נה וין

נה וין
နေဝင်း,

לידה	1910 או 1911 פונגדה, פגו, בורמה הבריטית, בהודו הבריטית
פטירה	5 בדצמבר 2002 יאנגון, מיאנמר
שם מלא	שם לידה: מאונג שו מאונג နေဝင်း၊ ဦး
מדינה	מיאנמר
השכלה	אוניברסיטת יאנגון
מפלגה	הליגה האנטיפשסיטית למען חירות העם, מפלגת התוכנית הסוציאליסטית של בורמה
בן או בת זוג	June Rose Bellamy
נשיא מיאנמר 2 במרץ 1974 – 9 בנובמבר 1981 (7 שנים) → Win Maung San Yu ← מפלגת התוכנית הסוציאליסטית של בורמה 4 ביולי 1962 – 23 ביולי 1988 (26 שנים) → Office established Sein Lwin ← ראש ממשלת מיאנמר 29 באוקטובר 1958 – 4 באפריל 1960 (שנה) → או נו או נו ←
פרסים והוקרה
מסדר הראג'אמיטראבהורן פרס רמון מגסאיסאי
חתימה

נה וין או או נה וין או בו נה וין, שמו בלידה: שו מאונג או מאונג שו מאונג (בבורמזית: နဝင်း ‏ 10 ביולי 1910 או 14 במאי או 24 במאי 1911 – 5 בדצמבר 2002 יאנגון) היה איש צבא בדרגת גנרל ופוליטיקאי בורמזי שהיה שליט מיאנמר בשנים 1962–1988. הוא כיהן כראש ממשלת מיאנמר בשנים 1958–1960 ואחר כך בשנים 1962–1974 וכיהן כנשיא מיאנמר בשנים 1962–1981 (בין 1962–1974 כיושב ראש המועצה המהפכנית) בשנת 1962 הוא עמד בראש הפיכה צבאית שהדיחה את ממשלת או נו שנבחרה באופן דמוקרטי, והנהיג בבורמה משטר טוטליטרי חד-מפלגתי. הקים והנהיג את מפלגת השלטון "מפלגת התוכנית הסוציאליסטית הבורמזית" כשהאידאולוגיה הרשמית של שלטונו, שנקראה "הדרך הבורמזית לסוציאליזם" הייתה מבוססת על ערבוביה של יסודות מרקיסטים, לאומניים ובודהיסטים. מדיניותו התאפיינה בבידוד בזירה הבינלאומית, אלימות פוליטית, טיפוח לאומנות ועוינות כלפי סינים, ניהול כלכלי ריכוזי כושל, כשבורמה הפכה בהנהגתו לאחת המדינות הנחשלות בעולם. נה וין התפטר מכל תפקידיו ביולי 1988 בעקבות המרד באותה שנה והוחלף על ידי כת צבאית שנקראה "המועצה לשלום ופיתוח" או "המועצה להחזרת הסדר והחוק במדינה". נותרה לו השפעה כלשהי עד שנות ה-1990 שהושם במעצר בית. נפטר בשנת 2002

נה וין נולד בשם שו מאונג או מאונג שו מאונג בכפר קטן על ידי פאונגדל, כ-320 ק"מ מרחק מעיר הבירה יאנגון (ראנגון), אז חלק מבורמה, בעצמה חלק מהודו הבריטית. הוריו היו בני משפחה סינית בורמזית משכילה מן המעמד הבינוני, ממוצא האקה. בשנים 1929–1931 הוא למד שנתיים ביולוגיה באוניברסיטת ראנגון מתוך שאיפה להיות רופא. ב-1931 אחרי כישלון באחד המבחנים סולק מן האוניברסיטה.

באותה תקופה אימץ את שם תאקין שו מאונג והיה חבר בארגון הפטריוטי הבורמזי "דובאמה אסיאיון" (אנחנו הבורמזים"). בארגון זה היו חברים גם אונג סן ואו נו שמילאו תפקידים חשובים בהמשך בתולדות מיאנמר. ב-1941 היה שו מאונג חבר בפלג הסוציאליסטי של "דובאמה" – בא-סיין-טון אוק. הוא נחבר להיות אחד משלושים הצעירים שנשלחו להתאמן בחסות הקולונל היפני סוזוקי קייג'י באי האינאן שנכבש על ידי יפן. תחת הנהגתו של אונג סן היוו צעירים אלה הגרעין של הצבא לעצמאות בורמה. בעת האימונים הצבאיים אימץ שו מאונג את שם הלחימה בו נה וין ("המפקד שמש קורנת"). בתחילת שנת 1942 פלש הצבא היפני לבורמה והצבא הבריטי היה בנסיגה. נה וין הופקד על ארגון מחתרת מאחורי הקווים הבריטים. בסופו של דבר המאיס הכיבוש היפני את עצמו על תושבי בורמה. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ב-27 במרץ 1945 הצבא הלאומי של בורמה – השם החדש של צבא העצמאות של בורמה – עבר קווים והצטרף לבריטים שכבשו מחדש את הארץ תוך כדי מאבק ביפנים. נה וין כאחד ממפקדי הצבא הלאומי הבורמזי לקח חלק בוועידת קנדי שהתקיימה בציילון ולקח בהמשך על עצמו את ניהול המאבק נגד המחתרת הקומוניסטית בפינמאנה שהתקוממה בשנים 1946 ו-1948 נגד הממשלות בורמזיות.

עוד לפני הכרזת העצמאות ידעה הארץ אירועי אלימות מסעירים . ב-19 ביולי 1947 נרצח אונג סן יחד עם שישה שרי ממשלתו האוטונומית. או סו, שכיהן כראש ממשלה לפני המלחמה והיה היריב הפוליטי של אונג סן הואשם ברצח והוצא להורג. ב-4 בינואר 1948 הוכרזה עצמאות בורמה וב-14 שנותיה הראשונות נהנתה המדינה ממשטר פרלמנטרי דמוקרטי בעיקר תחת הנהגתו של ראש הממשלה או נו. עם זאת הייתה המדינה מפולגת עקב מאבקים פוליטיים ובין-אתניים. או נו הרכיב את הממשלה הפטריוטית העצמאית הראשונה. הוא חיזק את שלטונו כשאחרי רצח אונג סן השיג את השליטה על המפלגה הסוציאליסטית של בורמה ועל הליגה האנטיפשיטסית למען חירות העם שהייתה מורכבת החל משנת 1945 מקומוניסטים, סוציאליסטים ולאומנים.

מדיה וקבצים בנושא נה וין בוויקישיתוף

• נה וין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• נה וין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• כתבת הספד בשנת 2002 ב-BBC