שיהוק

אין לבלבל ערך זה עם הערך "גיהוק".

שיהוק

תחום	רפואת אף אוזן גרון
טיפול	כלורפרומאזין בנזונטאט בקלופן triflupromazine דיאתיל אתר
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	775746
MeSH	D006606
סיווגים
ICD-10	R06.6
ICD-11	MD11.6

שיהוק הוא תנודות התפרצותיות בלתי נשלטות, חוזרות ונשנות של שריר הסרעפת. תוצאת תנודות בלתי רצוניות אלו היא חסימתו ופתיחתו של בית הקול בצורה מהירה ובלתי טבעית, דבר שגורם להתפרצות קול פתאומית ומהירה מקנה הנשימה והגרון. הדבר גורם לרעש ולהפסק רגעי בדיבור התקין ולמעין "קפיצה" של חלק הגוף העליון, שגורמת בדרך כלל לאי נוחות לסובלים מהתסמין.

השיהוקים הם תופעה רחבת היקף ונפוצה באוכלוסייה הכללית, בדרך כלל תופעה חולפת וארעית ונגרמת על ידי גורם לא-קליני. לעיתים השיהוקים אורכים זמן רב ומקורם קליני, נובע מליקוי או מחלה, ודורשים התערבות מקצועית.

השיהוקים נגרמים לעיתים על ידי גירוי שמשפיע על העצבים המוליכים לשרירי הסרעפת או על שרירי הסרעפת עצמם. הגירויים מגוונים: כניסת אוויר מיותר לחלל הקיבה, חומציות גבוהה בקיבה, שתייה או אכילה בצורה חפוזה או מרובה מדי, שתיית אלכוהול או משקאות מוגזים, או שינוי חפוז במעלות חום הקיבה כתוצאה משתיית או אכילת דברי מאכל חמים וקרים לסירוגין. לעיתים השיהוקים באים גם כתוצאה מהתרגשות או מתח נפשי. ברוב המקרים, שיהוקים הם תופעה חולפת. אבל לעיתים נדירות הם הופכים לבעיה ממושכת או כרונית, תופעה אשר יכולה להיגרם ממגוון סיבות.

ברפואה העממית ישנם מספר רב של תרופות סבתא ושיטות להקלה או ריפוי השיהוקים, בעוד לרפואה הקונבנציונלית יש מספר תרופות לטיפול או אבחונים רפואיים לבדיקת מקור השיהוקים (במקרה של בעיה רפואית שאינה קשורה ישירות בשרירי הסרעפת אשר גורמת לשיהוקים).

ישנן כמה שיטות שונות אשר מטרתן היא מניעת כניסה של חמצן לריאות באופן זמני, והכנסתו שוב לאחר זמן קצר. מניעת כניסת החמצן מתבצעת בזמן בליעה (נוזלים ומוצקים), עצירת נשימה או דיבור, מה שקוטע את כניסת החמצן לריאות ועשוי להפסיק את השיהוק.

גורמים רפואיים ממליצים על מספר שיטות לעצירת השיהוקים^[1][2][3].

עצירת הנשימה עשויה לסייע לגוף לאגור פחמן דו-חמצני, אשר נחשב לחומר אשר יכול להרגיע את הסרעפת ולהפסיק את העוויתות אשר גורמות לשיהוקים. כמה טכניקות שונות יכולות להשיג מטרה זו:

• לקיחת אוויר והחזקת הנשימה למשך כ-10 שניות, ואז חזרה לנשימה איטית. יש לבצע במשך שלוש או ארבע פעמים, ולאחר מכן לחזור על כך 20 דקות מאוחר יותר.
• עצירת הנשימה ובליעה ברגע כשחשים גירוי לשהק - במשך מספר פעמים.
• לגימה מקוטעת וקצרה, כאשר בזמן ההפסקות יש לספור בקול (על מנת להשתמש במיתרי הקול) מאחת עד עשר.
• הנחת שקית נייר חומה על הפה, ונשימה לתוכה בנשימות חזקות ומהירות, לפחות עשר פעמים. יש להקפיד להדק את השקית סביב הפה, כדי למנוע חדירת אוויר מבחוץ. חשוב לשים לב לא לכסות את הראש באמצעות השקית.
• הבאת הברכיים לחזה וחביקת הברכיים במשך 2 דקות.
• להקלת התקף שיהוק בילדים, ניתן לדגדג הילד בעדינות בזמן שהוא עוצר את הנשימה. עדיף שהילד לא יצחק בזמן הדגדוגים.

טכניקות שונות נועדו לגרות את הלוע ואת העצב התועה, אשר עובר מין המוח אל הבטן, ועשויות להחליש את השיהוקים:

• שתיית כוס מים במהירות, או גרגור מים בפה.
• לגימה איטית מאוד של כוס מים קרים, או לחילופים, כוס מים חמים, כל הדרך למטה בלי לנשום.
• הטיית הראש קדימה ולמעלה, חסימת דרכי הנשימה של האף (לתפוס את שני צידי האף על ידי היד - בעדינות), ושתיית מים תוך כדי.
• הפתעה ובהלה על ידי אדם אחר.
• משיכה חזקה בלשון. יש למהלך פוטנציאל לגרות את העצב התועה, אך מהלך זה לרוב לא פועל להפסקת השיהוקים.
• מציצת פלח לימון ספוג במשקה אלכוהולי מריר, או לימון ועליו מעט פלפל חריף.
• התכופפות קדימה, ושתיית מים מצידה הרחוק של הכוס.
• שימוש במלחי הרחה.
• הנחת כפית סוכר תחת הלשון והמתנה שהסוכר יימס לאט, או לחלופין, בליעה מידית בעודו יבש.
• טפטוף חומץ לפה.
• דגדוג החך במקלון כותנה, באזור המפגש בין החלק הקשה לחלק הרך בחיך.
• לחיצות עדינות על אזור הסרעפת.

ברוב המכריע של המקרים, השיהוקים יעצרו מעצמם בתוך זמן קצר למדי. גורמים רפואיים שונים ממליצים לפנות לרופא אם נמשך השיהוק למעלה מ-3 שעות. שיהוקים הנמשכים למעלה מ-48 שעות נחשבים להתקף שיהוק, ובמקרים הללו לפעמים ימליץ הרופא על נטילת תרופות מרשם מסודרות.

אחת הדרכים לטפל בשיהוקים היא למנוע את תחילת הופעתם מראש, על ידי הימנעות מחלק מהסיבות הגורמות להם, כמו שתייה או אכילה חפוזה או מרובה, שתיית אלכוהול או משקאות מוגזים, והימנעות משתייה או אכילה של דברי מאכל חמים וקרים לסירוגין.

מאחר שהסיבות להופעתם של השיהוקים הן רבות, אין שיטה זו יכולה להבטיח את ההימנעות מהשיהוק.

קבוצת מחקר בינלאומית, משותפת לחוקרים מקנדה, צרפת ויפן, הציעו שהשיהוק הוא שריד אבולוציוני של נשימה אצל דו-חיים^[4]. דו-חיים כמו ראשנים בולעים אוויר ומים דרך הזימים שלהם באמצעות רפלקס מוטורי פשוט למדי, הדומה לשיהוק של יונקים ושנשלט בעזרת אותם אזורים במוח.

• מר שיהוק

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: שהוק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שיהוק

• מאמר על שיהוקים, בפורטל הרפואה Informed
• שרון מועלם, איך לרפא שיהוקים?, באתר כלכליסט, 28 בינואר 2010
• נטע סופר צור, מה גורם לשיהוקים?, באתר הארץ, 21 במאי 2019
• שיהוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)