SM U-18
 | |
| SM U-18 (שורה שנייה, שנייה מימין) | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה |
הצוללות הגרמניות במלחמות העולם הראשונה והשנייה  |
| צי |
הצי הקיסרי הגרמני |
| סדרה |
German Type U 17 submarine |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
Kaiserliche Werft Danzig |
| הוזמנה | 6 במאי 1910 |
| תחילת הבנייה | 27 באוקטובר 1910 |
| הושקה | 25 באפריל 1912 |
| תקופת הפעילות | 17 בנובמבר 1912 – 23 בנובמבר 1914 (שנתיים) |
| מיקום |
58°41′00″N 2°55′00″W / 58.68333333°N 2.91666667°W |
| מלחמות וקרבות | מלחמת העולם הראשונה |
| מידות | |
| אורך | 62.35 מטר |
| רוחב | 6 מטר |
| שוקע | 3.40 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 14.9 קשרים בציפה, 9.5 קשרים בצלילה |
| עומק צלילה | 50 מטר |
| גודל הצוות |
4 קצינים 25 מלחים |
| טווח שיוט | 12,400 ק"מ בציפה, 139 ק"מ בצלילה |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש | 4 צינורות טורפדו בגודל 45 ס"מ עם 6 טורפדו |
  | |
SM U-18 הייתה אחת מ-329 צוללות ששירתו בצי הגרמני הקיסרי במלחמת העולם הראשונה. U-18 פעלה בלוחמת לוחמה נגד הסחר בקרב הראשון על האוקיינוס האטלנטי.
היסטוריית שירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מאוקטובר 1914 פיקד עליה קפיטן-לויטננט פון הניג.[1]
במשימתה השלישית, ב-23 בנובמבר U-18 חדרה למעגן הצי של סקפה פלו דרך Hoxa Sound, בעקבות ספינת קיטור דרך הבום ונכנסה למעגן בקושי רב. עם זאת, הצי נעדר, כשהוא מפוזר במעגנים בחוף המערבי של סקוטלנד ואירלנד. כאשר U-18 עשתה את דרכה חזרה דרך Hoxa Sound אל הים הפתוח, הפריסקופ שלה זוהה על ידי סירת שמירה. ספינת המכמורת דורותי גריי שינתה מסלול ופגעה בפריסקופ, והפכה אותו ללא שימושי. בעקבות כך U-18 סבלה מכשל במנוע הצלילה שלה והצוללת לא הצליחה לשמור על העומק שלה, בשלב מסוים היא אפילו פגעה בקרקעית הים. היא נפגעה בפעם השנייה על ידי המשחתת אה"מ גארי ובסופו של דבר, הקפטן שלה נאלץ לעלות על פני השטח ולהטביע את הצוללת ממש מחוץ לשער הוקסה; כל אנשי הצוות, למעט אחד, נאספו על ידי סירות בריטיות.[2][3] איש צוות אחד נספה, ואילו 22 הנותרים נכלאו כשבויי מלחמה.
שרידי הצוללת שוכנים 75 מטרים (246 רגל) מתחת לפני השטח ממש מחוץ לשער Hoxa, ב-58°41′ צפון 02°55′ מערב.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Koerver, Hans Joachim (2008).
- ^ Messimer, Dwight R. (2002). Verschollen: World War I U-boat Losses. Naval Institute Press. pp. 36–40. ISBN 9781557504753.
- ^ Koerver.