מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק בנַגִיד; ראו צורת העבר, הגיד.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נגיד
|
| הגייה* |
nagid
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־ג־ד ג
|
| דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
| נטיות |
ס׳ נְגִיד־; נ׳ נְגִידָה, נְגִידַת־; ר׳ נְגִידִים, נְגִידֵי־
|
- לשון המקרא אדם העומד בראש גוף או ארגון מסוים, או ממונה על משהו.
- ”וְשִׁמְעִי אָחִיו בְּמִפְקַד יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַעֲזַרְיָהוּ נְגִיד בֵּית־הָאֱלֹהִים“ (דברי הימים ב׳ לא, פסוק יג)
- ”וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם לְפָנִים יְהוָה עִמּוֹ“ (דברי הימים א׳ ט, פסוק כ)
- לשון המקרא מלך, שליט.
- ”יַעַן, אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִן-הֶעָפָר, וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד, עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל; וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם, וַתַּחֲטִא אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל“ (מלכים א׳ טז, פסוק ב).
- ”אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ“ (יחזקאל כח, פסוק ב)
- עברית חדשה [ארכאי] עשיר, בדרך כלל בעל השפעה גדולה.
- עברית חדשה פקיד/ה בכיר/ה, בעל סמכויות במישור הכלכלי-לאומי.
- נגיד בנק ישראל הודיע שהוא יוריד את הריבית על מנת לעודד את תרבות הצריכה ובכך להניע את קטר המשק המדשדש.
- לשון חז"ל [ארמית] אוב.
- 1. מקביל לארמית: נָגוֹדַא - שליט, מושל. כנראה שקרוב גם לפועל הארמי: נגד - למשוך, להכות, שהמנהיג מושך את העם ומוביל אותו,[1] ומושל בו בכח הזרוע (השוו שבט).
- השוו גם געז: (ነገደ (nägädä - לטייל, לצאת למסע. ערבית: نَجْد (נַגְ'ד) - רָמָה.
- 4. מחידושי יונתן רטוש.[2]
- 5. משורש ארמי נגד בהוראת: למשוך, להעלות, שבטקס האוב מושכים ומעלים את רוחו של המת מהקבר.
- ↑ המיוחס לרש"י, דה"א כט, כב
- ↑ מיכל אפשרת, "תהליכים סמנטיים בתחדישיו של יונתן רטוש", מתוך: לשוננו ס"ה ב' (אדר ב' תשס"ג), עמ' 151-176
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נגיד
|
| הגייה* |
nagid
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־ג־ד ג
|
| דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
| נטיות |
נְגִיד־;
נ׳ נְגִידָה, ר׳ נְגִידִים
|
- לשון המקרא חשוב, מכובד, בכיר.
- ”וַיִּשְׁמַע פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן וְהוּא פָקִיד נָגִיד בְּבֵית יְהוָה אֶת יִרְמְיָהוּ נִבָּא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.“ (ירמיהו כ, פסוק א)
- ”שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר, וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים.“ (משלי ו, פסוק ח)
- עברית חדשה סמכותי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נגיד
|
| הגייה* |
nagid
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־ג־ד ד
|
| דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
| נטיות |
נְגִיד־;
נ׳ נְגִידָה, ר׳ נְגִידִים
|
- לשון חז"ל רזה, כחוש.
- יתכן שגזור מהפועל הארמי נגד בהוראת: להכות, להלקות, ומשם גם: לרדד, לשטח במכות פטיש. בסורית המילה ܢܘܓܕܬܿܗ (נוגדתה) מציינת גם מחלה או פצע.
- עברית חדשה נניח; משמש לציון דוגמא, הצעה, או מהווה קריאה להתייחסות למשהו שלא היה.
- לצורך העניין, נגיד שהספינה היתה עשויה מפלסטיק, באיזו מהירות היא צריכה לשוט אל עבר הקרחון כדי שהיא תטבע?
- אתם יכולים לבוא, נגיד, בשבע?
- מהפועל "הגיד" המקראי, בהוראת: ביטא מילים בפיו. כנראה תרגום שאילה מאנגלית: say.
