מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
יתר
|
| הגייה* |
yeter
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־ת־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ יְתָרִים נ"י יְתְרוֹ יְתְרִי יִתְרָהּ. נ"ר יְתָרֳיו יְתְרֶיהָ
|
- לשון המקרא חוּט או חבל. המשמש לקשירה. או החוט הגמיש בקשת ירי.
- ”אִם יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים אֲשֶׁר לֹא חֹרָבוּ וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם“ (שופטים טז, פסוק ז)
- ”כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב“ (תהלים יא, פסוק ב).
- ” כִּי (יתרו) יִתְרִי פִתַּח וַיְעַנֵּנִי וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ“ (איוב ל, פסוק יא)
- (גאומטריה) הצלע הארוכה במשולש ישר־זוית, אשר נמצאת מול הזוית הישרה
- (ימאות) בהשאלה מן (1): חבל או כבל פלדה חזק ועבה, לייצוב התורן בסירה או בספינת מפרשים.
- "שמירת יתרים: יש לצבעם בצבע שמן מיד עם קביעתם לתורן ולחדש את הצבע מדי פעם." (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית, ימאות למעשה, 1945)
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל ערבית: وَتَر (וַתַר).
| השורש יתר
|
|
השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.
| י־ת־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
נוֹתַר
|
נוֹתָר
|
יִוָּתֵר
|
הִוָּתֵר
|
לְהִוָּתֵר
|
| הִפְעִיל
|
הוֹתִיר
|
מוֹתִיר
|
יוֹתִיר
|
הוֹתֵר
|
לְהוֹתִיר
|
| הֻפְעַל
|
הוּתַר
|
מוּתָר
|
יוּתַר
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
יִתֵּר
|
מְיַתֵּר
|
יְיַתֵּר
|
יַתֵּר
|
לְיַתֵּר
|
| פֻּעַל
|
יֻתַּר
|
מְיֻתָּר
|
יְיֻתַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר
|
מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר
|
יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר
|
הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר
|
להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר
|
- חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים:
- על פי דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')
- על פי גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: "אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)
| |
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
יתר
|
| הגייה* |
yeter
|
| חלק דיבר |
|
| מין |
|
| שורש |
י־ת־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא מה שנשאר. כמות עודפת.
- ”וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית“ (ויקרא יד, פסוק יז)
- ” וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה“ (שמות כג, פסוק יא)
- ” וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד“ (שמות י, פסוק ה)
- ”הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִיר“ (דברים כח, פסוק נד)
- ”חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ. וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם, אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל, וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה“ (ישעיהו מד, פסוק יט)
- לשון המקרא מה שנוסף מעבר. כמות גדולה.
- ” אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה“ (תהלים לא, פסוק כד)
- ”לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר אַף כִּי לְנָדִיב שְׂפַת שָׁקֶר“ (משלי י, פסוק יז)
| השורש יתר
|
|
השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.
| י־ת־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
נוֹתַר
|
נוֹתָר
|
יִוָּתֵר
|
הִוָּתֵר
|
לְהִוָּתֵר
|
| הִפְעִיל
|
הוֹתִיר
|
מוֹתִיר
|
יוֹתִיר
|
הוֹתֵר
|
לְהוֹתִיר
|
| הֻפְעַל
|
הוּתַר
|
מוּתָר
|
יוּתַר
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
יִתֵּר
|
מְיַתֵּר
|
יְיַתֵּר
|
יַתֵּר
|
לְיַתֵּר
|
| פֻּעַל
|
יֻתַּר
|
מְיֻתָּר
|
יְיֻתַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר
|
מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר
|
יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר
|
הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר
|
להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר
|
- חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים:
- על פי דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')
- על פי גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: "אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)
| |
|
