רוג'ר האנט – הבדלי גרסאות
יצירה באמצעות תרגום הדף "Roger Hunt" |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־09:00, 7 באפריל 2024
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | ||||||||||||||||||||
| מידע אישי | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לידה |
20 ביולי 1938 גלייזברי, הממלכה המאוחדת  | |||||||||||||||||||
| פטירה |
27 בספטמבר 2021 (בגיל 83) ורינגטון, הממלכה המאוחדת | |||||||||||||||||||
| גובה | 1.75 מטרים | |||||||||||||||||||
| עמדה |
חלוץ | |||||||||||||||||||
| מועדוני נוער | ||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||
רוג'ר האנט (באנגלית: Roger Hunt; 20 ביולי 1938 – 27 בספטמבר 2021) היה כדורגלן אנגלי ששיחק בעמדת החלוץ.
האנט שיחק במשך 11 שנים במועדון הכדורגל ליברפול והיה מלך השערים של המועדון עם 285 שערים עד 1992, אז עקף אותו איאן ראש, והוא עדיין מלך השערים שלו בליגה עם 244. הוא היה חבר בנבחרת אנגליה בכדורגל שזכתה במונדיאל 1966, בו שיחק בכל ששת המשחקים וכבש שלושה שערים, ונכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי ב-2006.[1]
קריירת מועדונים
האנט נולד בגלייזברי, לנקשייר, ושיחק במועדוני הנוער קרופט, סטוקטון הית' ודוויזס טאון.
ליברפול
ביולי 1958 הוחתם האנט בליברפול על ידי המנג'ר פיל טיילור,[2] ולאחר ששיחק עונה אחת בקבוצת המילואים של המועדון ערך את הופעת הבכורה שלו וכבש את שערו הראשון בקבוצה ב-9 בספטמבר 1959, בניצחון 2–0 על סקנת'ורפ יונייטד במסגרת הליגה השנייה של הפוטבול ליג.[3]
לאחר שביל שאנקלי החליף את טיילור בתפקיד המאמן הפך האנט לשחקן חשוב אף יותר והיה גורם מרכזי בהצלחת הקבוצה בשנות ה-60. ב-1962 עלתה ליברפול לליגה הראשונה של הפוטבול ליג, ובאותה עונה האנט הופיע ב-41 מתוך 42 משחקי הליגה וכבש 41 שערים, כולל שלושער בחמישה משחקים שונים. בעונות 1963/1964 ו-1965/1966, בהן זכתה ליברפול באליפות, הוא הוביל את הקבוצה בשערים (כפי שהיה במשך שמונה עונות רצופות) עם 31 ו-29 שערים, בהתאמה. ב-22 באוגוסט 1964 כבש האנט בדקה ה-11' בניצחון 32 על ארסנל, השער הראשון ששודר בתוכנית הכדורגל של ה-BBC, Match of the Day.[4]
ב-1965 הוא היה גורם מרכזי בזכייתה הראשונה של ליברפול בגביע ה-FA, כשכבש ארבע פעמים במהלך הטורניר בו ניצחה קבוצתו את וסט ברומיץ' אלביון, סטוקפורט קאונטי, בולטון וונדררס, לסטר סיטי וצ'לסי. בגמר, לאחר 90 דקות ללא שערים, כבש האנט את השער הראשון בדקה ה-93' והוביל את ליברפול לניצחון 2–1 על לידס יונייטד בוומבלי. בשנה שלאחר מכן כבש את השער היחיד של ליברפול בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע, בו הפסידה 2–1 בהארכה לבורוסיה דורטמונד.[5]
ב-7 בנובמבר 1967 הפך האנט למלך השערים של ליברפול לאחר שכבש את שערו ה-242 במועדון ועקף את גורדון הודגסון (אנ') במשחק במסגרת גביע ערי הירידים מול מינכן 1860. עד שעזב את הקבוצה ב-1969 הוא כבש בסך הכל 286 שערים, שיא שנשבר ב-1992 על ידי איאן ראש.[6] הוא גם החזיק בשיא המועדון של 100 שערי הליגה המהירים ביותר (152 משחקים) עד ספטמבר 2021, אז מוחמד סלאח הגיע לציון הדרך במשחק אחד פחות.[7]
קריירה מאוחרת יותר
בדצמבר 1969 חתם האנט בבולטון וונדררס מהפוטבול ליג השנייה,[2] וב-1971 הושאל להלניק (אנ') מליגת הכדורגל הלאומית של דרום אפריקה.[8] ב-1972 פרש מכדורגל.[2]
קריירה בנבחרת הלאומית
האנט הופיע 34 פעמים במדי נבחרת אנגליה בכדורגל. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-4 באפריל 1962 וכבש בניצחון במשחק ידידות 3–1 על אוסטריה.[9] הוא זומן על ידי המאמן וולטר וינטרבוטום לסגל הנבחרת למונדיאל 1962, אך לא שיחק.[10]
לאחר שאנגליה נבחרה לארח את מונדיאל 1966 זומנו האנט וחבריו לליברפול איאן קלהאן וג'רי ביירן לסגל הנבחרת על ידי אלף רמזי. הוא שיחק בכל ששת המשחקים בטורניר וכבש שלוש פעמים (צמד נגד צרפת ושער נגד מקסיקו) כשאנגליה זכתה בגביע העולם בכדורגל לראשונה בתולדותיה לאחר ניצחון 4–2 בהארכה על גרמניה המערבית בגמר מונדיאל 1966 בוומבלי.[11]
האנט זומן על ידי רמזי גם ליורו 1968, ושיחק בשני משחקים כשאנגליה זכתה במדליית ארד.
חיים אישיים
לאחר שפרש ממשחק הצטרף האנט לאחיו פיטר בעסק ההובלות המשפחתי.[2][12]
בשנת 2000 הוענק לו תואר חבר מסדר האימפריה הבריטית (MBE) על זכייתו בגביע העולם, והוא היה ידוע בתור "סר רוג'ר" בקרב אוהדי ליברפול למרות שלא זכה בתואר אבירות רשמי.בריאן גלנוויל, Roger Hunt obituary, Guardian, 28 בספטמבר 2021 הוא נכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי בשנת 2006.[1]
האנט נישא ב-1959 לפטרישה אובריאן, ונולדו להם שני ילדים.[13] השניים התגרשו והוא נישא בשנית לרואן.[14]
האנט נפטר ב-27 בספטמבר 2021, בגיל 83.[15][16] הלווייתו נערכה ב-14 באוקטובר בקתדרלת ליברפול.[17]
תארים
ליברפול[18]
- אליפות הליגה הראשונה של הפוטבול ליג: 1963/1964, 1965/1966
- אליפות הליגה השנייה של הפוטבול ליג: 1961/62
- גביע ה-FA: 1964/65
- מגן הצדקה: 1964, 1965, 1966
אנגליה[19]
אישי
- מלך השערים של הפוטבול ליג הראשונה: 1965/66
- מלך השערים של הפוטבול ליג השנייה: 1961/62
- היכל התהילה של הכדורגל האנגלי: נכנס ב-2006
- היכל התהילה של מועדון הכדורגל ליברפול
קישורים חיצוניים
- רוג'ר האנט, באתר Transfermarkt
- רוג'ר האנט, באתר National Football Teams
- רוג'ר האנט, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים
- ^ 1 2 פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורגל האנגלי
- ^ 1 2 3 4 "'Gentleman, modest and one of Liverpool's greatest'". BBC Sport. שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "auto" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ פרופיל, באתר LFC History
- ^ Roger Hunt scored Match of the Day's first-ever goal back in 1964, Allfootball
- ^ תיעוד הגמר, באתר אופ"א
- ^ On this day: Ian Rush becomes Liverpool's record goalscorer, מועדון הכדורגל ליברפול, 18 באוקטובר 2023
- ^ סלאח ציין 100 שערים בליברפול בליגה, קלופ: "בטוח שהיה שמח לחגוג 101", באתר וואלה, 26 בספטמבר 2021
- ^ Bolsmann, Chris (2013). "Professional Football in Apartheid South Africa: Leisure, Consumption and Identity in the National Football League, 1959–1977". The International Journal of the History of Sport. 30 (16): 1947–1961. doi:10.1080/09523367.2013.861128. נבדק ב-3 באוקטובר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Roger Hunt". England Football Online. נבדק ב-28 בספטמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "England in Chile 1962". England Football Online. נבדק ב-28 בספטמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Roger Hunt, England World Cup winner and former Liverpool striker, dies aged 83". The Guardian. 28 בספטמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "End of the road for Hunt haulage yard". Warrington Guardian. 19 בדצמבר 2002. נבדק ב-28 בספטמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Verney, Harriet (9 באוקטובר 2018). "A game of two halves: Meet the footballers' wives rewriting the rules". Tatler. נבדק ב-23 באוקטובר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Squires, Theo (12 בינואר 2020). "Liverpool legend Roger Hunt on his Reds career, favourite current stars, Jurgen Klopp and much more". Liverpool Echo. נבדק ב-23 באוקטובר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Liverpool FC mourns passing of Roger Hunt". liverpoolfc.com. Liverpool FC. 28 בספטמבר 2021. נבדק ב-28 בספטמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ הלך לעולמו רוג'ר האנט, חלוצה האגדי של ליברפול ואלוף העולם, באתר וואלה, 28 בספטמבר 2021
סגן מלך שערי ליברפול בכל הזמנים, רוג'ר האנט, מת בגיל 83, באתר ynet, 28 בספטמבר 2021
חלוץ ליברפול בעבר רוג'ר האנט הלך לעולמו, באתר ONE, 28 בספטמבר 2021
אבל באנגליה: רוג'ר האנט הלך לעולמו, באתר ערוץ הספורט, 28 בספטמבר 2021 - ^ Cavilla, Tom (14 באוקטובר 2021). "Liverpool legends pay respects to Roger Hunt at Liverpool Cathedral funeral service". Liverpool Echo. נבדק ב-22 באוקטובר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Liverpool career stats for Roger Hunt - LFChistory - Stats galore for Liverpool FC!". LFChistory.net.
- ^ Association, The Football. "Roger Hunt". www.thefa.com.
| נבחרת אנגליה – מונדיאל 1962 | ||
|---|---|---|
|
1 ספרינגט • 2 ארמפילד • 3 וילסון • 4 רובסון • 5 סואן • 6 פלאוארס • 7 קונלי • 8 גריבס • 9 היצ'נס • 10 היינס • 11 צ'רלטון • 12 הודג'קינסון • 13 קבאן • 14 אנדרסון • 15 נורמן • 16 מור • 17 דאגלס • 18 האנט • 19 פיקוק • 20 איסטהאם • 21 האו • 22 אדמסון • מאמן: וינטרבוטום |
| |
| נבחרת אנגליה – מונדיאל 1966 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 בנקס • 2 כהן • 3 וילסון • 4 סטיילס • 5 ג'. צ'רלטון • 6 מור • 7 בול • 8 גריבס • 9 ב. צ'רלטון • 10 הרסט • 11 קונלי • 12 ספרינגט • 13 בונטי • 14 ארמפילד • 15 ביירן • 16 פיטרס • 17 פלאוארס • 18 האנטר • 19 פיין • 20 קלהאן • 21 האנט • 22 איסטהאם • מאמן: רמזי |
| |
| נבחרת אנגליה – יורו 1968 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 בנקס • 2 ניוטון • 3 וילסון • 4 מאלרי • 5 לאבון • 6 מור • 7 בול • 8 האנט • 9 ב. צ'רלטון • 10 הרסט • 11 פיטרס • 12 סטפני • 13 ווסט • 14 נואלס • 15 ג'. צ'רלטון • 16 רייט • 17 סטיילס • 18 סאמרבי • 19 האנטר • 20 בל • 21 גריבס • 22 תומפסון • מאמן: רמזי |
| |
| מלך השערים של הליגה האנגלית | ||
|---|---|---|
| הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (1889–1992) |
1889: גודל • 1890: רוס • 1891: סאות'וורת' • 1892: ג'. קמפבל • 1893: ג'. קמפבל • 1894: סאות'וורת' • 1895: ג'. קמפבל • 1896: ג'. ג'. קמפבל ובלומר • 1897: בלומר • 1898: ולדון • 1899: בלומר • 1900: גראטי • 1901: בלומר • 1902: סטל • 1903: רייבולד • 1904: בלומר • 1905: א. בראון • 1906: שפרד • 1907: יונג • 1908: וסט • 1909: פרימן • 1910: פרקינסון • 1911: שפרד • 1912: המפטון, הולי ומקלין • 1913: מקלין • 1914: אליוט • 1915: פארקר • 1920: מוריס • 1921: ג'. סמית' • 1922: וילסון • 1923: באקן • 1924: צ'דוויק • 1925: רוברטס • 1926: הארפר • 1927: טרוטר • 1928: דין • 1929: האלידיי • 1930: ווטסון • 1931: ורינג • 1932: דין • 1933: באוורס • 1934: באוורס • 1935: דרייק • 1936: ריצ'רדסון • 1937: סטיל • 1938: לוטון • 1939: לוטון • 1947: וסטקוט • 1948: רוק • 1949: מויר • 1950: ד. דייוויס • 1951: מורטנסן • 1952: רובלדו • 1953: ויימן • 1954: גלזארד • 1955: ר. אלן • 1956: לופטהאוס • 1957: צ'ארלס • 1958: ב. סמית' • 1959: גריבס • 1960: ויולט • 1961: גריבס • 1962: קרופורד וקיוון • 1963: גריבס • 1964: גריבס • 1965: מקאבוי וגריבס • 1966: אירווין והאנט • 1967: ר. דייוויס • 1968: בסט ור. דייוויס • 1969: גריבס • 1970: אסטל • 1971: ט. בראון • 1972: לי • 1973: רובסון • 1974: צ'אנון • 1975: מקדונלד • 1976: מקדוגל • 1977: גריי ומקדונלד • 1978: לטצ'פורד • 1979: וורטינגטון • 1980: בוייר • 1981: ארצ'יבלד וווית' • 1982: קיגן • 1983: בליסט • 1984: ראש • 1985: דיקסון וליניקר • 1986: ליניקר • 1987: ק. אלן • 1988: אולדרידג' • 1989: א. סמית' • 1990: ליניקר • 1991: א. סמית' • 1992: רייט | |
| פרמייר ליג (1993–) | 1993: שרינגהאם • 1994: קול • 1995: שירר • 1996: שירר • 1997: שירר • 1998: סאטון, דבלין ואואן • 1999: האסלביינק, אואן ויורק • 2000: פיליפס • 2001: האסלביינק • 2002: הנרי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: הנרי • 2005: הנרי • 2006: הנרי • 2007: דרוגבה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: אנלקה • 2010: דרוגבה • 2011: ברבאטוב וטבס • 2012: ואן פרסי • 2013: ואן פרסי • 2014: סוארס • 2015: אגוארו • 2016: קיין • 2017: קיין • 2018: סלאח • 2019: אובאמיינג, מאנה וסלאח • 2020: ורדי • 2021: קיין • 2022: סלאח וסון • 2023: האלנד • 2024: האלנד | |