6ויאמר יהוה אל־יהושע אל־תירא מפניהם כי־מחר כעת הזאת אנכי נתן את־כלם חללים לפני ישראל את־סוסיהם תעקר ואת־מרכבתיהם תשרף באש׃ 7ויבא יהושע וכל־עם המלחמה עמו עליהם על־מי מרום פתאם ויפלו בהם׃ 8ויתנם יהוה ביד־ישראל ויכום וירדפום עד־צידון רבה ועד משרפות מים ועד־בקעת מצפה מזרחה ויכם עד־בלתי השאיר־להם שריד׃ 9ויעש להם יהושע כאשר אמר־לו יהוה את־סוסיהם עקר ואת־מרכבתיהם שרף באש׃ ס

10וישב יהושע בעת ההיא וילכד את־חצור ואת־מלכה הכה בחרב כי־חצור לפנים היא ראש כל־הממלכות האלה׃ 11ויכו את־כל־הנפש אשר־בה לפי־חרב החרם לא נותר כל־נשמה ואת־חצור שרף באש׃ 12ואת־כל־ערי המלכים־האלה ואת־כל־מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי־חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד יהוה׃ 13רק כל־הערים העמדות על־תלם לא שרפם ישראל זולתי את־חצור לבדה שרף יהושע׃ 14וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את־כל־האדם הכו לפי־חרב עד־השמדם אותם לא השאירו כל־נשמה׃ 15כאשר צוה יהוה את־משה עבדו כן־צוה משה את־יהושע וכן עשה יהושע לא־הסיר דבר מכל אשר־צוה יהוה את־משה׃

16ויקח יהושע את־כל־הארץ הזאת ההר ואת־כל־הנגב ואת כל־ארץ הגשן ואת־השפלה ואת־הערבה ואת־הר ישראל ושפלתה׃ 17מן־ההר החלק העולה שעיר ועד־בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר־חרמון ואת כל־מלכיהם לכד ויכם וימיתם׃ 18ימים רבים עשה יהושע את־כל־המלכים האלה מלחמה׃ 19לא־היתה עיר אשר השלימה אל־בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את־הכל לקחו במלחמה׃ 20כי מאת יהוה ׀ היתה לחזק את־לבם לקראת המלחמה את־ישראל למען החרימם לבלתי היות־להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

21ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את־הענקים מן־ההר מן־חברון מן־דבר מן־ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם־עריהם החרימם יהושע׃ 22לא־נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו׃ 23ויקח יהושע את־כל־הארץ ככל אשר דבר יהוה אל־משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה׃ פ