עינן

עינן (נקרא גם עין־מלאחה) הוא אתר ארכאולוגי־פרהיסטורי בעמק החולה, בתחום שמורת נחל עינן ובסמוך למעיין עינן (עין מלאחה), בגובה כ־70 מטרים מעל פני הים. זהו אחד מאתרי המפתח של התרבות הנאטופית, תרבות המעבר ליישובי קבע שקדמה למהפכה הנאוליתית. באתר התגלו מבנים בעלי יסודות אבן, בתי קברות וחפצי אמנות רבים.

האתר נתגלה בשנת 1951 עקב עבודות של חברת מקורות באזור. החברה הציבה מתקני דלק לטובת משאבות המים האזוריות, אך גנזה אותם באדמה מטעמי בטיחות, וכך נתגלו שרידי האתר. ז'אן פרו, ארכאולוג צרפתי, הוזמן לחקור את האתר^[1][2] וערך בו שתים־עשרה עונות חפירה. ממשיכו של פרו, פרנסואה ואלה (François Valla)^[3], ערך באתר מספר חפירות נוספות, בשנים 1996–2005 והתמקד בשרידי השלב הנאטופי הסופי.

רצף ההתיישבות הנאטופי באזור נחלק לארבע שכבות יישוב, השכבות I – IV (כאשר שכבה I חותמת את היישוב הנאטופי). התיישבות הנאטופים נערכה בין 15,000–11,500 שנים לפני זמננו ומכסה למעשה את כל התקופה. נהוג לחלק כל אחת מהשכבות הנ"ל למספר תתי־שכבות אשר נושאות את מספר השכבה ואחת מהאותיות: b ,a או с.

לחפירות בעינן תרומה רבה להבנת התרבות הנאטופית. בין השאר, האתר מלמד כי בידי האדם הייתה האפשרות להקים ישובי־קבע גם בטרם המצאת החקלאות, זאת אילו בסביבתו נמצאו הפריטים להם נזקק להתקיים. החפירות בעינן חשפו התיישבות קבע מבוססת בעלת עולם חומרי עשיר, ושאולי יש בה כדי לרמז על נטיות לעולם הרוחני. כמו כן, האתר העיד על שכלולים טכנולוגיים בתעשיית הכלים והאדריכלות. מן הקבורה ניתן להסיק כי ביות הכלב נעשה, לראשונה, על ידי הנאטופים, לפני כ־15,000 שנים. כמו כן, בעיני אחדים, יכולה הקבורה לטעון בעד דירוג חברתי פרימיטיבי. פריטים טכנולוגיים כמגלים שנתגלו באתר, מעידים על תחילתה של חקלאות פרימיטיבית וקשירת האדם לאדמה.

התקופה הנאטופית הקדומה מיוצגת בשכבות IV-III. אלו היו עדות לראשית ההתיישבות הנאטופית באתר. המבנים בשכבה זאת הוקמו לתוך בורות בעלי קוטר של כעשרה עד שישה מטרים. סביב לבתים נמצאו חורים באדמה ששימשו להחזקת עמודי עץ. קורות אלו תמכו בקירות וגג הבניין אשר הורכבו מבד וצמחייה.

הקבורה מתקופה זאת היא קבורת־יחיד קבוצתית. הגופות הונחו בתנוחה מכווצת עד מכווצת למחצה, הקבורה היא ראשונית וחלק מהשלדים מעוטרים בדנטליום (קונכיית שן הים). קבר יוצא דופן הוא קבר H104 בו נמצאה גופת אישה ולצדה גור כלבים או זאבים. רבים בחוקרים טוענים כי מדובר בעדות לביות הכלב. מרבית השלדים נמצאו מחוץ למבני המגורים.

מבני שכבה II המייצגת את התקופה הנאטופית התיכונה, דומים לאלו של השכבה הקודמת. זאת ניתן לראות בבנין 62. אבניו בינוניות ומוקדו עגלגל ומתוחם. הקברים בתקופה זאת מפוזרים יותר מאשר בשכבה הקודמת, אך נשמרו מספר מאפיינים כגון: קבורת־יחיד, קבורה חצי מכווצת וקבורה ראשונית. הקישוטים פסקו בשלב זה, ונראה שהפריטים שנמצאו שייכים לשלב אחר. נעשה דיפון של הקברים בלוחות אבן.

בשכבה Ic המשתייכת לתקופה הנאטופית המאוחרת, נמצאו מספר מבני מגורים הדומים במבנם למבני השכבה הקודמת. כמו כן, נמצאו בורות עמוקים ורדודים. הבורות העמוקים יותר בנוים בצורה פעמונית ומצופים אדמה חרסתית. הבורות הרדודים מסוידים, ולעיתים שמשו כקברים.

קבורת התקופה הזאת נערכה לעיתים, כפי שצוין לעיל, בבורות, אומנם נמצאו מספר קבורות בתוך מבנים. בתקופה זאת נכנסו שינויים רבים באופי הקבורה. לפי הסברה המקובלת, מקור השינויים הללו היא התפשטות חלק מהנאטופים אל מעבר לאתר.
בין המאפיינים החדשים היא קברות־הקבוצה: לראשונה באתר נאספו מספר שלדים (הנע בין שש לשמונה) והושמו באותו הקבר. חלק מהקבורות הן משניות, דהיינו מדובר באיסוף עצמות המת וקבורתן. כמו כן, נמצאו מספר מנחות קבורה.

את התקופה הנאטופית הסופית מהוות השכבות Ia-b. בשכבה נחשפו ארבעה "מקלטים", בפי ואלה. את המבנים מהשכבה מחלקים לשתי קבוצות. הראשונה בהן הכוללת את הבתים 200 ו־203.הקבוצה מאופיינת על ידי מבנה מעגלי החסום בקיר אבנים מצד אחד ובעל אזור פתוח בצד אחר. בכל מקלט מתקנים ביתיים שונים וחורים באדמה, עבור קורות וגג. הקבוצה השנייה של המבנים עומדת, למעשה, על קירות מעוגלים שקשרם לאש ומדורות ברור מאוד, אומנם לא נקבע תפקידם. פריטים אלו לעיתים הוסבו למגורים (כמו 203).

בקבורה ניתן לראות סימנים של חזרה למסורת מהתקופה העתיקה, ותוספת של מאפיינים חדשים. מאפייני הקבורה הם התנוחה המכווצת של קברי־יחיד בלתי מעוטרים. בשני מקרים, הכיווץ חזק למדי כאשר באחד מהשנים נעשה עיוות שלם של תנוחת הגוף. בנוסף לכך, נמצאו מספר שלדים נטולי גולגולת – לימים מנהג קבורה בא"י הנאוליתית. הקבורה הייתה ראשונית. חלק מהקבורות נעשו תחת המבנים.

המחקר הארכאוזואולוגי בעינן העלה כי הצבי המצוי היה חיית הציד המועדפת בקרב היושבים הנאטופים לאורך כל השכבות. מקורות נוספים למזון היו האיל האציל, איל הכרמל, היחמור וחזיר הבר, באופן שכיח פחות ניצודו הבקר והעזים. הדגה שימשה את הנאטופים, כמו גם סרטני מים מתוקים, רכיכות וצבים ומינים רבים של יונקים קטנים.

האמנות הנאטופית המשיכה במגמה הנטורליסטית שלה את אמנות התקופה הפלאוליתית. אומנם, כפי שניתן לראות במאפיינים שונים של התרבות, הנאטופים החלו לגלות סימנים להתמקדות ותרגום של מאפיינים חברתיים באומנותם, כמו גם התמקדות בדמות אנושית־מרכזית. בין פרטי האומנות שנמצאו באתר, בולט ראש אדם עשוי אבן. נמצאו גם מספר ממצאים שמתמקדים בבעלי חיים.

קברי השלב הקדום עינן נמצאו בבסיס השכבות הנאטופיות, והיו מרוכזים בשני אתרים (בתי קברות) במרחק 10 מ' זה מזה מחוץ למבנים. בנוסף נמצאו שני קברים מבודדים נוספים ושברי־גולגולת, כאשר בכל בית קברות נטמנו כעשרה פרטים בקבורות ראשוניות של בודדים. הנקברים הם גברים, נשים וילדים שהונחו בתנוחה מכווצת או מכווצת־למחצה בתוך בור רדוד וכמחציתם מקושטים ומעוטרים בקונכיות שן הים (דנטליום) וקונכיות אחרות. אחת הקבורות החשובות השייכות לתקופה זאת היא קבורה H104, כאן נמצא שלד של אישה מבוגרת שידה מונחת על שלד של כלבלב; קבורת אדם וכלב מעידה על מערכת יחסים מורכבת בין אדם לבעלי החיים ומהווה את העדות הקדומה בעולם לביות הכלב.

הקבורות בתקופה הזאת הן קבורות יחיד, המפוזרות בכל שטח האתר שנחפר. בחלק מהמקרים נכרו הקברים במבנים נטושים שלא היו בשימוש. הקבורות האלו הם קבורות ראשוניות של בודדים חסרי קישוטים ומנחות וברוב המקרים התנוחה פחות מכווצת מהאופייני לשלב הקודם. דפנות הברות נתמכו באבנים בשונה מהשלב הקודם.

בשלב זה נמצאו רוב הקברים מחוץ למבנים, אם כי חלקן המשיכו להיחפר בתוך מבנים. רוב הקבורות בשלב זה הן קבורות יחיד בניגוד לשלבים קודמים, חלק מהקבורות הן קבורות רבים כלומר נטמנו מספר גופות יחדיו. בחלק אחר של קברים נמצאו גם קבורות משניות בהן נאספו עצמות המת מקבורה ראשונית והובאו שוב לקבורה במקובץ. קבורה משנית כזו עשויה להורות על כך שחלק מן האוכלוסייה חי בריחוק־מקום מן היישוב במשך פרקי־זמן ארוכים למדי ולכן נזקק להביא את המתים לקבורה בעינן. בשלב זה נמצאו גם מספר מנחות קבורה לצד הנקברים: קרני־צבי ושרדי אוכרה אדומה. ניכרת ירידה באיכות הבנייה של הקברים וכמות ואיכות קישוטי הגוף. האבנים הגדולות שנחשפו בתוך בורות הקבורה ומעליהם נועדו כנראה לסמן את מקום הקבר.

מאפיין חשוב לשלב זה הוא שהקברים היו קשורים באופן הדוק למבנים, כאשר יותר ממחצית השלדים שנמצאו (כ־25 שלדים), היו מונחים מתחת לרצפות הבתים. הקבורות היו מפוזרות בשטח האתר באופן לא שווה, לרוב הן היו קבורות יחיד וראשוניות, שנמצאו בבורות רדודים הקרובים לפני השטח. בחלק מהמקרים נצפו הפרעות במנח העצמות אחרי הקבורה דבר המעיד על הפרעה כתוצאה מפעילות אנושית. רוב הנקברים נמצאו בתנוחה מכווצת והחלל שהם תפסו הוא מינימלי, אין קישוט של הנקברים ומספר מנחות הקבר מועט. במספר מקרים נמצאו שלדים ללא גולגולת (בחלק משמעותי של מקרים מדובר בקברות ילדים) וחלק מהעצמות הוסרו באופן מכוון, מה שמצביע על שינוי במנהגי הקבורה.

בכניסה למבנה 131 השייך לשלב הקדום ביותר (15,000–13,600 לפני זמננו) וכ־25 ס"מ מתחת לוח גדול העשוי אבן גיר שנמצא ברצפת המבנה, נתגלתה הקבורה שמספרה H 104. הקבר שנחשף הכיל שלד אדם מבוגר (הגיל נקבע על פי המשנן), נראה כי מדובר בקבורת אישה אף על פי שקשה לקבוע בוודאות את מינו של הנקבר בגלל הנזק שנגרם לאגן. שלד האדם היה מונח בתנוחה עוברית מכווצת לצידו הימני, פרק כף היד השמאלית מונח מתחת המצח באופן חלקי, וידו הימנית מונחת על גופו של כלבלב שהיה מונח מכורבל ליד ראשו של הנקבר. כל שיני החלב של הכלבלב צמחו באופן מלא והעצמות הארוכות, עצם הזרוע והמפרקים בקצה העצמות היו לא מאוחים. גילו של הכלבלב נקבע ל־3 עד 5 חודשים בשעת המוות. קבורת כלב ואדם יחדיו מעידה על קרבה וקשר חזק ביניהם. קבורה זו היא אינדיקציה ראשונה לביות הכלב בלבנט. נכון לשנת 2015 ידועות שתי קבורות של אדם וכלב מן התקופה הנאטופית. הקדומה ביניהן היא בעינן והקבורה השנייה נחפרה בטרסת מערת היונים (קבורה זו הייתה מורכבת יותר, הכילה שני בני אדם ושני כלבים).

• ז'אן פרו, "עינן". בתוך האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל כרך ג' .ירושלים: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרטא, 1992. עמ' 1211–1216.
• איתמר זינגר, קברים ונוהגי קבורה בארץ ישראל בתקופה העתיקה, "מתים ומנהגי קבורה בתקופת האבן המוקדמת – 'קבורות ובתי־קברות באתרים נטופיים'", 20 – 30, הוצאת מוסד יד יצחק בן־צבי והחברה לחקר ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשנ"ד – 1994.
• עופר בר־יוסף. ויוסף, גרפינקל.2008. הפרהיסטוריה של ארץ ישראל :תרבות האדם לפני המצאת הכתב.ירושלים : אריאל :111–124.
• יצחק גלעד, 1994, "מתים ומנהגי קבורה בארץ –ישראל בתקופת האבן הקדומה" .בתוך א' זינגר (עורך),קברים ונוהגי קבורה בארץ –ישראל בעת העתיקה.ירושלים: יד יצחק בן־ צבי:9–30.

• חמודי חלאיילה, "ראשית התיישבות האדם הפרהיסטורי בעינן", באתר רשות העתיקות.
• על האומנות הנאטופית בעינן, באתר קו הזמן של היסטורית האומנות.
• יוני שדמי, חזון העצמות, באתר nrg‏, 17 ביוני 2007

• Eynan/AinMallaha
• The Natufian Culture in the Levant, Threshold to the Origins of Agriculture

אתרי התרבות הנאטופית בישראל
אתרים בכרמל	מערת הנחל • מערת כבארה • מערת רקפת • נחל אורן
אתרים בגליל	מערת היונים • מערת חילזון תחתית • עינן
אתרים בבקע הירדן	נחל עין גב II • חוף שחף
אתרים ביהודה	מערת שוקבא • חתולה
אתרים בנגב	ראש חורשה • ראש צין

אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה	ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה	האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה
אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה	אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית
אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית	מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית