ספר זיכרונות

ערך זה עוסק בסוגה ספרותית המציגה זיכרונות של הכותב. אם התכוונתם לפנקס שבו נכתבים דפי מזכרת על ידי ידידיו של בעל הפנקס, ראו זיכרון (מזכרת).

ספר זיכרונות או מֶמוּאָר (מצרפתית: mémoires, זיכרונות) הוא סוגה ספרותית המהווה תת-קבוצה של הסוגה אוטוביוגרפיה.

ספרי זיכרונות נראים פחות מובְנים ומסודרים מאשר יצירות אוטוביוגרפיה רגילות, היות שהם לרוב על קטע מהחיים ולא על רצף כרונולוגי מהילדות ועד לבגרות או לזקנה. באופן מסורתי, ממוארים עוסקים בדרך כלל בעניינים ציבוריים יותר מאשר בעניינים אישיים, ולעיתים כוללים מעט מאוד מידע אישי על הכותב עצמו, ועוסקים יותר באחרים. ממוארים נכתבו על ידי פוליטיקאים או אנשי חצר המלוכה, ובהמשך על ידי אנשי צבא ועסקים, ועסקו בקריירה של הכותב יותר מאשר בחייו הפרטיים. ציפיות מודרניות שינו זאת, אפילו לראשי ממשלה. כמו רוב האוטוביוגרפיות, ממוארים נכתבים, לרוב, בגוף ראשון.

גור וידאל, בספר זיכרונותיו "פלימפססט", נתן את הגדרתו האישית לז'אנר: "ממואר הוא כיצד אדם אחד זוכר את חייו שלו, ואילו אוטוביוגרפיה היא היסטוריה, הדורשת מחקר, תיארוך, עובדות ואימות".

יש להבחין בין "ספר זיכרונות" לבין "ספר זיכרון". "ספר זיכרונות" נכתב על ידי נשוא הספר, עוד בחייו, ומספר מאירועי חייו. לעומת זאת, "ספר זיכרון" נכתב אחרי מותו של נשוא הספר, על ידי מוקירי זכרו. יש וספר הזיכרון יספר על חיי הנפטר, אך רוב הספר יכיל מאמרים, לרוב בתחומים המזוהים עם הנפטר.

ספר הזכרונות הראשון הידוע הוא "מלחמת גאליה", שנכתב על ידי יוליוס קיסר. החל ממחצית המאה ה-18, ספרי זכרונות זכו לפופולריות רבה כאשר הם נכתבו על ידי פוליטיקאים, אנשי חצר המלוכה, אנשי צבא ומדענים. במאה ה-21, ספרי זכרונות נכתבים גם על ידי אנשים שעברו אירוע טרגי במהלך החיים. דוגמאות לכך הם הספרים "איך סטארבקס הצילה את חיי" ו"הבטחות שצריך לקיים".

• ספר יובל

מדיה וקבצים בנושא ספר זיכרונות בוויקישיתוף

• א. שטיינמן, זכרון טוב לכותבי זכרונות, דבר, 22 באפריל 1937
• ספר זיכרונות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אוטוביוגרפיה, דף שער בספרייה הלאומית
• "אל תשכחו אותי" - ספרי זכרונות של ילדים מתקופת השואה, באתר יד ושם

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.