הארגון העולמי לקניין רוחני

הארגון העולמי לקניין רוחני
World Intellectual Property Organization

סמל הארגון העולמי לקניין רוחני
מטה הארגון העולמי לקניין רוחני בז'נבה
מדינה	שווייץ שווייץ
מטה הארגון	ז'נבה
חברים	193 מדינות
יושב ראש	דרן טאנג
מנכ"ל	Daren Tang
תקופת הפעילות	14 ביולי 1967 – הווה (57 שנים)
www.wipo.int
קואורדינטות	46°13′19″N 6°08′13″E / 46.2220647°N 6.1369864060505°E / 46.2220647; 6.1369864060505

הארגון העולמי לקניין רוחני (באנגלית: The World Intellectual Property Organization, בראשי תיבות: WIPO; בצרפתית: L'Organisation mondiale de la propriété intellectuelle, בראשי תיבות: OMPI) הוא סוכנות מיוחדת של האומות המאוחדות לעודד פעילות יצירתית ולקדם את השמירה על הקניין רוחני בעולם. הארגון נוסד בשנת 1967 וחברות בו 193 מדינות. הארגון מפקח על יישומן של 24 אמנות בינלאומיות. מטה הארגון נמצא בז'נבה, שווייץ. המנהל הכללי של הארגון כיום (2023) הוא דארן טנג.

הארגון שקדם ל-WIPO היה BIRPI (בצרפתית: Bureaux Internationaux Réunis pour la Protection de la Propriété Intellectuelle "הסוכנות הבינלאומית להגנת קניין רוחני"), אשר הוקם בשנת 1893 כדי ליישם את אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות וכן את אמנת פריז לשמירה על קניין תעשייתי.

WIPO נוסד באופן רשמי בחתימת אמנה המייסדת את הארגון העולמי לקניין הרוחני (נחתמה בסטוקהולם ב-14 ביולי 1967 ותוקנה ביום 28 בספטמבר 1979). סעיף 3 לאמנה קובע כי WIPO שואף "לקדם את שמירת הקניין הרוחני בעולם". בשנת 1974 הפך הארגון לסוכנות מיוחדת באומות המאוחדות. מדינת ישראל חתמה על אמנת ה-WIPO בחודש אפריל, 1970 ובכך הצטרפה לארגון.

שלא כמו סוכנויות אחרות באו"ם, ל-WIPO מקורות תקציבים משמעותיים שאינם תלויים בתרומות מן המדינות החברות בארגון. על פי התחזית לשנת 2006, יותר מ-90% מהכנסות הארגון (כ-500 מיליון פרנק שווייצרי) יבואו מגביית אגרות על ידי הסוכנות הבינלאומית (International Bureau) מכוח מערכות הרישום של קניין רוחני שהיא מנהלת.

הגוף המנהל את ה-WIPO אינו נבחר בידי אזרחי העולם, אלא, כמו בכל ארגוני האו"ם המורכבים ממדינות חברות, הוא נבחר על ידי נציגי המדינות החברות. יש הטוענים כי רבות ממדינות אלה אינן מדינות דמוקרטיות הפועלות בהכרח למען קידום האינטרסים של אזרחיהן וכי נציגיהן נתונים בקלות יחסית להשפעת גופים מסחריים גדולים, שלהם עניין בתחום הקניין הרוחני. אף ש-WIPO שואף להגיע להחלטות בקונצנזוס, הרי שבאותם מקרים שבהם מועמדת החלטה להצבעה, לכל מדינה יש קול אחד, ללא קשר לגודלה של המדינה או לתרומתה לקופת הארגון. בשנות השישים והשבעים הצליחו מדינות מתפתחות לחסום ניסיונות להרחיב את אמנות הקניין הרוחני לתחומים שונים, כגון פטנטים בתחום התרופות.

בשנות השמונים, לנוכח המצב הקיים ב-WIPO, החליטה ארצות הברית לקדם את האינטרסים שלה על ידי החלפת הפורום לקבלת החלטות ופנתה להסכם כללי על תעריפים ומסחר (General Agreement on Tariffs and Trade), הידוע יותר בשם "הסכם גאט"ט" ואשר מאוחר יותר התפתח לארגון הסחר העולמי, שם יכלו המדינות המתועשות לקבוע טוב יותר את סדר היום. במסגרת ארגון הסחר העולמי נכרת "הסכם על היבטי מסחר של זכויות קניין רוחני".

חלק ניכר מעבודת WIPO נעשית בוועדות הקבועות בארגון: הוועדה הקבועה לפטנטים (Standing Committee on Patents – SCP), הוועדה הקבועה לזכויות יוצרים וזכויות דומות (Standing Committee on Copyright and Related Rights – SCCR), הוועדה המייעצת על אכיפה (Advisory Committee on Enforcement- ACE), והוועדות הבין - ממשלתית (Intergovernmental Committee – IGC) על גישה למשאבים גנטיים, ידע מסורתי ופולקלור וקבוצת העבודה על רפורמה של אמנת שיתוף הפעולה בפטנטים.

בחודש אוקטובר 2004 הסכים WIPO לאמץ הצעה של ארגנטינה וברזיל ל"תוכנית לפיתוח ה-WIPO – מהצהרת ז'נבה לעתיד הארגון העולמי לקניין רוחני"^[1]. הצעה זו נתמכת על ידי המדינות המתפתחות וארגונים חברתיים. מספר ארגונים חברתיים מנסחים אף טיוטת הצעה לאמנה על "גישה לידע" (Access to Knowledge – A2K)^[2].

• היום הבינלאומי לקניין רוחני
• קניין רוחני

מדיה וקבצים בנושא הארגון העולמי לקניין רוחני בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הארגון העולמי לקניין רוחני (באנגלית, בצרפתית, בספרדית, ברוסית, בערבית ובסינית)

• הארגון העולמי לקניין רוחני, ברשת החברתית פייסבוק
• הארגון העולמי לקניין רוחני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הארגון העולמי לקניין רוחני, ברשת החברתית אינסטגרם
• הארגון העולמי לקניין רוחני, ברשת החברתית טיקטוק
• הארגון העולמי לקניין רוחני, ברשת החברתית LinkedIn
• הארגון העולמי לקניין רוחני, סרטונים בערוץ היוטיוב
• הארגון העולמי לקניין רוחני, באתר פליקר
• הארגון העולמי לקניין רוחני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

סוכנויות וארגונים מתמחים של האו"ם (UN Specialized Agencies)
ארגוני תקינה ורגולציה	הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA)‏1 • הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) • ארגון הימאות הבינלאומי (IMO) • איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) • איגוד הדואר העולמי (UPU) • הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO)
ארגונים חברתיים-כלכליים, תרבותיים והומניטריים	ארגון המזון והחקלאות (FAO) • ארגון העבודה הבין-לאומי (ILO) • ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO) • ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי (UNIDO) • ארגון התיירות העולמי (UNWTO) • תוכנית המזון העולמית (WFP)‏2 • ארגון הבריאות העולמי (WHO) • הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO)
ארגונים פיננסיים	הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי (IFAD) • קרן המטבע הבינלאומית (IMF) • הבנק העולמי (WB)
הערות	1 סוכנות בינלאומית אוטונומית, בעלת מעמד מיוחד באו"ם – מדווחת על פעילותה לעצרת הכללית, ועל פי הצורך למועצת הביטחון. 2 אינה "סוכנות מתמחה" מבחינה פורמלית אך מהווה חלק בלתי נפרד מהאו"ם בתוקף הסכם לשיתוף פעולה עמו.