מצוק

1. לשון המקרא מצב צער ודוחק.

   • " בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר־יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ" ( דברים כח)
   • "וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק" (שמואל א כב)

2. לשון המקרא(פרשנות) עמודים חזקים, יסודות.

   • "כִּי לַה' מְצֻקֵּי אֶרֶץ" (שמואל א פ"ב)

3. (לשון ימינו) הר גבוה ותלול. צוק

   • בראש המצוק ישנו מצפור יפהפה.

משמעות 1 נפוצה, משמעות 2 לחלק מהפרשנים. 3. ע"פ אותם הפרשנים בפס' הנ"ל. השורש קיים במילה צוק ומוצק.

• צוקה
• מצור

• מציק

ערך חלקי בערך זה הושקעה עבודה והוא עשוי להיות תוספת ראויה למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות.

1. לשון המקרא מוצב, עומד. (מופע יחידני)
2. "הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן מוּל מכְמָשׁ" (שמואל א יד ה)

• יצק
• מוצק