריסי ושיבח במיוחד את ביצועיו של הסולן בשיר Cemetry Gates. בסיכום הביקורת כתב, כי "בין אם תאהבו את זה או לא, הבחור הזה הולך להיות בסביבה עוד הרבה זמן".

אתר המוזיקה פיצ'פורק הציב את The Queen Is Dead במקום השישי בדירוג האלבום הטובים ביותר של שנות ה-80. בשנת 2000, הציב המגזין מוג'ו את There Is a Light Than Never Goes Out במקום ה-25 בדירוג 100 השירים הטובים בכל הזמנים שלו, בעוד ערוץ הטלוויזיה 2VH הציב אותו בראש דירוג 500 שירי האינדי הטובים. ב-2003 הוצב באלבום במקום ה-216 בדירוג 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של הרולינג סטון, ב-2006 הוא הוכתר לאלבום הבריטי השני הכי טוב על ידי המגזין NME וב-2006 הוא הוצב במקור השלישי ברשימת 40 האלבומים הטובים של שנות השמונים של המגזין Q. המגזין הבריטי Clash הוסיף את האלבום לרשימת האלבומים הקלאסיים של כל הזמנים בגיליון יוני 2011, בו נכתב כי "זה אלבום ללכת לאיבוד בתוכו. יש בו עומק, מיקוד וכמה מנגינות נהדרות. קל להבין למה האלבום זוכה לחשיבות כה גדולה בקרב מעריצים של הסמית'ס ולמה, עשור לאחר מכן, הוא היה להשפעה מרכזית על כל מה שקשור לבריטפופ". ב-2012 הציב המגזין Slant את האלבום במקום ה-16 בדירוג האלבומים הטובים של שנות ה-80, בו נכתב כי "ייתכן שלעולם לא יהיה שוב אלבום אינדי רוק טוב כמו The Queen Is Dead".

בשנת 2020 מגזין הרולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-113 ברשימת 500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים המחודשת.

השיר There Is a Light That Never Goes Out היה אמור להיות הסינגל המוביל של האלבום, אך לבסוף הוא הוחלף על ידי Bigmouth Strikes Again. הוא זכה להוצאה מאוחרת ב-1992 כסינגל לקידום ההוצאות המחודשות של WEA.

Cemetry Gates היה תגובתו הישירה של מוריסי למבקרים שהאשימו אותו בגנבת טקסטים שנכתבו על ידי כמה מהסופרים האהובים עליו, כמו שילה דלייני ואליזבת סמארט. אוסקר ויילד, שהואשם גם הוא בגנבה ספרותית, מתואר במילות השיר כפטרון של מוריסי. ציטוט של המשורר, "המוכשרים לווים, הגאונים גונבים", נחרט על הוויניל בהוצאה הבריטית של הסינגל Bigmouth Strikes Again.

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי מוריסי ומאר, למעט Take Me Back to Dear Old Blighty (המופיע בפתיחת השיר The Queen Is Dead), אשר נכתב על ידי איי.ג'יי מילס, פרד גודפרי ובנט סקוט.

• מידע על האלבום The Queen Is Dead באתר MusicBrainz
• מידע על האלבום The Queen Is Dead באתר AllMusic
• האלבום The Queen Is Dead באתר Discogs
• האלבום The Queen Is Dead באתר אפל מיוזיק
• שי להב, זהו, המלכה מתה: 30 לאלבום של הסמית'ס, באתר ynet, 16 ביוני 2016
• אמיר שוורץ, יומרני, מרהיב וחד-פעמי: 35 שנה לאחד מאלבומי ההתבגרות היפים בהיסטוריה, באתר ynet, 16 ביוני 2021
• עידן חגואל, עכבר העיר, מלכות לא מתות: The Queen is Dead של הסמית'ס עדיין חי ובועט, באתר הארץ, 24 ביוני 2011